קרע של הרצועה הצולבת/ Cruciate Ligament
המדריך שלנו נכתב ע"י וטרינרים מוסמכים, אולם אינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ
וטרינרי.
אם חיית המחמד שלכם מציגה מציגה סימפטומים חריגים, צרו קשר
עם וטרינר לקבלת ייעוץ.
מה זה קרע של הרצועה הצולבת אצל כלבים וחתולים?
הרצועה הצולבת ממוקמת בתוך מפרק הברך ומחברת את עצם הירך לעצם השוק. תפקידה העיקרי הוא לייצב את הברך במהלך תנועה ונשיאת משקל. קרע חלקי או מלא של הרצועה מוביל לחופש במפרק ולתנועת חיכוך של שתי העצמות, זו מול זו.
הסיפור של אנג'י
אנג׳י, הפיטית המעורבת, שיחקה בערב כהרגלה בגינת הכלבים עם כל שאר החברים, כשפתאום במהלך הריצה החלה לייבב ולהרים את רגל שמאל האחורית שלה באוויר. מיקה, הבעלים שלה, חשבה שמדובר במכה או עקיצה ולקחה אותה הביתה לנוח. למחרת אנג׳י התעוררה עם ברך נפוחה וצלעה על 3 רגליים, כשהרגל האחורית נוגעת רק בקושי ברצפה. מיקה ניגשה איתה למרפאה, שם מיד עלה החשד לקרע רצועה. אנג'י נבדקה וצולמה בטשטוש והממצאים היו חד משמעיים. היא קיבלה משככי כאבים והתבקשה לנוח כמה ימים, במהלכם נקבע לה תור לניתוח אצל וטרינרית אורטופדית מומחית. אנג׳י עברה את הניתוח בשלום, אבל אז התחיל החלק הקשה - ההחלמה והשיקום. במשך חודשיים כמעט היה אסור לה לעשות כלום - לא ריצות, לא קפיצות, לא ביקורים בגינת כלבים... רק הליכות עם רצועה מסביב לבית ומנוחה בכלוב טיסה. כעבור חודשיים נוספים של מנוחה ופיזיותרפיה, הרגל הפגועה חזרה לתפקוד מלא.
מה גורם לקרע של הרצועה הצולבת?
- תהליך ניווני – הסיבה העיקרית לקרע ברצועה הצולבת אצל כלבים היא תהליך ניווני של הרצועות, מה שהופך אותן פחות אלסטיות ורגישות יותר לקרע בעקבות כל תנועת מתיחה קלה של הרצועה. תהליך זה של ניוון הרצועה מושפע בעיקר מגנטיקה שכן ישנם גזעים בעלי מועדות רבה יותר לפציעה זו.
- השמנת יתר – משקל עודף גורם ללחץ מוגבר על המפרקים, כולל הברכיים. לכלבים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר יש סיכון גבוה יותר לפתח קרע ב-CCL.
- טראומה – טראומה ישירה למפרק הברך, כגון פיתול או פגיעה פתאומית, עלולה לגרום לקריעה או קרע של ה-CCL. זה יכול לקרות במהלך פעילויות כמו קפיצה, ריצה או נחיתה לא נכונה.
- גורמים ביו-מכאניים – פגמים במבנה של מפרק הברך יכולים לתרום לקרע ב-CCL.
- גיל – בעוד שקרעי CCL יכולים להתרחש בכל גיל, הם מופיעים לרוב בכלבים בוגרים, בגיל העמידה או מבוגרים יותר.
סימנים שיעזרו לכם לזהות קרע של הרצועה הצולבת
- צליעה פתאומית: על הרגל האחורית - זה יכול להתחיל כצליעה משמעותית, בה הכלב לא מניח כלל משקל על הרגל ולהתקדם לצליעה עקבית לאורך זמן, לרוב של הנחת משקל חלקית (דומה לתנוחת ״פוינט״ של בלט).
- קושי בקימה: על הרגליים האחוריות
- נפיחות סביב מפרק הברך: עקב דלקת מקומית. האזור הפגוע עשוי להרגיש חם למגע.
- כאב ורתיעה ממגע: במקרה של מגע באזור
- ניוון שרירים: עם הזמן, הרגל הפגועה עשויה לסבול מדלדול שרירים (אטרופיה) עקב חוסר שימוש בה.
- ישיבה על הטוסיק: עם הרגל הפגועה מתוחה קדימה
איך מאבחנים קרע של הרצועה הצולבת?
