כל מה שצריך לדעת על הרעלת כלבים וחתולים

זה קורה בפתאומיות בדרך כלל – החתול מתחיל להקיא, הכלב מפסיק לאכול… ניקית כבר 7 שלוליות קיא של החתול, ניסית לשחד את הכלב ב-10 מאכלים ריחניים לפחות. לא עוזר כלום – משהו לא בסדר. כבר עברת את שלב ההכחשה, והלחץ מתחיל לחלחל לך למחשבות.

מהי הרעלה?

כל חומר חיצוני שגורם לפגיעה במנגנוני הגוף ובתפקודו נקרא רעל. עוצמת הרעל והגדרתו מושפעת תמיד משלושה גורמים – החומר עצמו, הכמות שבעל החיים נחשף אליו וזהות בעל החיים. לצורך העניין, חפיסת שוקולד חלב כנראה לא תגרום שום בעיה לסן ברנרד, אבל היא עלולה להוביל לדום לב למלטז. אקמול, תרופה שבטוחה לגמרי בתינוקות אנושיים בני יומם, עלולה לגרום לחתול חנק ומוות בייסורים. אפילו מים, החומר שבלעדיו איננו יכולים לחיות ושהידרותרפיה מבוססת עליו, בכמויות גבוהות הופך לרעל שמדלל את מלחי הגוף. לכלבים ולחתולים שאיתנו יש מספר חומרים נפוצים שעלולים להוביל לפגיעות שונות בהם וחשוב שנכיר זאת.

איך מזהים הרעלה?

לעתים זה ממש ברור: ברעלים כימיים אגרסיביים ייראו לרוב סימנים בולטים דרמטיים, כמו למשל הקאה, שלשול, ריור, סימנים של אי שקט, בלבול, רעד, אובדן שליטה על צרכים, נשימה כבדה וקריסה פתאומית. אבל ממש לא כל ההרעלות מתנהגות בצורה כזו. חלק מהחומרים הרעילים יכולים לגרום לתופעות שלא נראות לעין בבירור בשלב ראשון, כאלו שגורמות לפגיעה תפקודית באיברים שבאה לידי ביטוי רק לאורך זמן, או רעלים בעלי תגובת השהייה הגורמים לסימנים רק אחרי מספר ימים או שבועות.

אילו חומרים נפוצים עלולים לגרום להרעלה?

חומרי הדברה

• מדבירי מזיקים – זרחנים אורגניים וקרבמטים הם חומרים המשמשים להדברה בגידולים חקלאיים או בצמחי נוי בבית ובגינה, בצורה של גבישים או ריסוס. הם רעילים לכל בעל חיים, אך לרוב כלבים נחשפים אליהם באכילת הגרגרים או חומר נגוע, בעיקר כאלו שמשוחררים בשטחי חקלאות פתוחים. אלו רעלים חזקים ביותר שגורמים להרעלה כמעט מיידית דמויית גז עצבים (ירידה בדופק, שלשולים, הקאות, ריור וקריסה). זיהוי והבהלה מהירה לטיפול רפואי דחוף יכול להציל את בעל החיים.
• רעל עכברים – גם כאן כלבים גרגרנים, כמו גולדן רטריבר ולברדור למשל, נמצאים בסיכון הרבה ביותר. רעל עכברים אמור להיות מפוזר תמיד בתוך מלכודות, אבל לצערנו פעמים רבות הוא מפוזר בצורה שאינה אחראית בשטח, או שכלבים פשוט אוכלים אותו יחד עם המתקן. מדובר על גרגרים בצבע אדום, ירוק או כחול, למקרה שכלבכם חוזר מהטיול עם צבע שכזה על שפתיו. השפעת הרעלים האלו היא לא מיידית. הם גורמים להפרעות קרישה שמובילות לדימומים מסכני חיים רק כעבור 5 ימים ולעתים אפילו שבועיים. אם נעשה זיהוי ואבחון מהירים יחסית של ההרעלה קל לנגוד אותה בעזרת ויטמין K.
• חומרים נגד פרעושים/קרציות – כאן רגישים בעיקר חתולים, לחומרים שנקראים פריטרינים ופרמתרינים. הם מצויים באמפולות מסוימות של כלבים (ובמקרה כזה יכילו אזהרה חמורה כנגד שימוש בחתולים) או בריסוסים שמבוצעים בחצר ואז החתול עלול ללקק אותם מפרוותו. חומרים אלו עלולים לגרום לעוויתות עצביות חמורות בחתולים. חשוב במקרים כאלו של חשיפה לשטוף את החתול במהרה ולהביאו לטיפול לפי הצורך.

