המדריך המקיף
למחלות ומצבים רפואיים
של כלבים וחתולים

אבנים בדרכי השתן/ Bladder Stones

אבנים אשר נוצרות בכליות ובשלפוחית השתן כתוצאה מהתגבשות של מינרלים שמקורן בחוסר איזון בריכוז המינרלים, שינויים בתנאי החומציות, הפרעות מבניות בדרכי השתן, מחלות מטבוליות ומחלות תורשתיות. האבנים עשויות להיות זעירות או להגיע לגודל של כדור טניס! במקרים חמורים בהם הן נתקעות בצינורות השופכן או השופכה, עלולות האבנים לגרום לחסימה או קרע של דרכי השתן ובעקבות כך, למצב מסכן חיים.

אטופיק דרמטיטיס/ Atopic Dermatitis

ממש כמו אצל בני אדם, כלבים יכולים לפתח אלרגיות, כלומר רגישות יתר לחומרים שונים שלרוב אינם מזיקים – כמו צמחים מסוימים, קרדית האבק, נבגי עובש, מזונות מסוימים או גורמים סביבתיים אחרים. במקרים של אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור), האלרגנים חודרים דרך העור וגורמים לתגובות גרד במספר איזורים בגוף, בעוצמות משתנות.

אלופציה X

אלופציה X היא תופעה של שיבוש מחזור צמיחת השיער הרגיל, אשר מובילה לקרחות (אלופציה בשפה רפואית). זו תופעה הנפוצה לרוב בקרב כלבים בעלי שיער צפוף (plush coat). המראה האופייני של התופעה היא התקרחות לאורך כל הגוף, מלבד אזור הראש וקצות הגפיים. המנגנון מאחורי המחלה אינו ברור עדיין וישנן מספר השערות לגבי המקור שלה, כמו גם כמה טיפולים ניסיוניים.

אפילפסיה/ Epilepsy

עווית נוירולוגית (Seizure) המתרחשת כאשר מוקד של תאי עצב (נוירונים) בקורטקס מבצע ירי חשמלי מוגזם ומסונכרן, יחד עם סביבה מוחית שמאפשרת ומעצימה את הגירוי. כאשר אין גורם ראשוני ברור מאחורי עוויתות אלה (מחלה זיהומית, פגיעה טראומתית או גידול מוחי), אנו קוראים לתופעה אפילפסיה.

כלבים עם אפילפסיה עלולים לחוות שני סוגי עוויתות (התקפים):  עווית חלקית ממקור מוחי או עווית כללית.  עוויתות אלה יימשכו בד”כ זמן קצר כ 30 שניות ועד למספר דקות. בדרך כלל תוכלו להבחין בכמה סימנים מקדימים להתקף אפילפטי – הכלב ייראה פתאום מודאג, לחוץ, מסוחרר או מפוחד. הוא עלול לחוות הפרעות בראייה, להתחבא או לחפש עזרה או תשומת לב מבעליו. בעווית מלאה, יהיו גם שינויים התנהגותיים בתום ההתקף- בלבול  וחוסר היתמצאות זמני, עיוורון זמני, צמא או רעב מוגבר. ברוב המקרים, מספר דקות מרגע סיום העווית הכלב כבר מתאושש וחוזר לעצמו בהדרגה.

גידולים בטחול/ Spleen tumors

גידולים בטחול הם אחת הבעיות הרפואיות החמורות שכלבים סובלים מהן בשיעור גבוה יותר בהשוואה לבעלי חיים אחרים. הטחול הוא איבר עתיר כלי דם הנמצא בקדמת חלל הבטן ומשתתף בתהליכים חשובים של מערכת הדם והלימפה. גידול בטחול יכול להיות שפיר או ממאיר והסיכון הנובע ממנו הוא כפול. ראשית, בשל העובדה שהטחול הוא כאמור איבר עתיר כלי דם, הגידול עלול לגרום לדימום פנימי, לעתים בעוצמה כזו שתגרום למוות תוך זמן קצר. שנית, חלק ניכר מהגידולים בטחול הם סרטניים, ולאור תפקידו המרכזי במערכות ההובלה, הם עלולים לשלוח במהרה גרורות לאיברים נוספים בגוף.

לאור תפקידו, הטחול הוא גם איבר הקולט אליו במהרה תאים סרטניים ממקורות שונים בגוף, ולכן פעמים רבות הוא בעצמו סובל מגידול גרורתי ממקור אחר.

סיכויי ההחלמה מגידול בטחול משתנים מאוד בהתאם לסוג הגידול ולטיפול.

