איך להתכונן להמלטה: כמה גורים כלבה ממליטה ומה כדאי לדעת מראש כדי לא להיות מופתעים

2 או 15? במה תלוי מספר הגורים שהכלבה שלכם תמליט, איך אפשר לדעת מראש מה יהיה מספרם ולמה חשוב להתכונן בתהליך ההמלטה עצמו? מדריך ל”סבים” ו”סבתות” לעתיד

בשעה טובה! הכלבה שלכם בהיריון. הציפייה לגורים ולגורות החדשים היא מאוד מרגשת ובאופן טבעי גם מסקרנת- איך הם יראו, וכמה מהם יהיו? לא צריך לשבור את הראש, רק להמשיך לקרוא.

השאלה הזאת מעניינת במיוחד בגלל שאצל כלבות, כל היריון יכול לייצר מספר גורים אחר, ויש גורמים רבים המשפיעים על מספר הגורים בהיריון ספציפי. לטובת הסקרנים, ננסה להבין מה ממוצע הגורים הצפוי בכל המלטה, מה הגורמים המשפיעים על ממוצעים אלו, למה צריך לצפות בהמלטה עצמה ומתי צריך להיעזר בווטרינר.

מהו מספר הגורים הממוצע להמלטה?

מספר הגורים הממוצע בהמלטה של כלבות נע לרוב בין 4 ל-6 גורים. עם זאת, קיימת שונות גדולה מאוד בין כלבה לכלבה, בין גזע לגזע, ואפילו בין המלטות שונות של אותה כלבה. יש כלבות שממליטות רק גור אחד או שניים, בעוד שאחרות עשויות להמליט מעל 10 גורים באותה המלטה. שונות זו נובעת בעיקר מגודל הכלבה, שהוא אחד מהגורמים המרכזיים המשפיעים על מספר הגורים האפשרי. באופן כללי, כלבות מגזעים קטנים נוטות להמליט פחות גורים, בעוד שכלבות מגזעים גדולים יותר מסוגלות לשאת מספר גורים רב יותר.

מה משפיע על מספר הגורים בהמלטה?

אז איך בכל זאת תדעו למה לצפות? הגורם הראשון והמשפיע על מספר הגורים בהמלטה הוא גודל הגזע של הכלבה. ככל שהכלבה גדולה יותר, כך עולה הסבירות שהיא תמליט יותר גורים. כלבה מגזע קטן תמליט בדרך כלל בין 1 ל-4 גורים, בעוד שכלבה מגזע בינוני, כמו ביגל או קוקר ספנייל, תמליט לרוב בין 4 ל-6 גורים. לעומתן, כלבות מגזעים גדולים וענקיים, כמו רועה קווקזי או סן ברנרד, עשויות להמליט 8-12 גורים, ולעיתים אפילו יותר- ישנם דיווחים על המלטות נדירות של 18-22 גורים.

גם לגיל הכלבה והכלב הזכר יש השפעה. כלבות צעירות מאוד שזו ההמלטה הראשונה שלהן, כמו גם כלבות מבוגרות, נוטות להמליט פחות גורים. גם בזכרים מבוגרים יש נטייה לירידה באיכות הזרע, מה שעלול לגרום להמלטות מעוטות גורים. לכן, בטווח הגילים האידיאלי (כשהכלבים בריאים ובשיא הפוריות שלהם, לרוב בין גיל 2 ל-5), הסיכוי להמלטה מרובת גורים גבוה יותר.

בנוסף, לגנטיקה יש תפקיד משמעותי- היסטוריית ההמלטות במשפחת הכלבה, כלומר מספר הגורים שהמליטו אמה ו/או אחיותיה, עשויה לרמוז על מספר הגורים שהכלבה שלכם תמליט.

גם מצבה הבריאותי של הכלבה, רמת הכושר הגופני שלה, תזונתה ואורח חייה משפיעים על הפוריות ועל מספר הגורים שגופה מסוגל לשאת. כלבה שמקבלת תזונה מאוזנת ועשירה בחלבונים ו-ויטמינים לפני ובמהלך תקופת הייחום וההיריון, נוטה להריונות עם פחות סיבוכים, ולשאת מספר גורים תקין. גם כמות ההמלטות בעבר עשויה להשפיע: כלבות שהמליטו מספר רב של פעמים עלולות להראות ירידה בפוריות. לבסוף, תזמון ההרבעה משחק תפקיד קריטי- הרבעה שמתרחשת בזמן הביוץ, או בסמוך לו, מעלה את סיכויי ההפריה ואת מספר העוברים שיתפתחו.

