זה לא רק נשמע רע, זה גם מריח: למה האוזניים של הכלב מריחות רע
כשאתם תופסים את הווטרינר באמצע הבדיקה הגופנית מסניף את הכלב שלכם, זה לא איזה פטיש מוזר. לרוב, הווטרינר מריח את אוזני הכלב כדי לאתר דברים חריגים- כן, אפשר להריח את זה באוזניים של הכלב שלכם. כל הפרטים בכתבה שלפניכם.
נכתב ע״י ד”ר הילה פרבר וייסמן
4 ד׳ קריאה
להרבה כלבים יש ריח רע מהפה (וזה עשוי להיות קשור לבעיה נפרדת עליה נדבר בפעם אחרת), אבל אם הריח מהאוזניים של הכלב שלכם מקלף צבע מהקיר, לרוב זה מעיד על התפתחות של דלקת אוזניים. דלקות אוזניים נפוצות במיוחד בקרב כלבים בעלי אוזניים שמוטות, משום שהאוזן השמוטה הכל-כך חמודה הזאת יוצרת חלל סגור ללא אוורור מספק ובתוך האוזן נוצרת סביבה חמה ולחה שמתאימה מאוד להתפתחות חיידקים ושמרים. חשוב לדעת- זה לא אומר שכלבים בעלי אוזניים זקופות לא מפתחים דלקות אוזניים, כמובן, אבל זה פחות נפוץ אצלם.
איזה סוגי דלקת אוזניים יש?
במקרים הקלים יותר, באמת נבחין בריח רע בלבד. אם מדובר בדלקת אוזניים על רקע שמרים, בדרך כלל נקבל ריח חמוץ שמתלווה להפרשות חומות-שחורות דביקות בתוך תעלת האוזן. אם מדובר בדלקת אוזניים חיידקית, הריח יהיה ריח רע מאוד (מתנצלים) וההפרשות לרוב יהיו צהובות ודמויות מוגלה. אפשרות אחרת היא שנראה הפרשות יבשות דבוקות לאפרכסת וסביב פתח תעלת האוזן. כמובן, אפשר גם למצוא דלקות אוזניים מעורבות בהן ניתן למצוא גם חיידקים וגם שמרים. כדי לאבחן את הגורם המדויק לדלקת האוזניים ולהתאים לה טיפול מיטבי, הווטרינר יכול לקחת דגימה מההפרשות שבאוזן באמצעות מטוש ולבחון אותן תחת המיקרוסקופ.
אם הדלקת כבר חמורה, גם לזה יהיו סימנים שתוכלו לשים לב אליהם- לרוב, הכלב יציג ניעורי ראש תכופים וגירודים של האוזן עם כפות הרגליים הקדמיות, ויהיה רגיש למגע באזור האוזן.
מה עושים כדי למנוע דלקות אוזניים ולטפל בהן?
הנה קצת חדשות טובות. אם עוד לא התפתחו סימני דלקת ורק הבחנתם בריח רע שנודף מהאוזן, אפשר לנסות ולמנוע את התפתחות הדלקת באמצעות שטיפות אוזניים, שאמורות לעזור לסלק את ההפרשות וליצור סביבה שמפריעה להתפתחות החיידקים והשמרים. באופן כללי, מומלץ לבצע שטיפות אוזניים מניעתיות כאלו אחת לשבועיים, במיוחד בכלבים בעלי אוזניים שמוטות כמו בלדהאונדס ובאסט האונדס.
שטיפת האוזניים כוללת החדרת נוזל שטיפה לתעלת האוזן ועיסוי התעלה הסחוסית כדי לאפשר לנוזל להגיע לכל חלקי התעלה ולהמיס את ההפרשות. לאחר מכן, מאפשרים לכלב לנער את הראש כך שמרבית נוזל השטיפה נזרק החוצה מהאוזן (מומלץ לבצע את השטיפות מחוץ לבית, אלא אם כן אתם אוהבים את הריח של נוזל השטיפה במידה כזו שהייתם רוצים אותו על הקירות). בשלב הבא, מנגבים את ההפרשות ונוזל השטיפה שיוצאים מהאוזן באמצעות צמר גפן או פד גזה יבשים. חשוב מאוד- גם אם ראיתם את הווטרינר מכניס מטוש לאוזן של הכלב, אין לעשות את זה בבית. הווטרינר מכיר את מבנה האוזן ויודע איך לא לפגוע בתעלת האוזן ובעור התוף ואתם… ובכן, אתם לא.
במידה וכבר התפתחו סימני דלקת, ניתן לטפל בה באמצעות טיפות אוזניים במתן יום-יומי או ג’ל בשחרור איטי שמוחדר לאוזן על ידי הווטרינר. אם האוזן רגישה מאוד למגע ולא ניתן להחדיר לתוכה טיפול מקומי, ניתן להתחיל בטיפול תרופתי דרך הפה ובמתן משככי כאבים אנטי דלקתיים עד שהכאב המקומי יפחת.
יש גם חשוד אלטרנטיבי מפתיע
דבר אחרון שנציין הוא שאם הכלב שלכם סובל מריח רע מהאוזניים באופן קבוע ומיד בתום הטיפול הריח הרע חוזר, ייתכן ומדובר בכלל באלרגיה למזון. למרות שזה לא נשמע אינטואיטיבי, ישנם כלבים בעלי אלרגיה למזון שהסימן היחידי שיציגו יהיה דלקות אוזניים חוזרות. במקרים כאלה, מומלץ להתייעץ עם הווטרינר הקבוע שלכם לגבי החלפת מזון. בכל מקרה של דלקות אוזניים חוזרות, מומלץ גם לשלוח דגימה לתרבית ורגישות כדי לזהות את החיידק הגורם לדלקת ולאיזו אנטיביוטיקה הוא רגיש.
דלקת אוזניים היא לא אבחנה שמישהו מאיתנו רוצה לשמוע (סליחה), אבל זה בהחלט יכול לקרות. המידע כאן אמור לעזור לכם לעשות את המקסימום כדי למנוע אותן, אבל שום דבר לא יכול להגן על הכלב שלכם ב-100%. בעצם, דווקא כן יש משהו- ביטוח הכלבים של חיותא, שהכיסוי שלו יוודא ב-100% שאם יקרה משהו ותצטרכו לטפל בכלב, תוכלו לבחור בטיפול הכי נכון ולא זה שאתם יכולים להרשות לעצמכם באותו רגע.
מגבלות כספיות
עלולות לשבור לבבות
