מן הפחת לצלחת: כמה הכלב שלי צריך לאכול?

אוכל הוא כל כך הרבה יותר מרק הדלק במנוע שלנו- ושל הכלבים שלנו. כשאתם חושבים על התזונה של הכלבים שלכם, אתם בטח משקיעים לא מעט מחשבה במה הכלב אוכל, אבל כמה אתם חושבים על כמה הכלב צריך לאכול? בין אם אתם תוהים אם אתם מאכילים את הגור שלכם יותר מדי או אם אתם רוצים לדעת אם כדאי לעדכן את כמויות המזון של כלב מבוגר בעקבות שינוי באורח החיים שלו, כאן תמצאו כל מה שאתם צריכים לדעת.

כמה פעמים ביום כלב צריך לאכול?

מומלץ שלא לשפוך את כל הכמות היומית לכלב בפעם אחת ובטח שלא למלא את הקערה כל הזמן כשהיא מתרוקנת, כמו שבעלי כלבים מסוימים נוטים לעשות. אלו הרגלים שיכולים להוביל להשמנת יתר (“אפקט הבופה”) וחוץ מזה, אוכל שממתין זמן רב בקערה מאבד את הפריכות והטעם (אם מדובר במזון יבש) או עלול להתקלקל (אם מדובר במזון רטוב). לכן, ההמלצה היום היא לחלק את המנה היומית לכמה מועדים. אבל התשובה לשאלה “כמה פעמים ביום כלב צריך לאכול?” היא לא חד-משמעית משום שהתשובה עליה משתנה קודם כל בהתאם לשלבי החיים, למאפייני הכלב ולהעדפות הכלב והבעלים.

גורים

ראשית כל, התזונה האידיאלית של גורים עד גיל חודשיים פחות או יותר היא חלב אם. זו עוד סיבה טובה לא לנתק את הגורים מאימם עד גיל חודשיים לפחות, ואידיאלית שלושה. במקרים שמטפלים בגור בן כמה שבועות והאם לא בנמצא, מומלץ להשתמש בתחליפי חלב. ההאכלות במצבים אלו תכופות מאוד, לפעמים אפילו כל שעתיים, ותלויות בגור עצמו. לאחר הגמילה, החל מגיל חודשיים בערך, הגור מתחיל לאכול מזון לכלבים. בתקופה של גיל חודשיים ועד חצי שנה, הכלב עובר תהליך התפתחותי מהיר מאוד, גם מבחינה גופנית וגם מבחינה קוגניטיבית ולכן, בשלב זה מומלץ להאכיל גורים 3 עד 4 פעמים ביום. החלוקה התכופה לכמה ארוחות יותר קטנות מסייעת לעיכול טוב יותר, מאפשרת ספיגה יעילה של נוטריינטים ומונעת עומס על מערכת העיכול הלא משופשפת שלהם. בנוסף, האכלה תכופה מספקת לכלב תחושת ביטחון ומסייעת להפחית התנהגויות פחות חיוביות הקשורות לרעב. בשלבי הבגרות הגורית, שמשתנים מאוד לפי גודל הכלב (חצי שנה בקטנים ועד שנה וחצי ומעלה בגדולים), ניתן לעבור להאכלה של פעמיים ביום.

בוגרים

רוב הכלבים הבוגרים יפיקו תועלת מהמשך שגרת האכלה של פעמיים ביום. חלוקה זו מספקת יציבות בשחרור האנרגיה ושומרת על רמות סוכר יציבות לאורך היום, דבר החשוב לשמירה על מצב רוח טוב ורמת פעילות תקינה.

חושבים להאכיל פעם ביום בזבנג וגמרנו? אולי כדאי שתחשוב שוב:

בכלבים גדולים ועמוקי חזה (דני ענק, רועה גרמני, מלינואה, פוינטרים, ויסלות, סטרים, ויימרנרים, רטריברים, בוקסרים וכל מעורביהם), יש סיכון מוגבר לתופעה חירומית מסכנת חיים שנקראת היפוך קיבה, או בקיצור באנגלית GDV. נמצא שהאכלה של מנה אחת גדולה ביום מגבירה את הסיכון לתופעה הזו ולכן בכלבים הללו קריטי לשמור על שתי האכלות ביום.

