פארוו/ Parvo

• שלשול תכוף דמי וחריף: הנגיף תוקף את המעי באופן קשה ולכן, הסימן האופייני ביותר לנגיעות בנגיף הפרוו היא שלשול שעלול להיות ורדרד, אדום או שחור ובעל ריח מצחין. לשלשול זה מתווספות לרוב גם הקאות, לעתים תכופות גם הן דמיות, כאבי בטן וכיווצי מעי.
• התייבשות: הסיבוך הנפוץ והמהיר ביותר במצב הזה הוא התייבשות המלווה בחולשה, אפאתיות וחום גוף גבוה או נמוך מהרגיל. התייבשות חמורה עלולה להתדרדר במהירות בכלבים צעירים ולהוביל למוות.
• השתפלות מעי: סיבוך נוסף ומסכן חיים בו המעי מתקפל על עצמו ועלול להוביל לחסימה ונמק אשר בהיעדר טיפול חירום, תוביל גם היא למוות.
• פגיעה במערכת החיסון: הנגיף גורם לפגיעה חמורה במערכת החיסון ולכן, עלולות להופיע שלל פגיעות מערכתיות, כולל מצב מסכן חיים הנקרא ״ספסיס״.

האבחנה של המחלה היא קלינית. החשד לפרוו עולה מיד כשמופיעים הסימנים שהוזכרו מעלה בגורים או כלבים צעירים שאינם מחוסנים באופן מלא. ישנן, עם זאת מספר בדיקות מעבדה שיכולות לאשש את האבחנה וחשובות לבניית פרוטוקול הטיפול – בדיקת אנטיגן בצואה, שינויים אופייניים בבדיקות הדם ( כך, לדוגמה, בשל הפגיעה במערכת החיסון תהיה צניחה דרמטית בספירת תאי הדם הלבנים, אובדן חלבון רב בשלשולים יוביל לעתים קרובות לרמות נמוכות של חלבון בדם, וההקאות התכופות יכולות להביא למצב של מחסור באשלגן) ובדיקת אולטראסאונד כדי לאבחן בשלב מוקדם מצב של השתפלות מעי.

אין עדיין תרופה בשימוש מסחרי לטיפול בנגיף הפרוו. הטיפול במחלה מתמקד בטיפול תומך, למניעת הסיבוכים הנלווים  ולאישוש הגוף בזמן שהוא נלחם במחלה: 

• בידוד – חשוב לבודד את הכלבים החולים בזמן הטיפול ולהקפיד על סטריליות והיגיינה קפדנית של אנשי הצוות, שכן הנגיף עלול להיות מדבק במיוחד לכלבים אחרים. 
• אשפוז – מדובר לרוב במספר ימי אשפוז אינטנסיביים הכוללים טיפול בנוזלים, מתן תוך ורידי של נוזלים ומלחים למניעת התייבשות, ותיקון חוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף.    
• טיפול תרופתי – תרופות למניעת הקאות ולהגנה על מערכת העיכול, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים חיידקיים משניים ותרופות לשיכוך כאבים.  
• טיפול תילוע – טיפול כנגד טפילי מעי שעלולים גם הם לנצל את הפגיעה הויראלית ולסבך את המצב
• פרוביוטיקה ותוספים כנגד השלשולים 
• תמיכה תזונתית – לכלבים עם פארוו יש לעיתים קרובות ירידה בתיאבון או קושי לעכל מזון. אכילה מוקדמת נמצאה כמסייעת בשיקום המעי ולכן, מעודדים את הכלב לאכול מנות קטנות ותכופות ברגע שמסתיימות ההקאות. 
• עירוי פלסמה – במקרים של רמות חלבון נמוכות, ניתנת פלסמה (החומר של הדם ללא התאים) המכילה חלבונים חשובים
• הליך כירורגי – במקרה של סיבוך כמו השתפלות מעי, יהיה צורך בביצוע הליך כירורגי דחוף כדי להחזיר את המעי לקדמותו או כדי לקטוע את החלק הנגוע במקרה של נמק