איך יודעים כמה גורים צפויים להיוולד?

משך ההיריון בכלבות הוא כחודשיים, כשהספירה מדויקת יותר אם סופרים מזמן הביוץ (מה שמחייב ביצוע בדיקות דם טרם הזיווג) ומדויקת פחות אם סופרים מההזדווגות.

בכל מקרה, בדיקות לאימות היריון אפשר לעשות החל מהחודש השני להיריון.

אפשר (וכדאי!) גם לבצע בדיקת אולטרסאונד החל מהיום ה-30 עד ה-35 מההרבעה. היא מאפשרת לא רק לאבחן היריון אלא גם לבדוק את תקינות הדופק של העוברים. עם זאת, צריך לזכור שאולטרסונוגרפיה לא יכולה לשמש לספירה אמינה של הגורים, במיוחד במקרים של מעל ל-2-3 בשגר.

ישנה גם בדיקת דם המודדת רמות של הורמון שנקרא רלקסין, שבר מדידה החל מהשבוע ה-4 להיריון, אבל לאור היתרונות של בדיקת האולטרסאונד היא לרוב לא מבוצעת.

בנוסף, בגלל העובדה שהמלטות בכלבות הן כמעט תמיד מרובות גורים, חשוב מאוד גם לבצע בדיקה להערכה של מספרם. צילום רנטגן נחשב לשיטה הטובה ביותר לקבלת הערכה מדויקת יחסית של מספר העוברים כדי לנסות לצפות בעיות בהמלטה והוא מבוצע החל מיום 50 להיריון, אחרי ההתפתחות הגרמית של הגורים. גם אז, חשוב לדעת שייתכן פער קטן בין מספר הגורים בצילום לבין מספר הגורים שייוולדו בפועל. אגב, אין מה לפחד מכמות הקרינה בצילומים אלו, משום שהיא מינורית ולא יכולה לפגוע בגורים או באם.

בחודש השני להיריון ישנם כבר סימנים גופניים שניתן לזהות, כמו גדילה של הבטן והעטינים, עלייה במשקל ושינויי התנהגות- אם כי לא תמיד סימנים אלו מספיק אמינים. למעשה, יש כלבות שאצלן הסימנים הללו יהיו מינוריים ולעומתן יהיו כלבות עם שינויים גופניים הנגרמים בגלל מצב שנקרא ״היריון מדומה״.

יש חשיבות רבה למעקב וטרינרי קבוע לאורך תקופת ההיריון. מעבר להערכת מספר הגורים, המעקב מסייע לוודא שהתפתחותם תקינה, שהכלבה לא סובלת מזיהומים או מחסרים תזונתיים ושההיריון מתקדם בצורה בטוחה. בבדיקות אפשר לזהות בעיות מבעוד מועד ולהיערך להמלטה בצורה אחראית ונכונה.

חשוב גם לתאם ציפיות למקרי חירום ולברר עם המרפאה המטפלת, לאור העובדה שרבות מההמלטות קורות בשעות הלילה וטיפול במצבי חירום, בעיקר במקרים של ניתוח קיסרי, מצריכים צוות של כמה אנשים. זה חשוב במיוחד בהמלטות מרובות גורים- האם במצב חירום אפשר לפנות לטיפול במרפאה או שכדאי מראש לקבל מספרים של מרכזי חירום מתאימים למקרה הצורך? ישנם אפילו אנשי מקצוע שיכולים להגיע ולסייע בהמלטה (מי אמר דולה לכלבים ולא קיבל), במיוחד אם אתם או כלבתכם לא מנוסים בכך. בכל מקרה, לא מומלץ לחכות לרגע האחרון כדי לחשוב על הדברים האלה.

למה חשוב להתכונן מראש להמלטה?