האכלה אחת ביום מובילה בהכרח גם לצום ממושך, מה שנמצא שעלול לעלות את הסיכון למחלות מטבוליות שונות, כמו גם לגרום להקאות מרה תכופות. אין ממש כללים לגבי מתי במהלך היום להגיש את המנות, ובדומה לבני אדם, גם לכלבים שונים יש העדפות שונות. קבלו טיפ בכל זאת- אם רואים שהכלב משאיר המון אוכל במנת הבוקר אבל אז בערב מסיים מהר ובא לבקש עוד, אז כנראה שצריך להגדיל את מנת הערב ולהקטין את היומית.

ובכל זאת, ישנם כלבים שפשוט לא מוכנים לאכול יותר מפעם ביום, וכל עוד הם אינם עמוקי חזה כמו הגזעים שצוינו למעלה והם לא סובלים מבעיות בשל כך זה בסדר גמור. מועדי ההאכלה תלויים כמובן גם בשגרת היום שלכם והאפשרות למתן אוכל. למרות שאין כללים לבדיוק מתי נכון לשים את המזון, כן כדאי להקפיד לפחות על שגרה יחסית. ואגב, אם יש כלל אחד חשוב הוא זה- אל תיתנו לכלב מנת אוכל בזמן סטרס. סטרס בזמן אכילה נמצא כגורם המובהק ביותר לבעיות עיכול מסכנות חיים כמו היפוך קיבה, ולכן חשוב מאוד להימנע ממנו בזמן האכילה. אז אם אנחנו יודעים שיש שעה ביום שהכלב נמצא קצת יותר בחרדה, כמו למשל כשמשאית הזבל עוברת או כשהכלב של השכנים נובח, עדיף שנימנע ממתן המזון בזמנה.

אוקיי, וכמה אוכל צריך לשים בקערה?

כמות המזון היומית שכלבים צריכים לאכול תלויה במספר גורמים. בראש ובראשונה, הגודל אכן קובע. שלא כמו בני אדם, כלבים הם המין עם מנעד הגדלים הגדול ביותר מבין היונקים, כשההבדלים בין הקטנים ביותר לענקיים יכולים גם להגיע לפי 50! חוץ מזה, לכל מזון יש ערך קלורי משלו. כמות המזון בפועל מושפעת מצריכת הקלורית היומית הבסיסית לגודל הכלב (ערך שנקרא בקיצור MER) חלקי התכולה הקלורית של המזון. 

ישנם גם מקרים שיש לשנות ולהתאים את הכמות הבסיסית היומית לפי פרמטרים שונים, כמובן אך ורק בייעוץ וטרינרי מקדים:

• פעילות גופנית: כלבים פעילים מאוד מבחינה גופנית, כלומר כאלו שיוצאים עם הבעלים להליכות ארוכות, ריצות ואימוני אג’יליטי, או כלבים שעוסקים בעבודות מאומצות, כמו משימות ביטחון ושיטור, יכולים להגיע לדרישות תזונתיות הגבוהות בהרבה מהרמות הבסיסיות. לכן, הם צריכים לקבל כמות גדולה יותר מהצריכה הבסיסית, לעיתים גם פי כמה וכמה.
• השמנה: מהצד השני, לכלבים הסובלים ממשקל עודף או השמנת יתר, במיוחד אם הם סובלים ממחלות כמו דלקות פרקים כרוניות או סוכרת, תועיל צריכת מזון יומית קטנה יותר מזו הבסיסית למשקל גופם, כדי ליצור מצב של שריפת עודפי שומן גופניים ומניעת צבירת עודפים נוספים.

איך מאכילים בפועל?

במקרה שמסתמכים בהזנה על מזונות מסחריים מלאים, יבשים ורטובים, ישנן טבלאות שמציינות את הכמות שצריך לתת שמחושבת לפי גודל הכלב. במקרה שיש גם שילוב יומיומי של חטיפים דנטליים, צ׳ופרים ביתיים וכדומה, צריך לחשב את הערך הקלורי שלהם ולקזז את כמות המזון ה”ראשית” בהתאם.

