הכל גנטי? מחקר חדש חושף שלא רק הגזע קובע את האופי של הכלב שלכם

מה הקשר בין גזע הכלב לבין תכונות האופי וההתנהגות שלו? מחקר חדש מטיל ספק במה שהיה ברור לכולנו מאז ומתמיד

צוות חיותא | 8 באוג׳ 2022

מה הקשר בין גזע הכלב לבין תכונות האופי וההתנהגות שלו? מחקר חדש מטיל ספק במה שהיה ברור לכולנו מאז ומתמיד וקובע כי קיים קשר קלוש בלבד בין השניים. עד כמה קלוש? למעשה, הגזע הסביר רק 9% מהשונות ההתנהגותית בין הכלבים שהשתתפו במחקר.  

“לברדורים תמיד ידידותיים, פיטבולים תמיד תוקפניים…” 

הרגילו אותנו שאפשר לנבא תכונות אופי של כלב, כמו תוקפנות, ידידותיות, יצר וכישורים גופניים ע”פ השתייכות גנטית לגזע מסוים. כל מי שאי פעם גידל כלבים מכיר את ההנחה הזו. ואפילו מי שמעולם לא גידל כלב, אלא רק צפה בפרק אחד בתוכנית טלוויזיה שעוסקת בכלבים, מכיר אותה. על סמך הנחה זו, לברדור תמיד יהיה ידידותי, פיטבול תמיד יהיה תוקפני, ג’ק ראסל תמיד יהיה חכם וערמומי וכלב מעורב תמיד יהיה יותר בריא (ספויילר: רק המשפט האחרון נכון). 

אולם הנחה זו עושה עוול רציני לגזעי כלבים שלמים. החל בציפיות שווא שמוטלות על נפשם של לברדורים אנטיפתיים, ועד לחוק הכלבים המסוכנים שמוציא שם רע גם לפיטבולים היותר עדינים שבחבורה. לא מעט בעלי כלבים שהניחו שיהיה להם פרטנר לריצה בדמות בורדר קולי נמרץ נדהמו לגלות בטטת כורסה, וכאלה שחשבו שיש להם ג’ק ראסל ערמומי שיפתור להם חידות, נאלצו להישאר עם הקונג ביד.

קצת על ההיסטוריה של הגזעים

כלבים היו בעלי החיים הראשונים שבויתו ע”י בני האדם, לפני 15-30 אלף שנים (תלוי את מי שואלים). מה שהתחיל ככלבים שבויתו לצורך עבודות שונות, כמו כלבי ציד או כלבי רועים, הפך למשהו אחר לגמרי בבריטניה הויקטוריאנית של המאה ה-19. אם עד אז, תכונות האופי וההתנהגות התמקדו יותר ביכולת שמירה, ציד או מרדף, תחרויות היופי של אותה תקופה דרשו יותר תשומת לב למאפיינים כמו מבנה גוף, סוג פרווה, אורך רגליים ומבנה האף. הבסיס להכלאות הפך שטחי יותר והתמקד יותר במראה ופחות בהתנהגות. זה היה השלב שבו מדענים וחוקרים רבים החלו לתהות בינם לבין עצמם לגבי הקשר בין גזע הכלב למאפיינים ההתנהגותיים שלו. 

חלק מהמחקרים הראו שבתכונות מסוימות כמו עד כמה הכלב נוח לאילוף או עד כמה הוא תוקפני כלפי זרים, הגזע הסביר רק 30%-40% מהשונות בין הכלבים. אבל כל המחקרים עד היום בחנו רק כלבים גזעיים, מה שבהחלט עשוי היה להטות את התוצאות.  חוקרת אמיצה בשם אלינור קרלסון החליטה להרים את הכפפה ולבדוק את הסוגיה לעומק. 