צמחים

• פרחי שושן – אין כמו הריח הנפלא של שושן צחור, ומראהו הופך אותו לאחד מהצמחים הנפוצים ביותר הניתנים כמתנות בחגים. אבל אם יש לך חתול, כדאי להשאיר את השושנים (מכל סוג) מחוץ לבית. רוב האנשים לצערנו לא מודעים לכך אבל ליקוק או שאיפה של אבקני שושן או כרסום של העלה יכולים להוביל לכשל כלייתי חמור בחתולים.
• דקל ננסי – כאן הנפגעים העיקריים הם כלבים, וגם כאן לצערנו יש חוסר מודעות שגורם ללא מעט מקרי הרעלה בשנה. כלבים עלולים לפתח כשל כבד חמור ומסכן חיים, שמצריך אשפוז אינטנסיבי, בחשיפה לפירותיו של הדקל הננסי (ציקס), שהוא צמח גינות ציבוריות ופרטיות נפוץ ביותר. בחלק מהמקומות קרה שהוא אפילו נשתל בתוך גינת כלבים!

סמים ותרופות

• אקמול – לנו, בני האדם, פאראצטמול יכול לעשות את ההבדל בין יום במיטה לבין יום עבודה, מה גם שהיא נחשבת לתרופה הבטוחה ביותר מכל משככי הכאבים. אבל עבור החתול שלנו, שלא יודע לפרק אותו כמו שצריך, גם מינון קטן עלול לעשות נזק אדיר ולפגוע ביכולת להוביל חמצן לתאי הגוף – מה שמוביל לחנק ולמוות בייסורים ללא טיפול מתאים. 
• נוגדי דלקת – נוגדי דלקת של בני אדם כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן, אדקס), אטופן או וולטרן מכילים ריכוז גבוה מאוד של חומר שעלול להוות סיכון משמעותי לכלבים וחתולים. גם נוגדי דלקת הניתנים במרפאה הווטרינרית עלולים להוות סכנה ממשית, משום שההכנות שלהם פעמים רבות טעימות ומגרות, וכך מעטפה שהושארה על השולחן נאכלת על ידי הכלב הגרגרן במלואה. מינון יתר של נוגדי דלקת מסוכן לכליות, לכבד ולמערכת העיכול.
• קנביס – אחד הרעלים הנפוצים ביותר. כלבים כמעט תמיד יהיו המורעלים, במיוחד כשמדובר בעוגות או עוגיות המכילות THC שנשארו בטעות על השולחן. אבל גם אכילה של החומר בכל אחת מצורותיו השונות אפשרית. במקרים כאלו הכלבים ייראו ״חצי כוח״ – מבולבלים, מפספסים צעדים ולא ממש איתנו. לעתים קרובות זה די משעשע ולאחר כמה שעות ושינה טובה הכלב קם כמו חדש, אבל לפעמים הם עלולים לצרוך כמויות גבוהות מאוד למשקלם שעלולות לגרום להפרעות לב ועצבים קשות.

מזונות

• שוקולד – ככל שהשוקולד איכותי יותר, מריר יותר ומכיל יותר קקאו כך הוא גם מכיל חומר שנקרא תיאוברומין שאינו מתפרק טוב בגופם של כלבים. במינונים נמוכים, ההרעלה תסתכם בתסמינים במערכת העיכול (שלשול, הקאה) ובחוסר שקט כללי. אבל במינונים גבוהים, המצב עלול להסתבך ולהגיע להפרעות בקצב הלב ובפגיעות עצביות עד כדי סכנת חיים.

