אנטיביוטיקה לכלבים: מתי נותנים ואיך מקפידים על טיפול מותאם?

כלבים עלולים לסבול ממחלות שונות וזיהומים ממש כמו בני אדם, רק שבניגוד אלינו הם לא יכולים להגיד מה מציק להם, או איפה כואב להם. שוב, כמו בבני אדם, אחת מדרכי הטיפול הנפוצות יחסית בכלבים היא טיפול באנטיביוטיקה. מתי משתמשים באנטיביוטיקה לטיפול בכלבים, איזה סוגי אנטיביוטיקה קיימים, איך מחליטים באיזה סוג להשתמש ולמה חשוב להיזהר מיצירת עמידות לטיפול? הכל בכתבה שלפניכם.

אז מהי בכלל אנטיביוטיקה לכלבים?

אנטיביוטיקה לכלבים היא כלי חשוב ומרכזי בטיפול בזיהומים חיידקיים. כשחיידקים מזיקים חודרים לגוף הכלב וגורמים לזיהום – בין אם בעור, באוזניים, במערכת הנשימה או באיברים פנימיים – אנטיביוטיקה עוזרת להילחם בהם ולמנוע את התפשטותם. התרופות האנטיביוטיות פועלות על ידי השמדת החיידקים עצמם או על ידי עיכוב התרבותם, מה שמאפשר למערכת החיסון של הכלב להשלים את תהליך הריפוי בעצמה.

אבל, וזה אבל חשוב, אנטיביוטיקה רחוקה מלהיות “תרופת קסם” לכל סוגי המחלות. קודם כל, היא יעילה אך ורק נגד זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים, ולא מתאימה לטיפול בזיהומים שמקורם בנגיפים (וירוסים). עם זאת, במקרים מסוימים היא ניתנת במחלות שיש בהן חשד לסיבוך חיידקי (כמו למשל במחלות הפרוו והכלבלבת).

מתי וטרינרים רושמים אנטיביוטיקה לכלבים?

לא כל כלב שלא מרגיש טוב יקבל אוטומטית אנטיביוטיקה ולא בהכרח תינתן הוראה לקחת אנטיביוטיקה בכל מקרה של מחלות חיידקיות. בפועל, טיפול אנטיביוטי יינתן כשיש חשד לזיהום חיידקי שעלול לגרום לנזק וכשהוא כזה שלא יחלוף מעצמו- בעיקר אם מדובר בזיהומים של איברים חיוניים שעלולים להיות מסכני חיים, כמו מערכת העצבים, הלב והריאות.

נזהרים מלייצר עמידות לאנטיביוטיקה

הטיפול באנטיביוטיקה בקרב בני אדם ובעלי חיים היה בעבר נפוץ הרבה יותר, וניתן פעמים רבות במקרים שלאו דווקא הכריחו טיפול אנטיביוטי. מדובר על מקרים שאנטיביוטיקה היתה אמצעי הגנה- “ליתר ביטחון”. שימוש היתר הזה יצר עם השנים זני חיידקים עם עמידות לסוגים רבים של אנטיביוטיקה- מצב שבו חיידקים מפתחים יכולת לשרוד ולהתרבות למרות נוכחות אנטיביוטיקה שנועדה להרוג אותם או לעכב את גדילתם. כלומר, התרופה שכבר עזרה בעבר נגד חיידקים מסוימים הפכה לפחות יעילה או אפילו חסרת השפעה וזו לא בעיה שמטרידה רק את הווטרינר שלך. למעשה, מדובר באחת הסכנות הגדולות ביותר לבריאות בני אדם ובעלי חיים בשנים הבאות.

העמידות מתפתחת בעיקר בגלל שימוש לא נכון או מופרז באנטיביוטיקה, כמו למשל כשנותנים אנטיביוטיקה כשאין באמת צורך (כמו בזיהום ויראלי), במינונים לא מתאימים או לזמן קצר או ארוך מדי. במצבים כאלה, החיידקים שנשארים בחיים הם לרוב החזקים והעמידים ביותר, והם ממשיכים להתרבות ולהעביר את העמידות לדורות הבאים. עם הזמן, זה יוצר זנים של חיידקים בהם קשה מאוד לטפל באמצעות אנטיביוטיקה רגילה, ומחייב פיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות.