במקרה שמתבססים בעיקר על דיאטות בהכנה ביתית המצב מעט מסובך יותר- יש לבדוק מה הערך הקלורי של המרכיבים בתפריט היומי ולשקלל אותם. 

בכל אופן, יש להתייעץ תמיד בכל שינוי שכזה ובהתאמת כמות המזון היומית לכלבככם עם המרפאה הווטרינרית שלכם, ולציין גם אם הכלב אוכל באופן קבוע דברים נוספים חוץ מהמזון היבש. תתפלאו לדעת כמה קלוריות יש לפעמים בחטיף תמים למראה או בגזר או גבינה, במיוחד כשמדובר בכלבים קטנים…

בהאכלה המבוססת בעיקר על דיאטה ביתית, חשוב עוד יותר להתייעץ עם רופאי המרפאה, שלפעמים ימליצו על שילוב של ייעוץ עם מומחי הזנה וטרינריים כדי לוודא שהדיאטה מלאה.

האם אנחנו מאכילים יותר מדי או מעט מדי?

לעיתים קרובות, מתוך אהבה ודאגה כנים, יש נטייה להאכיל את הכלב יותר מדי, בין אם מתוך רצון לראות אותו שמח או מתוך חוסר ידע לגבי הצרכים המדויקים שלו. זה שיח ורדים ריחני אך קוצני במיוחד, משום שהאכלת יתר עלולה בקלות לגרום לבעיות בריאותיות חמורות כמו השמנה, מחלות הורמונליות, סוכרת, דלקות מפרקים ובעיות לב, או להחמיר אותן.

לעיתים, יש גם מצבים שבהם אנחנו מאכילים מעט מדי. מצב כזה נפוץ בעיקר בכלבים בשלבי הגדילה, שבהם אנחנו צריכים להקפיד לשנות באופן עקבי את כמויות המזון לפי גרף הגדילה של הכלב. במקרים אחרים, יכול להיות שהכלב עשה שינוי באורח חיים, כמו עלייה בפעילות של הבעלים או מעבר כתובת שמוציא ממנו יותר פעילות, ללא שינוי הולם בכמות המזון. גורם נוסף הוא במחלות שונות הפוגעות בספיגת הנוטריינטים- תולעים או טפילי מעי, בעיות בלבלב או בכבד, דלקות מעי כרוניות, או במקרים העצובים יותר, גידולים סרטניים, שמפנים אל עצמם קלוריות ונוטריינטים בגלל גדילה מהירה.

איך יודעים אם הכלב סובל ממשקל עודף או חסר? 

ישנם כמה כללי אצבע למשקל אידיאלי בכלבים:

• הצלעות אינן נראות לעין, מלבד שתיים-שלוש האחרונות, אבל הן מורגשות יחסית בקלות במישוש
• במבט מלמעלה, הבטן מעט צרה יותר מבית החזה
• עצמות האגן ועמוד השדרה לא נראות לעין, אבל מורגשות יחסית בקלות במישוש
• יש לקחת בחשבון שישנם כלבים מסוימים, כמו כלבי רוח, שחורגים מהכללים האלו.

ומה אם הכלב רעב כל הזמן או שבכלל לא רוצה לאכול?

קודם כל, גורים מאוד אוהבים לאכול והרבה, ולכן אנחנו עוזרים להם כשאנחנו מחלקים את הארוחות לכמה לאורך היום. יש גם גזעים מסוימים או כלבים שמעורבים בהם, בעיקר רטריברים אבל לא רק, שמאוד מאוד נהנים לאכול. כלבים אלה לאו דווקא נהנים מהאכילה עצמה, אלא לעיתים קרובות מעצם ההתעסקות באוכל, או מהאינטראקציה עם הבעלים. במצבים כאלו צריך להיזהר במיוחד משום שהם יכולים לסבול בקלות מהשמנת יתר.