ביות כלבים- כלב לא מבוית

הקשר בין גזע הכלב והאופי שלו מקרי בהחלט

המחקר של קרלסון פורסם במגזין Science לפני מספר חודשים. נבדקו בו יותר מ-18 אלף בעלי כלבים שהתבקשו להעריך, בעזרת שאלוני דיווח עצמי,  עד כמה אמירות שקשורות להתנהגות כלבים (“הכלב משחק עם כלבים אחרים”, “הכלב לא אוהב שמחבקים אותו” ועוד), מתאימות גם לכלב הפרטי שלהם. לאחר איסוף הנתונים, מוינו התוצאות לפי גזעי כלבים, ובאופן די מפתיע (ואולי בעצם לא), ל”סטריאוטיפים גזעיים” הייתה התאמה של 9% בלבד. רמז: זה לא מספיק כדי להסיק על קשר כלשהו, ויש סיכוי הרבה יותר גדול שהוא ממש ממש מקרי.

אז נכון, חלק קטן מהתכונות, כמו “קלים לאילוף” או “אוהבים לשחק במשחקי כדור”, אכן הושפעו בצורה משמעותית מהגזע – בורדר קוליים נטו להיות יותר קלים יותר לאילוף והרטריוורים למיניהם אכן אהבו מאוד להחזיר צעצועים, בעיקר כאלה שהבעלים שלהם זורקים אליהם. אבל החוקרים מצאו נטייה לתכונות אלה לא רק אצל רטריוורים גזעיים אלא גם אצל כלבים מעורבים שחלק גדול מהגנים שלהם הגיע מהרטריוורים. 

אז מה כן קובע את האופי של הכלב?

אחד הוויכוחים הכי פופולריים בקרב חוקרי התנהגות (אנושית וגם “חייתית”) הוא שאלת ה-Nature Vs. Nurture (טבע מול חינוך), והוא גולש לאינסוף תת־תחומים, ביניהם גם התנהגות כלבית. גם אם יש תכונות אופי שמוסברות על ידי גנטיקה וטבע של הכלב, יש סיכוי גדול הרבה יותר שלסביבה יש השפעה גדולה הרבה יותר. חינוך, נסיבות, חוויות חיים, סדר הלידה ועוד הרבה מאוד משתנים. 

גם לציפיות של בעלי הכלבים יש תפקיד חשוב כאן. כך, לדוגמה, חברותיות היא תכונה שמאוד מזוהה עם רטריוורים אבל החוקרים חושבים שייתכן ומדובר בנבואה שמגשימה את עצמה – כלומר, בעלי רטריוורים יטו יותר לשחק איתם, מה שישפיע על התנהגותם, בעוד שבעלים של כלבים שנחשבים “חכמים” יותר, ישקיעו יותר באילוף ולימוד. 

המחקר של קרלסון מצא רק מעט מאוד תכונות שהראו קשר משמעותי לגזע ולמעשה, נמצא שרק 9% מהשונות בהתנהגות הכלבים יכולה להיות מוסברת ע”י הגזע שלהם. כשחושבים על משך הזמן הקצר שחלף מאז שנוצרו מרבית הגזעים שאנו מכירים כיום, זה נשמע די הגיוני.  

מה כל זה אומר לגבי חוק הגזעים המסוכנים? 

מחקרים כמו אלה של קרלסון בהחלט יכולים לשנות את כל התפיסה הרווחת לגבי הגזעים המסוכנים, כולל שינוי אותם חוקים שמגבילים את יכולת התנועה שלהם במרחב הציבורי. בסופו של דבר, לכל כלב יש אופי ואישיות משלו שמושפעים אומנם גם מהגנטיקה שלו, אבל גם ממה שעבר במהלך חייו. 

לסיכום, דם הוא לא מים, משפחה לא בוחרים ולא כל הרטריבר זהב. 

ועכשיו ברצינות…לא משנה אם הכלב שלך חכם, סקרן או אנטיפתי. אנחנו בטוחים שהוא מושלם. מה שחשוב הוא לדאוג לבריאות שלו.  

צוות חיותא
|
8 באוג׳ 2022