לכן, היום שמים דגש כל כך גדול על מתן אנטיביוטיקה באופן אחראי, גם ברפואה האנושית וגם ברפואה הווטרינרית ולעיתים קרובות גם בשילוב ביניהן (תפיסה שידועה כ”רפואה אחת”), בהתחשב בזה שמדובר על אותם חומרים.

איך להימנע מיצירת עמידות לאנטיביוטיקה אצל כלבים

כיום, ברפואה הווטרינרית יותר ויותר נזהרים משימוש יתר באנטיביוטיקה ומשתדלים לשמור על כמה עקרונות כשכן מחליטים על טיפול כזה. כך, אם הרופאים חושדים שהכלב סובל בסבירות גבוהה מבעיה שאינה זיהום חיידקי או שעלולה לגרום בסבירות גבוהה לסיבוך כזה, הם ימנעו מלתת אנטיביוטיקה.

גם במידה שחושדים בזיהום חיידקי, במקרים רבים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. למשל, לפעמים ניתן לטפל בזיהומי מעי ושתן באמצעות תזונה נכונה, פרה ופרוביוטיקה, בסבון אנטיספטי לזיהום בעור, להסתפק בחיטוי עבור פצעי נשיכה לא עמוקים ועוד.

ישנם עוד מספר עקרונות המומלצים כיום כדי למנוע עמידות לתרופות אנטיביוטיות:

1. שאיפה להשתמש כמה שאפשר באנטיביוטיקות בטיפול מקומי (משחות, טיפות), במקום מתן סיסטמי (כדורים, זריקות)
2. הימנעות משימוש באנטיביוטיקות מתקדמות שלא לצורך (כדי לשמור אותן למצבי עמידות)
3. ביצוע בדיקות של תרבית ורגישות ככל האפשר- אלו בדיקות המאפשרות לזהות את סוג החיידק המזהם, ומהן האנטיביוטיקות המתאימות לטיפול בו

השאיפה היא שכמה שיותר הרופאות והרופאים שמטפלים בבעלי החיים שלנו ובנו ישמרו על עקרונות אלו, לטובת בריאות הציבור האנושית והווטרינרית העולמית.

סוגי אנטיביוטיקה לכלבים

כאמור, ישנם סוגים שונים של אנטיביוטיקות הנפוצים בטיפול בכלבים, חלקם ותיקים יותר וחלקים חדשים.

המשפחה הוותיקה ביותר של אנטיביוטיקות היא הפניצילינים, ואף על פי שפניצילין עצמו נמצא כבר פחות בשימוש, יש שתי תרופות מהמשפחה- אמוקסיצילין, המוכרת גם כמוקסיפן, ואמוקסיצילין + חומצה קלוולונית, המוכרת בין היתר בשם אוגמנטין – שהן נפוצות מאוד. תרופות אלה ניתנות פעמים רבות כטיפול ראשון לזיהומים במערכת השתן, הנשימה, העיכול והאיברים הפנימיים.

משפחה נוספת ורחבה מאוד של אנטיביוטיקות היא משפחת הצפלוספורינים, הכוללת את צפלקסין שניתנת כטיפול קו ראשון בזיהומים עוריים ובשלל מערכות שונות נוספות. ישנם גם חומרים מתקדמים מאוד במשפחה הזו, ואנטיביוטיקה ייחודית לרפואה הווטרינרית שנקראת צפווצין, או בשמה המוכר הרבה יותר, קונבניה. היתרון שלה הוא שהיא מאפשרת טיפול ארוך טווח ומתקדם בזריקה חד פעמית, אם כי גם בה נעשה שימוש יתר לצערנו בשל תכונה זו. פלורוקווינולונים מרכיבים משפחה נוספת ומודרנית יותר של אנטיביוטיקות נפוצות. אנרופלוקסצין, או בשמה הגנרי המוכר בייטריל, ומרבופלוקסצין (מרבוציל) הן אנטיביוטיקות שמעניקות כיסוי אנטי חיידקי רחב ופותחו במיוחד לשוק הווטרינרי, במטרה למצוא מענה לעמידויות בזיהומים בחיות משק. שוב, למרבה הצער בגלל שתרופות אלה כל כך יעילות, נעשה בהן שימוש מופרז וגם להן יש כיום עמידויות רבות, ולכן הן לא מומלצות לשימוש תכוף. מתי כן כדאי להשתמש בהן? במקרים של זיהומים במערכות גוף קריטיות (עצבים, כבד, כליות) או במקרים של תרבית חיובית.

