שוקלים לצרף למשפחה כלב גזעי? הנה כל מה שצריך לדעת

הכירו את אלי בלומנפלד, מומחה בכלבנות מתועדת כבר יותר מ-40 שנה, מגדל שנאוצרים כתחביב ומנהל קהילה שוקקת בתחום.  אלי הוא חבר בחוג לשנאוצר, מיום היווסדו בשנת 1967. הוא מגדל שנאוצרים כל חייו – אבל רק בתור תחביב: “בכל שנות הפעילות שלי הייתה רק המלטה אחת”, הוא מספר. “הכלבה המליטה עוד פעם בגרמניה, אבל בארץ הייתה רק המלטה אחת. אני מגדל את הגזע רק בשביל הכיף”. יצאנו מהשיחה עם טיפים שימושיים ואזהרות חיוניות עבור כל מי שבעניין של כלב גזעי. 

מאיפה מתחילים? 

“כשאדם רוצה לצרף כלב למשפחה, יש לו 3 אופציות” מסביר אלי, ומפרט:

1. לגשת לאחת מעשרות העמותות הקיימות ולאמץ כלב

2. לקנות כלב שאנחנו קוראים לו “דמוי גזעי” שהוא כלב שנראה כמו גזע מסוים, אבל ללא תעודות

3. לקנות כלב מתועד – כלב שיש לו תעודות שהונפקו ע”י ההתאחדות הישראלית לכלבנות

הכירו את ההתאחדות הישראלית לכלבנות

ההתאחדות הישראלית, שקיימת מאז 1972, היא ארגון גג של העמותות (מועדונים וחוגים) העוסקות בקידום, גידול וטיפוח של כלבים גזעיים ובספורט כלבני בישראל. ההתאחדות היא הגוף הישראלי הבלעדי שבו מכירה הפדרציה הכלבנית העולמית (FCI) והיא כפופה לתקנותיה. מדובר בארגון היחיד בישראל הנחשב בר-סמכא בכל הקשור לכלבים גזעיים ולספורט כלבני. ההתאחדות, לדברי אלי, מסונפת לארגון גג עולמי – FCI, ארגון אירופאי שמעניק רישיון לגוף אחד במדינה להנפיק את התעודות בשמו, ולייצג אותו באותה מדינה.

השורה התחתונה – במידה ואתם מעוניינים בכלב גזעי, חשוב שהוא יהיה תחת מטריית הפיקוח של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, זה יסייע להבטיח גור עם סבירות נמוכה ככל הניתן למחלות ובעיות רפואיות גנטיות וכן אופי יציב. קניית כלב עם תעודות ישראליות תעזור להילחם בתופעת “מטחנות הגורים” (שעליהן נרחיב בהמשך).

 איך בוחרים כלב גזעי? זו הטעות הנפוצה ביותר שאנשים עושים

אלי טוען שהטעות הנפוצה ביותר שעושים בנוגע לבחירת כלבים גזעיים היא לפעול בצורה אימפולסיבית: “בסופו של דבר, הכלב הוא בחירה רגשית, זו לא רכישת טלוויזיה או ספה אלא צעד רגשי. אנשים רבים מחליטים לפי הלב, לעיתים נמשכים למראה מסוים או נתקלים בסיפור קורע לב ומאמצים בהחלטה רגעית”.

מה הבעיה בזה?

“החלטות אימפולסיביות מובילות לבעיות שעיקרן בחירת גור רק על סמך מראה, מבלי לתת דגש לתכונות אופי והתאמה לאורח החיים של המשפחה. בנוסף – כשלא עושים מספיק שיעורי בית בכל הנוגע לבריאות הגור בכל הנוגע למחלות תורשתיות”. 

אז מה צריך לעשות?

“לוודא מי ה’אמא והאבא’ של הכלב שאתם רוצים לצרף למשפחה. אם אתם רוצים כלב גזעי, חשוב שהוא יהיה כלב מתועד.

מה ההתעקשות הגדולה על כלבים מתועדים? אם לא אכפת לי אם הכלב 100% גזעי, אולי אפשר לאמץ בלי תעודות?

