את מוכרת לי מפעם: האם גורים זוכרים את אימותיהם?

גורי חתולים וכלבים והאימהות שלהם הם אחד המראות המתוקים בעולם. קשה לעמוד בפני החיבור הזה בין אמא לגוריה – מול האופן שבו היא מלקקת אותם, מתכרבלת איתם, מניקה אותם, מגנה עליהם ו“מחנכת” אותם. אבל האם החיבור הזה נמשך גם שבועות וחודשים לאחר שדרכם של האמא וגוריה ייפרדו? חשוב לציין שאין לנו שום דבר נגד אבות בעולם החי, אבל ביושר השאלה הזו פחות רלוונטית בהקשר של חתולים וכלבים זכרים, משום שהם לא לוקחים חלק בגידול הגורים ו”תפקידם” מסתיים בשלב ההזדווגות. אם כך, מה לגבי אמא יקרה לי? המשיכו לקרוא וגלו בעצמכם.

כלבות וחתולות בית, במרבית המקרים, אינן נשארות עם הגורים שלהן לנצח, בין השאר כי אפילו אוהבי החתולים והכלבים הגדולים ביותר יתקשו להמשיך ולטפל גם בחתולה/כלבה וגם בכל גוריה – אל תשכחו שבהמלטות יכולים להיות בין ארבעה לשישה שובבים קטנים. לכן, במרבית המקרים, כמה שבועות לאחר ההמלטה יתחילו הבעלים של החתולה או הכלבה לחפש לגורים ולגורות בתים חדשים.

אם אתם מוצאים עצמכם בסיטואציה הזאת, דעו שההמלצה העיקרית היא לא להפריד את החתולות והכלבות מגוריהן בשבועות הראשונים לחייהם, כל עוד הם יונקים – לפחות עד שהם בני 8-10 שבועות. לזמן הזה עם האמא יש חשיבות אדירה לחיזוק המערכת החיסונית של הגורים. בנוסף, בשבועות הראשונים לחייהם החתולה או הכלבה מלמדת את צאצאיה כיצד להתנקות, לעשות את צרכיהם בארגז (בהקשר של חתולים), לשחק ועוד המון כישורים שהם יצטרכו כשיהיו גדולים.

במידה ותנותק מגוריה טרם הגמילה, חתולה תחפש אותם במשך ימים

אבל מה קורה, כאמור, לאחר שהגורים הופרדו מאימם – האם הם יזהו אותה אם יפגשו במקרה לאחר שבועות וחודשים, ולהיפך – האם החתולה או הכלבה תזהה את צאצאיה כמה שנים לאחר הפרידה מהם? יותר מזה, האם חתולים או כלבים יכולים לזהות את אחיהם ואחיותיהם?

אין תשובה חד משמעית לכל השאלות אלו, מתברר. מה שאנחנו כן יודעים הוא שחתולים וכלבים משתמשים בריח כדי לזהות זה את זה, כמו חיות רבות. המפגש הראשוני בין שני חתולים ושני כלבים כולל רחרוח הדדי באזורים שונים – רחרוח שיכול להימשך זמן רב. הרחרוח הזה, אגב, משמש אותם גם לזיהוי שלנו, הבעלים שלהם. כך, לדוגמה, בתיעודים של מפגשים בין כלבים לבעליהם אחרי זמן רב שלא נפגשו, אפשר לראות שהכלבים מבינים שמדובר בבעלים שלהם רק לאחר שהריחו אותם ולאו דווקא מזה שראו אותם.

הזיהוי הזה באמצעות ריח משפיע גם על הקשר האימהי ולכן, אימהות וחתלתולים או כלבלבים ימשיכו לזהות זה את זה אם לא יופרדו. בנוסף, מחקרים שונים הראו שחתולות יקבלו כל חתלתול שיונק מהן כ”שלהן”. במילים אחרות, אם אותו גור ספג את הריח של האם החתולה – היא “תאמץ” אותו. כך, אם למשל ישימו ליד גורים ביולוגיים של חתולה שרק המליטה גורים שאינם שלה, והם ויספגו את ריחם ואת ריחה, היא תתייחס אליהם באותו האופן שהיא מתייחסת לגורים שלה עצמה. תיעודים דומים קיימים גם לגבי כלבות שטיפלו בגורים שלא הן המליטו.

אם כבר מדברים על זיהוי גורים ולמרות שזה לא קשור ישירות לנושא שלנו, חשבנו שתתעניינו לדעת שליונקים יש באופן כללי נטייה לזהות יונק גור של בעל חיים אחר – ולהתייחס אליו כך.

בכל מקרה, כאשר חתולות מופרדות מהגורים שלהם לפני שהם נגמלו מיניקה – הן ימשיכו לחפש אותם במשך ימים, וכך גם הגורים את אמותיהם – אם כי הזיכרון שלהם קצר יותר והחיפוש לא יימשך זמן רב. מחקר שנעשה בנושא הראה ש-23% מהחתולות המשיכו לחפש את הגורים שלהן יותר משבוע לאחר שהופרדו. חשוב לציין בהקשר זה שהחיפוש תלוי בכמות הגורים שהופרדו מהאם – אם כל הגורים הופרדו ממנה, סביר להניח שהיא תנסה לחפש אותם במשך תקופה מסוימת, אבל אם יילקח ממנה רק גור אחד מתוך ארבעה, למשל, רוב הסיכויים שהיא לא תחפש אותו.