דוקסיציקלין גם היא אנטיביוטיקה נפוצה בשימוש הרפואי והווטרינרי, והיא משמשת לרוב נגד זיהומים חיידקיים “תוך תאיים”. ככזו, היא המתאימה ביותר לטיפול בחיידקים מיוחדים הנקראים “ריקציות”, שעוברים לכלבים ובני אדם מקרציות. בארץ, השימוש החשוב ביותר בה הוא נגד חיידק הארליכיה שגורם לקדחת הקרציות הנפוצה באזורנו. הטיפול ניתן למשך תקופה ארוכה של 3-4 שבועות, וזאת על סמך סימנים היכולים להעיד על קדחת קרציות כמו חום, שטפי דם עוריים, חריגות שונות במדדי הדם ובמיוחד בצירוף בדיקות סרולוגיה ו/או PCR חיוביות לחיידק.

אנטיביוטיקה נוספת שנפוצה ברפואה הווטרינרית היא המטרונידזול (פלאג׳יל) המשמשת רבות בזיהומי מערכת העיכול, בעיקר בגלל יתרונותיה מול טפילים חד-תאיים שונים כמו ג׳יארדיה, ולאו דווקא חיידקים. גם בה נעשה שימוש מופרז, במקרים רבים של בעיות במערכת העיכול שלא הצריכו דווקא טיפול אנטיביוטי. מחקרים עדכניים מצאו ששימוש בה במקרים רבים יכול דווקא להחריף דלקות מעי בשל פגיעה באוכלוסיית המיקרוביום של המעיים.

אנטיביוטיקה לדלקת בשתן בכלבים

דלקות בדרכי השתן התחתונות (בשלפוחית השתן) הן בעיה נפוצה בכלבות בעיקר, הנגרמת לרוב על ידי זיהום חיידקי ממקור צואתי. בזיהומים פשוטים, לא תמיד יש צורך בטיפול אנטיביוטי- אפשר למשל לתת טיפול פשוט וקצר של 3-5 ימים באנטיביוטיקות פשוטות יחסית ממשפחת הפניצילינים. במקרים קשים יותר או כרוניים, נעשה גם שימוש באנטיביוטיקות מתקדמות יותר כמו מרבוציל. הבחירה בין סוגי האנטיביוטיקה נעשית לפי חומרת הזיהום ולעיתים על סמך בדיקת תרבית שתן, כדי לוודא התאמה מיטבית לטיפול.

אנטיביוטיקה לדלקת חניכיים בכלבים

מחלות חניכיים גם הן שכיחות אצל כלבים, במיוחד בגזעים קטנים ובכלבים מבוגרים. הטיפול בהן הוא על ידי ניקוי שיניים מקצועי, עקירת שיניים רקובות וטיפול מקומי בחומרים לחיטוי הפה. לצד זאת, יש לפעמים צורך גם בטיפול אנטיביוטי- אוגמנטין, למשל, נפוצה בשימוש בזיהומי חניכיים בזכות פעילותה הרחבה נגד מגוון חיידקים אוראליים. לפעמים גם נעשה שימוש במטרונידזול, במיוחד כשמעורבים חיידקים אנאירוביים- סוג חיידקים שחי בסביבה נטולת חמצן כמו כיסי חניכיים מודלקים.

תופעות לוואי של אנטיביוטיקה לכלבים

לכל טיפול תרופתי באשר הוא יש תופעות לוואי, חלקן כמעט לא מורגשות בעוד שאחרות יכולות להיות בעייתיות. לא כל תופעת לוואי מחייבת פנייה למרפאה, אבל מומלץ להכיר אותן ולהיות במעקב.