“אימוץ כלב מתועד מעניק ביטחון שלהורים של הכלב נעשו בדיקות גנטיות לאיתור מחלות. זהו נושא מפותח, והוא מתקדם בצעדי ענק. החידושים מאפשרים למגדלים לבצע בדיקות גנטיות ולוודא שקווי הדם נקיים מאותן מחלות”.

מה זה אומר?

“בעבר, כשרכשת רועה גרמני, לא יכולת לדעת אם הוא יסבול מבעיות אגן או לא. היום אפשר לוודא ברמת ביטחון גבוהה שאין לכלב בעיות גנטיות. עורכים בדיקה רדיוגרפית ועובדים על דרך השלילה. אם רואים שאצל אבותיו של הכלב, לפחות כמה דורות לאחור, הקווים האלו נקיים – הסיכון שהגור שקונים יסבול מבעיות אגן פוחת בעשרות אחוזים. את זה יכולים לעשות רק מגדלים עם תעודות”.

 אז אתה אומר שאפשר להיות רגועים רק אם בוחרים כלב גזעי ממגדל מפוקח?

“כן. חשוב להם שהקווים יהיו נקיים מהמחלות. אף מגדל לא רוצה שתצוץ בעיה. נוסף לכך, ההתאגדות הישראלית מכריחה אותם לעשות את זה, אחרת הם לא יקבלו אישור הרבעה, ולא יוכלו להוציא כלבים עם תעודות”.

מה הבעיה עם כלבים דמויי גזעיים?

“כפי שאמרתי”, מסביר אלי, “אין פיקוח על המגדלים של הכלבים דמויי הגזעיים, כך שאפשר לצרף למשפחה כלב עם המון בעיות גנטיות בלי לדעת על כך. זאת, נוסף לתנאים שבהם גדלים רבים מהכלבים דמויי הגזעיים, ו”מטחנות הגורים” שהן בעיה רצינית. 

• 

מה זו מטחנת גורים?

ברוב המקרים מדובר במחסן או האנגר, שהמגדלים שוכרים כדי לגדל כלבים גזעיים פופולריים כמו פומרניאיין, שיצו, מלטז, פודלים ננסיים וכדומה.  

אלי מספר: “הם מגדלים עשרות כלבות, וזכר אחד או שניים, בכל סבב, מדי חצי שנה, הם יכולים להרביע כלבה, עד שהיא, למרבה הצער, מתה או מוצאת את דרכה לעמותה. מגיעות לשם כלבות במצבים מאוד קשים, וכואב לי הלב. אנחנו רואים את זה ובוכים – כולנו. זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו ברמה ההסברתית על בסיס יום יומי, כי אנשים לא תמיד מבינים מה המשמעות של תקנוני הגידול של החוגים וההתאחדות הישראלית לכלבנות, לעומת הכלבנות הדמוי גזעית, ולי חשוב להנגיש את זה לציבור”. מתברר שתופעת המטחנות הולכת ונעשית נפוצה יותר ויותר. כך, לדוגמא,  לדברי אלי, כיום פחות מ-10% מכלבי השיצו בארץ מתועדים.

מאיפה מגיעים השאר?

“ממטחנות גורים או מסוחרים שמייבאים גורים ממזרח אירופה ובעיקר מאוקראינה, ומביאים המלטות שלמות לארץ, כדי למכור”.

והם לא עוברים בדיקות גנטיות?

“בכלל לא! המון אנשים רוצים כלב גזעי, אבל הם לא מבינים מדוע לשלם עוד 1000 ₪, או לעשות שיעורי בית כדי להבין מה הם קונים. כאן חוזרים לנושא הקנייה האימפולסיבית – הם קונים ממי שמפרסם, בלי לעשות שיעורי בית ומעדיפים לא לחכות”.

אבל הם מאושרים – יש להם שיצו, מה הבעיה?

“פה, לאחר האימוץ, לעיתים קרובות צצות הבעיות. אנחנו לא יכולים לדעת אילו בעיות גנטיות הם נושאים. מגדל שיצו מפוקח יגדל את הכלבים בתנאי רווחה ראויים, יקפיד שכלבה לא תמליט יותר מ-3 עד 4 פעמים בחייה וישמור על הבדל של שנה לפחות בין המלטה להמלטה. ועדת הגידול מטילה על מגדלי הכלבים הגבלות, כדי לשמור על תנאים ראויים לבעלי חיים ולהקפיד על בריאותם. זה בדיוק ההבדל בין הכלבנות המתועדת לכלבנות הדמוי גזעית”.

