אחים או תאומים? סיפור האימוץ של ניקו והאמפי

החיים של גל צפניה, בת 26 מראשון לציון, קיבלו תפנית מעולה, כשהיא עברה עם בן זוגה מזה 5 שנים לבית חדש, שכולו שלהם, אך מסתבר שההתרגשות של הבית לא הספיקה לה. ברגע שהם השלימו את המעבר, היה לה ברור שהם חייבים כלב בחיים שלהם, ” אחרי שסיימנו לסדר את הבית, לא עברו שבועיים ונכנסתי לאטרף. בית בלי כלב הוא מבחינתי לא בית”.

בתור אישה שסובלת מאלרגיות, לגל היה חשוב למצוא כלב היפואלרגני, והיא יצאה בחיפוש אחרי אחד כזה, מה שהסתבר כאתגר רציני – עמותות רבות שאליהן היא פנתה דחו אותה והחיפושים ברשת היו מייגעים. בכל זאת, גל לא וויתרה על החלום, וערב אחד, כשהיא נכנסה לעמוד הפייסבוק שלה, נתקלה בפוסט קצר עם טרייר מתוק שמוסרים לאימוץ. 

בעוד שגל התאהבה במבט ראשון, בן זוגה ניסה לצנן את ההתלהבות. “הוא חשש לאמץ מחוץ לעמותה וגם לא שש לנסוע עד לאופקים”, היא מספרת. בכל זאת, גל שלחה את ההודעה, וקיבלה חדשות רעות – יש אנשים שפנו לפניה. בתור אישה נחושה וכותבת תוכן מוכשרת, גל החליטה להשתמש בכישורים שלה וסיפרה למי שמסרה את הכלב לאימוץ, סמדר, על האלרגיה שלה והחיפוש שלה אחרי כלב בדיוק כמו האחד שהיא מוסרת. ההודעה נגעה לליבה של סמדר ולמחרת בבוקר גל כבר היתה בדרכה לאופקים. 

“הילדים של סמדר מצאו את ניקו, הם לא ידעו מי הבעלים שלהם והיא הבהירה שאם ימצאו את הבעלים, נצטרך להחזיר אותו. ביום שבו אימצנו אותו גילינו שהבעלים הקודמים זרקו אותו לרחוב, אחרי שלא הסתדרו עם הטיפול בו”, היא מספרת. 
בניגוד להתאהבות במבט ראשון בפוסט שגל ראתה, המפגש הפרונטלי הראשון היה פחות אגדי – “הוא לא הפסיק לנבוח עלי – הוא עמד ליד הילדים של סמדר ולא נתן שיתקרבו אליהם”. בסופו של דבר ניקו הגיע לידיה של גל וכן למכונית שלה, שם נסעו כל הדרך למשרד הווטרינר. “הוא בכה כל הדרך, ואני החזקתי אותו והרגשתי את הרכות שלו, כבר ניחשתי שהוא גור והווטרינר אישר שהוא בן 5 חודשים בלבד”. 
אחרי ביקור אצל הווטרינר ובילוי עם המשפחה של גל, ניקו היה מוכן להיכנס לבית החדש שלו; “הוא  הבין מייד שזה הבית שלו” מספרת גל, על היום הראשון המאושר שלו כחלק מהמשפחה שלה, סיפור אהבה שנמשך עד עצם היום הזה. אבל אם ציפיתם שהאימוץ המוצלח של ניקו יהיה סוף הסיפור, מצפה לכם הפתעה, כי למרות שגל היתה מאושרת מאוד מהחיים עם ניקו, רק חודש וחצי חלף עד שהתברר לה שחסר לה בחיים כלב נוסף.

כעת, כשסיפור ההצלחה של ניקו בידיה, היא יצאה לחיפוש אחרי כלב חדש ופנתה עם התמונה של ניקו והסיפור המרגש שלו לעמותות השונות; “בזכות הכתיבה שלי ובזכות אנשים שהאמינו בי הגעתי לפעילה בעמותה למען בעלי החיים שבאמת היה לה אכפת ממני”, היא מספרת. הקשר עם הפעילה סייע לחבר בין גל לטרייר זעיר שהגיע לעמותה. “בן זוגי ראה את התמונה שלו – קטן, שחור ומעוך, הוא רצה להרוג אותי”, היא מספרת, אבל ברגע שהיא ראתה את התמונה היא התאהבה וידעה שזה זה. אזהרת ספוילר: מאז התגובה הראשונית, דביר, בן זוגה של גל, התאהב ב”גור המעוך” שכיום עונה לשם האמפי. 

