כל מה ש(לא) ידעתם: אסור להוציא גורי כלבים מהבית לפני שהם מסיימים להתחסן

מה אתם חושבים שאתם יודעים

רוב בעלי הכלבים קיבלו הנחיה מהווטרינר או וטרינרית שלהם שגורים חייבים להיות מחוסנים במלואם לפני שהם יוצאים החוצה. או, לחילופין, מאלפים הזהירו אותם שגורים שלא עוברים חברות (סוציאליזציה) כמו שצריך עלולים לפתח בעיות חברתיות קשות. הרציונל של הצד הראשון הוא שעד שגורים לא מקבלים את כל החיסונים, הם חשופים למחלות מסוכנות כמו פארוו, כלבלבת וכלבת. הרציונל של הצד השני הוא שכדי להתפתח בצורה תקינה מבחינה התנהגותית וחברתית, יש חלון הזדמנויות לא ארוך במסגרתו גורים חייבים להיות בחברת כלבים- ובני אדם- אחרים.

לכן, הרבה גורים מבלים את השבועות הראשונים שלהם סגורים בבית, מבודדים מסביבתם, או לחילופין נלקחים החוצה לעולם שמערכת החיסון שלהם לא בהכרח ערוכה להתמודד איתו.

למה זה לא נכון

אין ספק- גורים שלא חוסנו במלואם חשופים לסכנות מסוימות, אבל אין ספק גם שלבידוד מוחלט יש השלכות שליליות בפני עצמו. התקופה הקריטית להתפתחות חברתית של גורים היא איפשהו בין גיל 3 ל-16 שבועות (הדעות חלוקות איפה בדיוק התקופה מתחילה ואיפה היא נגמרת). מה שבטוח הוא שבתקופה הזו, גורים לומדים איך לתקשר עם כלבים אחרים, עם אנשים ועם העולם בכלל. גורים שלא נחשפים בצורה נכונה בתקופה הזו עלולים לפתח בעיות התנהגות, חרדות ופחדים שימשכו עמוק אל הבגרות שלהם. הפתרון, אם כן, הוא לא לשמור אותם סגורים בבית ולא לפתוח להם את הדלת ולתת להם לצאת, אלא יציאה בצורה מבוקרת ובטוחה. בקרו במקומות עם סיכון נמוך: אפשר לקחת את הגור לגינות פרטיות או למפגשים עם כלבים מחוסנים ובריאים של חברים ומשפחה. שמרו על אמצעי זהירות: כדאי מאוד להימנע ממקומות שבהם יש סיכון שהיו כלבים חולים או לא מחוסנים (כמו פארקים ציבוריים וגינות כלבים). קחו אותם על הידיים במידת הצורך: כשמדובר בגורים קטנים במיוחד, אפשר לקחת אותם לטיולים כשהם בידיים- כך הם נחשפים לרעשים ולריחות מבלי להסתכן.

למה זה משנה

בדיוק כמו בני אדם, גורי כלבים זקוקים לא רק לבריאות גופנית, אלא גם להתפתחות נפשית בריאה. בידוד מוחלט מתוך פחד ממחלות עלול ליצור גורים פחדנים, תוקפניים או חרדתיים- וזה ישפיע על איכות החיים שלהם ושלכם. הבנת האיזון בין הגנה על הבריאות הפיזית לבין שמירה על בריאות נפשית תאפשר לגדל גורים מאוזנים, בטוחים בעצמם וחברותיים.