תופעות הלוואי הנפוצות לטיפול אנטיביוטי בכלבים

טיפול אנטיביוטי גורם לפגיעה בחיידקים מעוררי המחלה/הזיהום, אבל גם בחיידקים האחרים הנמצאים בגוף. כיום, אנחנו מגלים שאוכלוסיית החיידקים שעוטפת אותנו (מאקרוביום) היא חלק אינטגרלי ממי שאנחנו- בני האדם, הכלבים ובכלל כל בעלי החיים, וחשיבותם של החיידקים עצומה ולא נופלת מזו של תאי הגוף. לכן, לאנטיביוטיקה יכולה להיות השפעה מכרעת על מערכות שונות בגוף. כך למשל אנטיביוטיקה יכולה לשבש את אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול. השיבוש הזה יכול לגרום לשלשול, הקאות ואובדן תיאבון. לכן, כיום ההמלצה היא להימנע מלרשום לשלשול אקוטי אנטיביוטיקה שלא לצורך ולתת כמה שיותר טיפול מזוני או תומך.

כיצד להתמודד עם תופעות לוואי?

את הפגיעה של אנטיביוטיקה בחיידקים הטובים של מערכת העיכול אפשר למתן על ידי שימוש בפרוביוטיקה. פרוביוטיקה מכילה חיידקים שמסייעים לשחזר את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים, ולכן עשויה למנוע תופעות כמו שלשול או חוסר איזון במערכת העיכול בעקבות טיפול אנטיביוטי. כמו כן, פרוביוטיקה יכולה לעזור לשפר את ספיגת המזון, לחזק את מערכת החיסון ולמנוע התפשטות של חיידקים מזיקים אחרים שהתרבותם עשויה לבוא בעקבות שימוש באנטיביוטיקה.

דרך נוספת להתמודד עם תופעות הלוואי היא על ידי קיצור זמני הטיפול באנטיביוטיקה. אם בעבר הקפידו על משך טיפול של 7 ימים ואף 10, היום כשמדובר בזיהומים פשוטים ההמלצה היא להפסיק את הטיפול אחרי 3-5 ימים.

כשמדובר בתופעות לוואי כמו הפרעות במערכת העיכול, או אלרגיות של העור, מומלץ להתייעץ עם המרפאה המטפלת. במקרים נדירים, הכלב יכול לפתח תופעות לוואי מסכנות חיים כמו שוק אנפילקטי המחייב טיפול תרופתי מהיר. תגובה זו נגרמת במרבית המקרים כשהאנטיביוטיקה ניתנת לווריד- טיפול המוענק במרפאות במרבית המקרים, ולכן יהיה גורם מקצועי שיעקוב אחרי התגובה של הכלב לתרופה.

כמה עולה טיפול באנטיביוטיקה לכלבים?

הטיפול באנטיביוטיקה יכול להיות לא זול. כשמדובר באנטיביוטיקות קו ראשון מסורתיות, העלות בדרך כלל לא מאוד גבוהה. עם זאת, במקרים בהם מתגלה לאחר תרבית כי מדובר בזיהום עמיד המצריך אנטיביוטיקה רחבת טווח או טיפול ארוך יחסית- עלות הטיפול יכולה להגיע למאות ואפילו לאלפי שקלים, במידה שאין לכם ביטוח רפואי שיכול לכסות את הטיפול הזה.

הכלב שלכם יכול לסבול מזיהומים שונים לאורך חייו, ועבור חלק מהם יתאימו הווטרינר או הווטרינרית טיפול אנטיביוטי שיעזור לו לחזור לעצמו בלי סיבוכים. אנחנו בחיותא נבטיח שהוא יקבל את האבחון והטיפול הטובים ביותר שיש- כשהעלות היא בכלל לא פקטור. כל מה שצריך לעשות הוא לדאוג שלכלב יהיה את ביטוח הכלבים שלנו, והכיסוי שלנו כבר ידאג לכל השאר. עדיין לא משוכנעים? אספנו בשבילכם 16 סיבות ממש טובות לעשות חיותא.