הפאוור קאפל של ראשון לציון

“מאז האימוץ של האמפי גל מרגישה מאושרת ושלמה עם המשפחה שלה. היא מספרת שניקו והמפי הם החברים הכי טובים, שמריצים את כל גינת הכלבים וכולם רוצים לשחק איתם. וכן, במקרה, הם גם דומים, כבר אמרנו את זה? 
“האמפי הוא קצת ערס-מותק שבא לכולם וניקו יותר מגונן עלינו ועל ילדים”, היא מספרת על ההבדלים באופי, ומבהירה שהם מסתדרים מעולה, “הם לא הכלבים הכי קלים, הם מאוד אנרגטיים”

“מי היה מאמין שלכלב הכי מטופח ואהוב יש סרטן?”

בעוד שאפשר להבין וגם לראות שהמשפחה של גל זכתה להמון רגעים מאושרים, לא הכל מחויך ואופטימי כפי שמשתקף בתמונות. גל מגיעה לדמעות כשהיא מספרת על ההתמודדות עם הסרטן של האמפי, שהווטרינר גילה “במקרה”. 

כדי להבין מדוע הוא בכלל שלח אותו לבדיקה, צריך לדעת שניקו והאמפי מכוסים בביטוח הבריאות לחיות מחמד של חיותא. “כשראינו כמה הם חורנים ושובבים, בן זוגי דחף לבטח אותם – הוא פשוט התקשר וסגר עם חיותא ואמר שחשוב שנהיה בטוחים”. 

דביר וגל יודעים היטב כמה טיפול בכלב יכול להיות מורכב ויקר, כלב של חבריהם נפטר מסרטן בגיל 7. גל מספרת: “לא היה להם ביטוח והם שילמו הון תועפות אז מזל שדביר עשה את זה – אז זה פחות דאגה. בסופו של דבר הכסף לא מעניין כשאתה במצב שהכלב חולה – רק קחו את הכסף ותצילו לי את הכלב, זו פחות דאגה כשאנחנו מתחתנים, ויש משכנתא ומלא הוצאות”. 

בחזרה למשרד הווטרינר ששלח לבדיקה: בביקור שגרתי הוא ראה ממצא יוצא דופן, אך לא מטריד במיוחד, ואמר לגל שאולי, בגלל שהם מבטחים, כדאי שישלחו לבדיקה “רק כדי להיות בטוחים”. אותה בדיקה זיהתה שלהאמפי יש סרטן. מאז הוא התחיל בטיפולי כימותרפיה מניעתיים. “טפו טפו, עכשיו הוא בסדר” מספרת גל ומרגיעה שהטיפולים יחסית פשוטים, בזריקה, בלי הרדמה או טשטוש. 

“חיותא הצילה לנו את התחת בקטע הזה, כי בסוף את משלמת רק 10% מזה. הרי מי היה מאמין שלכלב הכי מטופח ואהוב יש סרטן? אם לא היינו מתייחסים לכלבים שלנו כאילו זה הילדים שלנו אז היתה עוד דאגה, כשנולד ילד את חושבת לא לעשות לו קופת חולים או ביטוח?”

מה הדבר שניקו והאמפי הכי אוהבים לעשות?

“לרוץ, ללכת לים ולעשות בלגן. הם גם משוגעים על ילדים”. 

הטיפים של גל למי שרוצה לאמץ

1. להתאים את הכלב לדרישות ולצרכים שלך, לחשוב גם בעוד 10 שנים, האם הכלב יתאים לך בחיים. בסוף, אם מאמצים כלב שלא טוב לטווח הרחוק, זה יכול לעשות עוול יותר מאשר לעשות טוב. 
2. להתייחס כאילו זה הילד שלך – לבדוק, לטפל, להתייחס. זה שהוא לא בן אדם אומר שהוא לא ילד ואתה ההורה שלו. 
3. ליהנות מזה. כשאתה נהנה, אתה עושה הכל מאהבה. זה יכול להיות באסה להוריד 3 פעמים ביום, וכשהם היו גורים ניקיתי אינסוף פיפי וקקי – חשוב ליהנות ובאמת לרצות את זה. 

לטיפים נוספים לאימוץ כלב- לחצו כאן