ידעתם שהכלב המעוטר ביותר בעולם הוא בעצם לברדור מקסים מבריטניה בשם אנדל ששימש כל חייו ככלב שירות? מתברר שאותו אנדל כבר הספיק לזכות בתואר “הכלב של המילניום” וקיבל אינספור מדליות זהב על תרומתו לטיפול ותמיכה בחולים ונכים. וזה לא הכל. הוא גם היה הכלב הראשון בעולם שעשה סיבוב ב-London Eye והראשון שהצליח להפעיל מכשיר כספומט לבדו. 300 צוותי טלוויזיה מכמה מדינות בעולם ראיינו את אנדל יחד עם הבעלים שלו ואפילו הפיקו סרט על שנה בחייו. אנדל הלך לעולמו בשנת 2009.
לברדור רטריבר
עם עיניים טובות שימיסו אתכם ברגע ורוח שובבות שתכניס הרבה אנרגיות הביתה, קבלו את הלברדור, או יותר נכון, הלברדור רטריבר. מוכנים לשיחה צפופה איתו?
-
ארץ מוצא
ניופאונדלנד
-
משפחה
ציד
-
גובה
זכר 55-60 ס״מ
נקבה 53-56 ס״מ
-
משקל
זכר 38-43 ק״ג
נקבה 30-35 ק״ג
-
תוחלת חיים ממוצעת
12-14 שנים
בקצרה...
הכי אוהב בשעות הפנאי: לטרטר את הבעלים שלי…לאחרונה הוא יותר ויותר מתנשף. יכול להיות שקצת הגזמתי עם כל האנרגיות שלי.
אומרים עליי שאני: חברותי, נוח, נאמן, אינטליגנטי…די, נו. אני מתחיל להסמיק כאן.
יצור אנושי אהוב: ילדים. חד משמעית.
מקום אהוב בבית: הגינה. או מה שנשאר ממנה…
אם לא הייתי כלב, הייתי: מייקל פלפס. מת על שחיה. חייב לעשות עם זה משהו מקצועי יותר יום אחד.
(מתוך “שיחת לילה עם לברדור” בערוץ “הכלבים הטובים”)
החיים עם לברדור רטריבר
על יופי ואופי
עם מבנה גוף כבד, שרירי וחסון, מסת שריר גבוהה, ראש גדול, לסת ארוכה, אף מוארך ורגליים ארוכות יחסית לגוף, הלברדור הוא בין הגזעים הקלים ביותר להבחנה. הוא מגיע בשלושה צבעים בסיסיים- שוקולד, שחור וצהוב ומזכיר קצת את הגולדן רטריוור. יש לו פרווה כפולה קצרה ולא רכה במיוחד אבל הוא מכפר על זה עם עיניים טובות וממיסות והבעת פנים שמשדרת קשב והבנה.
המבנה הגופני המרשים שלו הופך אותו לאתלט מצטיין שיודע לרוץ ולשחות בקלילות מרשימה. אתם בטח מבינים מה זה אומר לגבי רמת האנרגיה שלו. אם תהיתם מה הופך אותו לשחיין טוב כל כך, אז כדאי תדעו שיש לו זנב רחב מהרגיל שמאפשר לו לאזן את גופו בזמן השחייה. מייקל פלפס, כבר אמרנו?
הלברדור הוא הכלב המשפחתי המושלם. בתנאי, כמובן, שיש לכם את האנרגיות ואת המקום בשבילו. הוא חברותי כלפי כולם (כן, גם כלפי הארנב המשפחתי והחתול של השכנה…), מת על ילדים (בעיקר כאלה שגדלו איתו מגיל אפס), מתוק, אוהב לרצות ותמיד יהיה שם עבורכם- גם אם אתם בדיוק במטבח או באמצע בינג’ בסלון….בקיצור, הכוכב של המשפחה.
כגור, הוא שובב לא קטן וכשמשעמם לו, זה מתכון בטוח לכאוס, בעיקר אם מדובר בדירה קטנה וצפופה. דמיינו לעצמכם פיל בחנות חרסינה. הבשורה הטובה היא שככל שהוא מתבגר, הוא נרגע קצת. ואם בניתם עליו ככלב שמירה, אז כדאי אולי לחשוב על פתרון אחר- הוא נחמד ואדיב מדי מכדי לחשוד באנשים זרים ולכן, גם אם ינבח עליהם, ליטוף קטן בראש והוא כולו שלהם.
בעיות בריאות נפוצות
גזע הלברדור רטריבר נחשב בדר"כ לגזע בריא יחסית, אבל הנטיה שלו לאכול כלללל דבר (כולל דברים שהוא לא אמור לאכול כמו הגרב שהשארתם בסלון אתמול או קובית הלגו שהסתתרה מתחת למיטה) מסבכת אותו בלא מעט בעיות בריאותיות, בעיקר כאלה הקשורות בבליעת דברים מוזרים. וכן, גם שלל בעיות אורתופדיות, סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, בעיות עור ואלרגיה, בעיות עיניים ועוד.
מילה של וטרינר
מילה של מאלף
הידעת?
יש המכנים את הלברדור בשם “גופי” או “טיפשוני” רק בגלל שהוא אוהב להשתובב ולשחק. ברור שמדובר בתיאור רחוק מאוד מהמציאות . דווקא היכולת המדהימה שלו לשחק מעידה על רמת האינטליגנציה הגבוהה שלו.
הלברדור לא מפחד מעבודה קשה ולאורך השנים מילא תפקידים רבים – כלב ציד, כלב נחיה, כלב בילוש ואפילו כלב חילוץ. כן, הוא עד כדי כך מוכשר. אז מה הפלא שהוא הפך לאחד הגזעים הפופולריים בעולם?
בזכות הקרום בכפות רגליו וזנבו הרחב, הלברדור הוא שחיין מצוין. אותו קרום עוזר לו גם בתנאי שלג.
ועכשיו, לחדשות
קצת היסטוריה...
כבר אמרנו שהלברדורים הם שחיינים מצוינים. מתברר שאת התכונה הזו הם ירשו מאבות אבותיהם שעזרו לדייגים לאסוף את הדגים שנפלו מהרשתות במי הקרח של איי ניופאונדלנד שבקנדה. הדייגים המקומיים התאהבו מיד באופיים הנוח וביכולות הציד והשחייה המרשימות שלהם והביאו אותם יחד איתם לאנגליה בסוף המאה ה-18. מספרים שהלברדורים היו מצרך די מבוקש בשוק באותה תקופה ודייגים רבים התעשרו מהצעות המחיר הגבוהות שקיבלו עליהם מהבריטים. האהבה שלהם לרוץ, לתפוס דברים ולהביא אותם חזרה לבעליהם, הפכה אותם לסנסציה בתחום הצייד באותה תקופה. הלברדור-רטריבר הוכר לראשונה כגזע רשמי ע”י ההתאחדות האנגלית ב-1903. האמריקאים הכירו בו קצת יותר מאוחר, בשנת 1917.
ומה עם הלברדור רטריבר שלכם?
חיותא מכסה גם מצבים רפואיים אופייניים
לגזע הכלב שלכם.