כלבנות מתועדת מול כלבנות גזעית – מה הבעיה בתפיסה הציבורית

לדברי אלי, רבים שלא מכירים את ההתאחדות הישראלית לכלבנות ואת תפיסת העולם של המגדלים, מבלבלים בינם לבין אלו שמגדלים כלבים דמוי גזעיים.

למטחנות, לדבריו, יצא שם גרוע – ולא במקרה: “אני יכול לספר שעורכים פשיטות על מקומות של מגדלי כלבים דמוי גזעיים – אלו תמונות שאם ייחשפו, אין אחד שהעין שלו תישאר יבשה – התנאים שבהן הם מתחת לכל ביקורת”. אך כאן חשוב לזכור, שהמטחנות המדוברות אינן שייכות למגדלים המפוקחים.

המטחנות רק מדגישות את הצורך בגידול כלבים גזעיים בצורה מפוקחת?

“בהחלט. כאן נכנס הצורך בכלבנות מתועדת – ארגוני צער בעלי חיים יצאו נגד הכלבנות המתועדת בגלל כל מה שהם נחשפו אליו בכלבנות הדמוי גזעית. חלקם כבר יודעים היטב את ההבדלים, אך יש מנעד רחב מאוד של פעילים, עמותות וארגונים שנכנסו לוואקום הזה בגלל הכשל של המדינה בטיפול במטחנות, בסחר, בכלבים העזובים שמגיעים מהנגב וכיוצא באלה. הכשל קיים עשרות שנים והפעילים שהגיעו לעמותות מכוונות טובות, נכנסו לוואקום הזה בלית ברירה”.

אז איך אפשר לשפר את המצב?

“רבים שומעים על ‘מגדלי כלבים’ וחושבים על סחר בבעלי חיים, כאשר אנחנו טוענים את ההפך. אנחנו אומרים שאם רוצים לטפל בנושא הכלבים העזובים במדינת ישראל הדרך לעשות את זה, כמו באנגליה, סקנדינביה וכדומה, זה לעודד את הכלבנות המתועדת, שתפחית במידה ניכרת את בעיית הכלבים חסרי הבית והמשוטטים”.

ומה עם כלבים מעורבים?

“אני בעד כלבים וחתולים מעורבים, ותומך באימוץ שלהם. אבל הבעיה שלי ושל יתר המגדלים היא ה’דמוי גזעיים’. כיום קיימת פסיקה בארץ שאומרת שכלבים גזעיים בארץ הם רק כלבים עם תעודות. מי שמפעיל מטחנות גורים של כלבים דמוי גזעיים הם סוחרים שיגדלו מה שסחיר, ומה שהם יכולים לעשות עליו כסף – ללא שום חיבור רגשי. לעומתם, מרבית המגדלים במסגרת הכלבנות המתועדת, דווקא מחוברים רגשית לכלבים שלהם ולגורים שלהם, ודואגים להם היטב”.

 הטיפים של אלי למי שרוצה לצרף למשפחה כלב גזעי:

1. וודאו שהכלב מגיע עם תעודות

2. היכנסו לאתר ההתאחדות הישראלית לכלבנות וחפשו מידע

3. התקשרו לחוג הגידול של הגזע הספציפי שאתם רוצים לאמץ ושאלו אם הם דורשים בדיקות גנטיות לשלילת המחלות – כך תוכלו לדעת שמדובר בחוג אחראי. 

אלי מזכיר: “מדובר בגנטיקה, זה לא 100%, אבל אפשר להיות הרבה יותר רגועים ולהבין שהבחירה שעשיתם מושכלת”, ומסכם: “המטרה שלי היא להנגיש את המידע לקהל הרחב, בתערוכות, במדיה החברתית ובכל פלטפורמה אפשרית נוספת”.

מחפשים מידע אודות גזע מסוים?- היכנסו למדריך הגזעים של חיותא