ההמלטה עצמה היא מן הסתם אירוע מרגש מאוד, אבל גם כזה שמחייב היערכות לקראתו. עוד לפני ההמלטה, צריך להיערך לקראתה כדי להפחית סיכונים אפשריים ולשמור על בריאות הכלבה והגורים. כשההמלטה קרבה הכלבה תתחיל לקנן ותנסה לייצר לעצמה סביבה בטוחה, שקטה ונקייה להמלטה. אותו ״קן״ צריך להיות מרופד, מוגן מטמפרטורות קיצוניות, ולא חשוף לרעשים או הפרעות. השתדלו לא להפריע לה בתהליך הזה, ולוודא שהאזור מספיק גדול ונוח כך שהיא לא תדרוך על הגורים לאחר שאלו יצאו מהגוף שלה.

אם רוצים, אפשר להכין תיבת המלטה- קופסה נמוכה עם דפנות שימנעו מהגורים להתפזר ויאפשרו לכלבה להיכנס ולצאת בקלות. בכל מקרה, כדאי להכין מראש אוכל לגורים, מקור חימום ומגבות נקיות שישמשו אתכם במידת הצורך לסייע לאם לייבש את הגורים.

בשעות ההמלטה עצמה חשוב להיות נוכחים ולהשגיח על התהליך, מבלי להפריע לכלבה. תהליך ההמלטה אצל כלבה נחלק ל-3 שלבים, כשבכל אחד מהם עלולים להתגלות סיבוכים המחייבים פנייה לטיפול וטרינרי.

שלב ראשון: שלב ההכנה להמלטה

שלב זה נמשך לרוב בין 6 ל-12 שעות. במהלך שלב זה מתחילים להתרחש שינויים פנימיים בגוף הכלבה: צוואר הרחם מתרחב, מתחילים צירים קלים (בלתי נראים לעין) והגוף מתכונן ליציאת הגור הראשון.

הכלבה תיראה חסרת מנוחה, תחפש מקום שקט ובטוח (לפעמים תחפור או תסתובב סביב עצמה) וייתכן שתפסיק לאכול, תתנשם במהירות, תרעד מעט ואפילו תקיא. בנוסף, תיתכן גם הפרשה שקופה מהנרתיק, שהיא סימן לכך שצוואר הרחם נפתח. אם שלב זה נמשך מעל 24 שעות בלי התקדמות לשלב השני, יכול להיות שיש בעיה רפואית כלשהי, כמו חולשה של צירים או פתיחה לא תקינה של צוואר הרחם. כלבה שמגלה סימני כאב קיצוניים (צווחת או מתפתלת) או מפרישה דם בשלב זה- מצריכה בדיקה מיידית.

שלב שני: שלב הלידה

בשלב זה מתחילים צירים חזקים, והגורים נולדים אחד אחרי השני. כל גור יוצא עטוף בשק שפיר, שהאם בדרך כלל קורעת ואז מנקה את הגור בעזרת לשונה. גורים נולדים בדרך כלל בהפרש של 20 עד 60 דקות בין אחד לשני, אבל ייתכנו גם מרווחים של שעה-שעתיים בין גור לגור. עם זאת, אם ישנם מאמצים בלתי פוסקים של מעל חצי שעה ללא סימן ליציאת גור, או אם חולפות מעל שעתיים ואנחנו יודעים שיש עוד גורים בבטן, יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי.

מקרים נוספים שיכולים להיות בעייתיים בשלב זה הם:

• אם יוצאת שליה ללא גור, או יוצא גור מת, ייתכן שיש בעיה גם עם שאר הגורים
• גור שאינו עטוף בשק שפיר, או שלא נושם, מצריך עזרה מיידית (קריעת השק, עיסוי עדין, חימום)

שלב שלישי: שלב סיום ההמלטה והוצאת השליות

לאחר לידת כל גור, בדרך כלל יוצאת אחריו השליה. חשוב לוודא שמספר השליות שווה למספר הגורים- כדי למנוע מצב של שליה שנותרה ברחם, מה שעלול להוביל לזיהום מסוכן. לפעמים השליה יוצאת יחד עם הגור ולפעמים קצת אחריו. כמו כן, לפעמים יוצאים כמה גורים והשליות של כולם ישר אחריהם.

איך שלא יהיה, אם שליה לא יצאה, הגוף עלול לפתח דלקת שעלולה להוביל לחום גבוה, עייפות ואובדן תיאבון. בנוסף, לפעמים הכלבה אוכלת את השליות ולכן כדאי לבדוק זאת. 