• בצק לא אפוי – בצק שמרים זה טעים. אין ספק, רק עדיף שיהיה אפוי… כי אם כלב יאכל בצק שמרים שאינו אפוי הוא ימשיך לתסוס אצלו בקיבה, וזה עלול כבר להיות ממש ממש מסוכן. השמרים בבצק מפרקים את הפחמימות שלו לפחמן דו חמצני ולאתנול – תרכובת כוהלית שאנחנו רגילים למצוא במשקאות חריפים – וכך למעשה להרעלת אלכוהול. עלולים להראות סימנים עצביים כמו חולשה, נפילות, צניחת טמפרטורת הגוף ואפילו איבוד הכרה.
• ענבים וצימוקים – ענבים וצימוקים מכילים חומר שנקרא חומצה טרטרית שגורמת בכלבים לפגיעה בצינוריות הכלייה ועלולה להוביל לכשל כליות חמור. הריכוזים של אותה חומצה יכולים להשתנות מאוד בין ענב לענב בשל מספר גורמים, כך שיכול להיות כלב שיאכל ענבים כל החיים ללא פגיעה ממשית ולעומתו כלב שמספיק שאכל כמה ענבים שעלולים לגרום לאי ספיקה חמורה. לכן, ככלל אצבע מומלץ פשוט להימנע ולמנוע מכלבים גישה.
• בצל ושום – גם בצל וגם שום עלולים לגרום לפגיעה אוטואימונית בכדוריות הדם (אנמיה המוליטית), שתתבטא בריריות חיוורות וחולשה. עם זאת, צריך לדעת שלרוב זה לא קורה בחשיפה חד-פעמית לכמות קטנה, אלא בחשיפה מתמשכת יותר.

חלק מהמזונות המופיעים ברשימה הזו עשויים להפתיע אתכם ואפילו להישמע הזויים, אבל חשוב לדעת שיש הרבה מאוד מזונות מסוכנים שנמצאים בכל בית. רוצים ללמוד עוד על מה מותר – ואסור – להאכיל את הכלב שלכם? קפצו למדריך האוכל שלנו.

בכל מקרה שיש חשד שהחתול או הכלב שלכם אכל אוכל לא מוכר או שנחשפו לחומר רעיל, ההמלצה היא לגשת לטיפול וטרינרי. 

מה לעשות כשמזהים שהכלב או החתול מורעל?

קודם כל – להירגע. מיד אחר כך – לפעול מהר. העצה הטובה ביותר שאפשר לתת היא פשוט ליצור קשר עם המרפאה המטפלת או עם מרכז חירום וטרינרי. במקרים רבים יומלץ להגיע בהקדם לטיפול ולבדיקה. אם החשיפה הייתה דרך העור והפרווה ייתכן שיומלץ בשלב ראשון לשטוף בהקדם את בעל החיים. במצבים שמדובר על הרעלה מסכנת חיים ובמיוחד אם ההגעה לטיפול עלולה להתעכב, ייתכן שיומלץ לנסות לגרום להקאה באמצעים שונים, כמו למשל הגמעה במי מלח או מי חמצן. עם זאת, חשוב לדעת שיש לעשות זאת רק עם הוראות מדוקדקות מגורם וטרינרי, משום שפעולה זו עלולה גם לגרום לסיכונים. חשוב מאוד ליידע בטלפון או להביא לבדיקה במרפאה או במרכז החירום כמה שיותר מידע – תווית של חומר ההדברה או עטיפת השוקולד יכולים לעשות את כל ההבדל בין טיפול אינטנסיבי לצפירת הרגעה.

כיצד מטפלים בהרעלה

הטיפול הטוב ביותר בהרעלה הוא כמובן למנוע אותה. לכן, חשוב להיזהר מחשיפה לא בטוחה לכל החומרים שהוזכרו קודם, במיוחד כשידוע לנו שהכלב גרגרן או החתול סקרן מאוד.

ובמקרים של הרעלה. הגעה מהירה למרפאה או למרכז חירום יכולה להציל חיים. קודם כל יבוצע כמה שניתן זיהוי הרעל, מידת השפעתו והסימנים הגופניים שהוא גורם, כמו גם בדיקות דם כדי לבחון את מידת הנזק של האיברים השונים. אם ניתן יהיה לגרום להקאה שלו בצורה מבוקרת, הדבר יכול לעשות בטיפות עיניים או זריקות. עירוי נוזלים ניתן לרוב כדי לשמור על לחץ דם תקין. לחלק מהרעלים שהוזכרו ישנם נוגדים (אנטידוטים) או חומרים שמעכבים את פעולתם. בחלק מהמקרים, כל מה שיידרש זו השגחה צמודה באשפוז. 

כדאי לדעת! אם החתול או הכלב שלך נחשפו לחומר לא מוכר או מסוכן, יש לפנות מיד לטיפול וטרינרי כדי למנוע הרעלה והחמרה. ביטוח הבריאות של חיותא מבטיח שהווטרינר שלך יתמקד בהשגת הטיפול הטוב האפשרי – בלי לערב את השיקול הכלכלי.