גידולים שומניים (ליפומה)/ Lipoma

תאי השומן, המכונים גם ליפוציטים או אדיפוציטים (lipocytes / adipocytes), פרושים בעיקר בשכבת השומן התת עורי, אך גם בין השרירים, סביב המעי, סביב הלב, ובמקומות נוספים. בדומה לרקמות שונות, גם ברקמת השומן עלול להתרחש תהליך של גדילה בלתי מבוקרת של תאים היוצר גידולים. למרבה המזל, ברוב הגדול של המקרים מדובר בגידולים שפירים (כאן מדובר על ליפומה, לא לימפומה), אך חשוב לוודא זאת ולשלול גידול שומני ממאיר (ליפוסרקומה) או גידולים מוקפים שומן תת עורי שעלולים להיות ממאירים (גידול תאי מאסט, למשל). ליפומות יכולות להיות קטנות (1 ס”מ) אך יכולות לתפוח גם לממדי ענק (20 ס”מ). 

גלאוקומה/ Glaucoma

גלאוקומה היא מחלת עיניים המאופיינת בלחץ תוך עיני מוגבר כתוצאה מפגיעה בניקוז הנוזלים בתוך העין. מדובר בבעיה רפואית חמורה שמלבד הכאב הרב הנלווה אליה, עלולה להוביל במהירות לנזק לעצב הראייה עד לכדי עיוורון בלתי הפיך.

דיספלזיה של המרפק/ Elbow Dysplasia

דיספלזיה היא מונח המתאר התפתחות לא תקינה של איזור או איבר כלשהו בגוף. מדובר בבעיה אורטופדית הפוגעת בעיקר בכלבים בינוניים וגדולים. המרפק הוא מפרק מורכב בו נפגשות שלוש עצמות שונות אשר מתפתח ומתגרם (כלומר, הופך מסחוס לעצם) במהלך החודשים הראשונים לחיי הכלב. לכן, כל פגיעה במרכיבי אחת העצמות בתהליך הזה או אי התאמה ביניהן יכולה לפגוע בצורה ובתפקוד התקין של המפרק.

דיספלזיה של מפרק הירך/ Hip Dysplasia

מצב אורטופדי שכיח ונפוץ, במיוחד בקרב כלבים בינוניים וגדולים. מדובר לרוב בהתפתחות לא תקינה של מפרק הירך, מה שמוביל לחוסר יציבות ובהמשך, לדלקות ושינויים מבניים כרוניים של המפרק. במצב של מפרק ירך בריא, הראש בצורת כדור של עצם הירך משתלב היטב בשקע האגן. אצל כלבים עם דיספלזיה של מפרק הירך, אין התאמה מיטבית של הכדור בתוך השקע, מה שעלול להוביל למפרק רופף ולא יציב, או לעצמות שמתחככות זו בזו בצורה לא אחידה במקום לנוע בצורה חלקה.

דלקות אוזניים חיצוניות (אוטיטיס אקסטרנה)/ Otitis externa

תעלת האוזן מחולקת לשלושה חלקים. החלק שמתחיל מפתח האפרכסת, דרך תעלת האוזן ועד לעור התוף, נקרא האוזן החיצונית. בכלבים דלקת באיזור הזה היא בעיה נפוצה, ומלווה באי נוחות ולעתים גם בכאב רב. באופן כללי, דלקות כוללות מספר מאפיינים של הרקמה – אדמומיות, כאב, חום, נפיחות ואובדן תפקוד, ובאוזניים כל אחד מהמאפיינים הללו מופיע בבירור. לדלקות האוזניים יש גם נטייה ליצור מעגל של החמרה – הדלקת גורמת להפרשות מרובות ועיבוי של תעלת האוזן, מה שמחמיר עוד יותר את הדלקת וכך הלאה. לכן, ללא טיפול קורה פעמים רבות שהאוזן מגיעה למצב כרוני מתקדם שמקשה מאוד על הטיפול. לעתים קרובות, ישנה חוזרניות גבוהה של דלקות אלו בכלבים וזו בהחלט בעיה שיכולה להיות מאוד מתסכלת לכלב ולבעליו. לדלקות אוזניים חיצוניות אנו מתייחסים כבעיית עור, והן גם קשורות לעתים קרובות לבעיות עור אחרות. כפועל יוצא מזה, הווטרינריות והווטרינרים שחוקרים את הבעיה הזו ומטפלים במקרים הקשים הם דרמטולוגים.