באופן כללי, לאחר ההמלטה חשוב לשים לב לאם ולגורים, ולבדוק אם הם נראים טוב ואין סימנים המשדרים מצוקה. אצל הכלבה חשוב להקפיד שאין דימום כבד או ממושך, ריח חריג מהפרשות, או חוסר עניין של האם בגורים- כל המקרים האלו דורשים בירור וטרינרי. מבחינת הגורים, חשוב לוודא שכולם נראים חיוניים, בעלי צבע תקין ושהם יונקים ללא הפרעה מהאם.

אם חלילה אחד מהגורים שהכלבה המליטה נולד מת, חשוב להבטיח שסביבת ההמלטה נשארת נקייה ונעימה, וכזו שלא מייצרת מתחים בשביל האם ושאר הגורים, ולכן חשוב לפנות את הגור המת. מצד שני, אל תיקחו את הגור מיד- גם העלמתו באופן מיידי עלולה לייצר חרדה אצל האם: תנו לה להבין שהוא אינו מגיב, ואז תפנו אותו.

המלטה של כלבה היא לא רק רגע מרגש- היא אירוע רפואי מורכב שדורש הבנה, הכנה ובעיקר תשומת לב לפרטים הקטנים. מספר הגורים יכול להשתנות דרמטית, הסיכונים לא תמיד צפויים וההתנהגות של הכלבה היולדת יכולה להפתיע גם בעלי ניסיון. אבל עם מעקב וטרינרי נכון, היערכות מראש וסביבה בטוחה, אפשר להפוך את התהליך הזה מחוויה מלחיצה לחוויה בטוחה ובריאה, גם לאם וגם לגורים. בסוף, כמו בהרבה דברים בחיים, זה לא עניין של מזל- זה עניין של מוכנות.

FAQ

כמה גורים כלבה ממליטה בממוצע?

ברוב המקרים, כלבות ממליטות בין 4 ל-6 גורים, אבל הטווח רחב מאוד- מגור אחד ועד מעל 10, תלוי בגזע, גיל ומצב בריאותי של האם.

איך יודעים כמה גורים יהיו בהמלטה?

הדרך המדויקת ביותר היא צילום רנטגן החל מהיום ה-50 להיריון. אולטרסאונד יכול לאשר היריון ולוודא דופק, אבל פחות אמין לספירת גורים.

כמה זמן נמשך היריון של כלבה?

היריון של כלבה נמשך בממוצע כ-63 ימים (כחודשיים), כשהספירה המדויקת ביותר היא ממועד הביוץ האחרון.

מהם השלבים של המלטה אצל כלבות?

יש 3 שלבים:

1. שלב ההכנה (6-12 שעות)- התנהגות חסרת מנוחה וצירים ראשוניים
2. שלב הלידה- יציאת הגורים
3. שלב יציאת השליות- חשוב לוודא שכל השליות יצאו

תוך כמה זמן נולד כל גור?

בדרך כלל כל 20-60 דקות, אבל ייתכנו גם פערים של עד שעתיים בין גורים.

מתי צריך לפנות לווטרינר במהלך המלטה?

• צירים חזקים של מעל 30 דקות ללא יציאת גור
• יותר משעתיים בין גורים כשיש עוד גורים בבטן
• הפרשות דמיות חריגות או כאב קיצוני
• חשד לשליה שלא יצאה

איך מתכוננים להמלטה של כלבה בבית?

יש להכין אזור שקט, נקי ומרופד (״קן״ או תיבת המלטה), מגבות, מקור חימום ואוכל לגורים- ולהימנע מהפרעות בזמן ההמלטה.

האם צריך להיות נוכחים בזמן ההמלטה?

כן- אבל לא להתערב אלא אם יש בעיה. הנוכחות חשובה בעיקר לזיהוי סיבוכים בזמן אמת.

מה עושים אם גור לא נושם אחרי הלידה?

יש לקרוע את שק השפיר אם לא נקרע, לעסות בעדינות ולחמם את הגור- ובמקרה הצורך לפנות מיד לווטרינר.

למה חשוב מעקב וטרינרי במהלך ההריון?

כדי לזהות בעיות מוקדם, לוודא התפתחות תקינה ולהיערך מראש למצבי חירום כמו ניתוח קיסרי.