אם נראה שהכלב מחפש מזון באופן אובססיבי, ובמיוחד אם הוא רזה או מוריד במשקל או שההתנהגות החלה באופן פתאומי או מלווה גם בהגברה בשתייה, חשוב לגשת לבדיקה במרפאה הווטרינרית. רעב שכזה יכול להעיד על מספר מחלות ויש לבדוק את הכלב לעומק.

מהצד השני, ישנם כלבים שהם לא אכלנים גדולים ועושים טובה כשהם ניגשים למזון. כשמדובר בכלבים בוגרים, אם הם אוכלים לבסוף את רוב המנה היומית, הם חיוניים ושמחים והיציאות שלהם תקינות, זה לא צריך להדאיג. במקרים כאלה, יכול להיות ששווה לשקול שינויים במשטר ההזנה, להחליף את המזון או להוסיף כל מיני תוספות שיגבירו את הצריכה. מצד שני, אם הירידה באכילה קרתה באופן פתאומי, או אם הכלב מפסיק לאכול לחלוטין, אם זה מלווה בירידה או בעלייה במשקל, או אם נראה שהכלב כאוב בזמן האכילה, יש לקבוע ביקור במרפאה- משום שגם אלו יכולים להיות סימנים שיעידו על מספר בעיות רפואיות אפשריות.

למה חשוב להתאים את כמות האוכל כשמחליפים את סוג המזון?

שינויים בתזונה, בין אם מדובר במעבר ממזון יבש למזון רך או במעבר לסוג מזון חדש לגמרי, משפיעים על הרכב הנוטריינטים ועל רמת הקלוריות שהכלב צורך. לכן, כשמחליפים את סוג המזון, חשוב לבדוק את המלצות ההאכלה במזון החדש- ולא פשוט להניח שמדובר באותה כמות. כמו כן, כדאי לעקוב אחרי תגובת הגוף של הכלב- משינויים במשקל ובעיכול (על הקקי שלו הסתכלתם לאחרונה?) ועד לרמות האנרגיה שלו. מעבר למזון חדש יכול לכלול גם שינויים במרקם ובטעם שהכלב רגיל אליהם, ולכן כדאי מאוד להקפיד על מעבר הדרגתי, שימנע גם הופעת הפרעות עיכול בזמן ההחלפה. החלפה הדרגתית מומלצת היא לערבב יומיים את המזון החדש לכשליש מהמנה היומית, עוד יומיים להשתמש ב-⅔ מהמזון החדש ואז בתוך שבוע לעשות החלפה מלאה.

כמה מילים לסיכום לפני שניפרד, ברשותכם. בין אם אתם מתלבטים לגבי המנה היומית או מנסים להבין אם אתם מאכילים יותר מדי, חשוב לזכור שהמפתח הוא הקשבה לגוף ולצרכים של חברכם הפרוותי. נכון, כלבים לא מדברים, אבל יש להם דרכים אחרות לתקשר לנו מה הם מרגישים וצריכים. טיפול נכון בתזונה, בשילוב עם בדיקות וטרינריות תקופתיות והתאמת אורח החיים שלו לצרכיו המשתנים, יכולים להבטיח שכלבכם ייהנה מחיים מלאי אנרגיה, בריאות ושמחה.

אם אתם לוקחים דבר אחד מהכתבה הזאת, הלוואי וזה יהיה אמונה ביכולת שלכם להיות פרואקטיביים ולהשפיע על בריאות הכלב שלכם- כי אתם לא רק יכולים אלא גם צריכים. העניין הוא שישנם דברים, בניגוד למינוני וזמני האכלה, שאי אפשר לשלוט בהם. תאונות, מחלות ושאר צרות בצרורות- כשהן באות, אתם רוצים להיות מוכנים. ולהיות מוכנים אומר ביטוח הכלבים של חיותא, עם כיסוי שכולל, דרך אגב, גם מזון רפואי (בכפוף לתנאי הפוליסה כמובן). עדיין על הגדר? הנה 16 סיבות מעולות לעשות חיותא.