נראה שלאחר שהגורים נגמלים מהיניקה, בגיל 10-12 שבועות, הפרידה תהיה קלה יותר. ספציפית בנושא לחתולים, הוכח שאם החתלתולים אינם מופרדים מאימם היא תמשיך לזהות אותם על פי הריח כ”שלה”, אבל אל תצפו למחוות אימהיות לנצח – האמא החתולה תתחיל לכעוס על החתלתולים אם יתחצפו ויתפסו את מקומה, או יפריעו לה, למשל. בעצם קצת מזכיר את מערכת היחסים בין הורים אנושיים לילדיהם המתבגרים…

כלבות מזהות את הגורים שלהן גם שנתיים אחרי שהופרדו

מכיוון שהכול תלוי בריח, ניתן לצפות שאם החתולים והכלבים יופרדו מאימם ומאחיהם, הם לא יזהו אלה את אלה אם יתאחדו מחדש לאחר זמן ממושך – וזאת מכיוון שהריח שלהם יהיה שונה.

את הסברה הזו מאתגר מחקר שנערך ב-2021 על ידי צוות חוקרים ממקסיקו. המחקר הראה שחתולים זוכרים את הריח של האימהות שלהם גם זמן רב לאחר שהופרדו מהן. במחקר בחנו 59 חתולים מ-15 המלטות שונות. החתולים נבדקו כשהופרדו מאימותיהם בגיל 8 שבועות, בגיל 4 חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה.

בכל אחת מהבדיקות האלו הוצגו לכל חתול שלוש חתיכות בד – אחת עם ריחה של אימו, השנייה עם ריח של חתולה אחרת והשלישית ניטרלית. הגורים בגיל הגמילה רחרחו את הבד עם הריח של החתולה האחרת זמן רב יותר, אבל בגילאים מבוגרים יותר – 4 חודשים, חצי שנה ושנה – העדיפו לרחרח את הבד על הריח של אימם למשך זמן ארוך יותר משמעותית. המסקנה של החוקרים היתה שחתולים יוצרים זיכרון ארוך טווח של ריח הגוף של אימם. אנחנו לא יכולים לומר בוודאות אם הם זיהו את הריח כריח של אמא שלהם, מן הסתם, אבל היה ברור שהם הגיבו אחרת לבד עם הריח שלה בהשוואה לבד עם הריח של החתולה אחרת ולבד הניטרלי.

מחקר נוסף הראה שחתולות החיות בטבע נמנעות מלהזדווג עם קרוביהן הזכרים (אחים, בנים, אבות). ההימנעות הזו יכולה להעיד שגם שנים לאחר שהופרדו – חתולות יכולות לזהות את קרובי משפחתן מדרגה ראשונה, אם כי לא ברור על פי מה מתבצע הזיהוי הזה. יש לציין גם שההימנעות הזאת לא הגיעה לדרגות של “קרובים רחוקים”.

ומה לגבי כלבים? מחקר שבחן את השאלה הראה שכלבים מזהים את הריח של אימותיהם – ולהיפך – גם שנתיים לאחר שהופרדו. המחקר בחן כלבים שהופרדו מאימותיהם בגיל 8-12 שבועות, שנתיים לאחר הפרידה. הגורים שגדלו זיהו את ריח האימהות, והאימהות זיהו את ריח הגורים. במהלך המחקר שמו שתי קבוצות של גורים בשני כלובים נפרדים ובדקו לאיזה כלוב פונה האמא. כשבדקו את הגורים – בחנו אם הגור פונה לכלוב בו נמצאת האמא שלו או לכלוב השני – בו היתה כלבה אחרת. עוד נבדק במחקר האם כלבים מזהים את אחיהם ואחיותיהן. מהמחקר עלה שגורים שלא גדלו ובגרו יחד – לא הגיבו בצורה שונה לריח של אחיהם או אחיותיהם.

האם חתולים זוכרים את אחיהם ואחיותיהם? גם במקרה הזה לא ניתן לדעת בוודאות. אחים הגדלים יחד ממשיכים לזהות את הריח אחד של השני, וימשיכו להתכרבל יחד, לשחק יחד ולהיות ידידותיים אחד לשני בשל הריח המוכר. אבל אחים שהופרדו סביר להניח שלא יתנהגו אחד לשני באופן שונה מחתולים רגילים, ועלולים אפילו להפגין עוינות כלפי מי שחלקו איתם את אותה המלטה.

אז אנחנו בחיותא לא יכולים להתחייב שהגורים שלכם יזהו את אמא שלהם או אחיהם שנים קדימה – אבל אנחנו לגמרי יכולים להבטיח שיחד נשמור על הבריאות שלהם, משלב הינקות ועד זקנה. עם ביטוח הבריאות לכלבים וביטוח הבריאות לחתולים של חיותא, תהיו משפחה למשך שנים ארוכות, טובות – ובריאות.