הווטרינר יתחיל בבדיקה גופנית מקיפה לצורך הערכת ההליכה, הצליעה וטווח התנועה של הכלב באיבר הפגוע. השלב החשוב ביותר לאחר מכן היא הבדיקה האורטופדית: אז תיבדק הברך במגע לנפיחות, כאב וחום. ישנם כמה מבחנים חשובים להערכת שלמות הרצועה שווטרינרים יבצעו תחת טשטוש בשלב זה, כשכולם נועדו לבחון את יציבות המפרק. צילומי רנטגן ישמשו אף להערכה ראשונית של החשד לקרע ויעזרו לשלול גורמים פוטנציאליים אחרים לצליעה. צילומים אלה יכולים לחשוף סימנים של תפליט מפרק (נפיחות), שינויים ביישור העצמות, דלקת מפרקים ניוונית או כל שברי עצם שעלולים להיות קשורים לקרע. בניגוד למקובל אצל בני אדם, השימוש באולטרסאונד ו-MRI נדיר מאוד בכלבים.
איך מטפלים בקרע של הרצועה הצולבת?
אפשרויות הטיפול יכולות להשתנות בהתאם לחומרת הפציעה, גודלו וגילו של הכלב:
- טיפול שמרני: כולל מנוחה, פעילות מוגבלת, טיפול שיקומי, קיבועים מיוחדים ושימוש בתוספי מפרק ותרופות אנטי דלקתיות לניהול כאב ולהפחתת דלקת. טיפול זה יעיל יותר בקרב כלבים קטנים או כאלה עם קרעים חלקיים, או במקרים של כלבים עם סיכון גבוה בכניסה לניתוח.
- ניתוח: ברוב המקרים אין מנוס מהתערבות כירורגית. במהלך הניתוח גם ייבדקו המיניסקוסים ויוסרו או ייתפרו במקרה של קרע. בווטרינריה קיימות שתי טכניקות כירורגיות עיקריות:
- תיקון חוץ מפרקי: הליך זה כולל הנחת תפר חזק או חומר סינטטי סביב החלק החיצוני של המפרק כדי לייצב אותו. הוא יחסית פשוט לביצוע, אולם הבעייתיות שלו היא שהוא עלול להיכשל תוך כמה חודשים בשל עומס על המפרק. זו הסיבה שטיפול זה ניתן בדרך כלל לכלבים קטנים יותר או לאלה עם אורח חיים פחות פעיל.
- ניתוחי חיתוך עצם (אוסטאוטומיות): בשנים האחרונות נהוגות מספר פרוצדורות מורכבות, כאשר TPLO ו-TTA הן הנפוצות ביותר. אלו פרוצדורות אשר למעשה ״מבטלות״ את הצורך ברצועה הצולבת ולא מחליפות אותה, על ידי שינוי מבנה מפרק הברך באמצעות חיתוך עצם ושתלים. החיסרון המשמעותי בהן הוא שהן פולשניות מאוד ומחייבות מנוחה מלאה למשך מספר שבועות רב.
הידעת?
לכלב עם קרע ברצועה אחת יש סיכוי של 40-60% לקרוע את גם את הרצועה ברגל השניה במהלך חייו
בחתולים, אגב, הבעיה נדירה מאוד ונגרמת רק כתוצאה מטראומה משמעותית.
הבדיקה הנפוצה ביותר לקרע רצועה היא ״מבחן המגירה״ - בבדיקה זו הווטרינרים מנסים להזיז את עצם השוק מול עצם הירך, בדומה לתנועה של מגירה נפתחת. תזוזה של מעל 2 מ״מ במבחן זה מאבחנת בוודאות קרע של הרצועה.
טיפ מווטרינר
שמרו על משקל הכלב שלכם בטווח הבריא ועזרו לו לרדת במשקל במידת הצורך, במיוחד אם מדובר בכלב בסיכון גבוה לפתח קרע של הרצועה הצולבת, או שכבר קרע אחת בעבר. משקל עודף עלול להפעיל לחץ נוסף על המפרקים, לעכב את תהליך הריפוי ולהגביר את הסיכון לפציעה נוספת. אם הכלב שלכם מתאושש מניתוח, כדאי לשקול לשלב פיזיותרפיה ותרגילי שיקום בתוכנית ההחלמה. תרגילים אלה יכולים לעזור לשפר את טווח התנועה, הכוח והיציבות ברגל הפגועה.
כמה זה יעלה לכם?
מה חדש בתחום?
מזה מספר שנים, חושדים החוקרים כי לקרע ברצועה הצולבת יש מרכיב תורשתי מובהק ומרכזי. ואכן, ב-2022 התפרסם מחקר שבוצע על אוכלוסיית לברדורים גדולה וכלל חיזוי של הסיכוי לקרע ברצועה הצולבת באמצעות בדיקה גנטית. נמצא כי הבדיקה יכולה לזהות 98% מהמקרים, וכל זאת באמצעות העברת מטוש בלחי! אם בדיקה זו תוכנס לשימוש מסחרי, תהיה אפשרות להקטין משמעותית את מספר הכלבים שיסבלו מהבעיה בעתיד.
גזעי כלבים וחתולים בסיכון גבוה לקרע של הרצועה הצולבת
הידעת?
לעשות חיותא כשחיית המחמד
בריאה זו החלטה נבונה.
אם מבטחים כשכבר קיימת מחלה - היא לא מכוסה