פאי בחשבון פשוט

לא היה ברור מה עובר עליה. רגע אחד בטיול הערב, היא הייתה ממש בסדר, ורגע אחרי שחזרה הביתה, פתאום התחילה להתנהג מוזר. כל התחנונים וניסיונות הפיתוי לא עזרו. פאי לא הסכימה לאכול גם מהחטיפים השווים שלה, אלה ששמורים לאירועים מיוחדים. ואז פאי הקיאה. דבר שקורה מדי פעם בחיי כל כלב. מנקים, מקווים שהגורם המפריע יצא ושהמשך הלילה יעבור בשקט. אבל אחרי כשעה, הקאה שניה שמביאה איתה דאגות וחשש. כבר לא ישנים, לא בטוחים מה לעשות. הדאגה מורטת עצבים וחוסר הוודאות מותח. עדיין מקווים שבזה זה נגמר, אבל הספק מנקר והעיניים לא נעצמות. אמצע הלילה, הכל שקט בחוץ ואז – הקאה שלישית! זה כבר סרט אימה, התסריטים הגרועים ביותר כבר עוברים בראש וכל תרחיש אפשרי גרוע מקודמו. הפחד כבר מוחשי, נוכח ועומד בגרון, בעיניים, וכך מגיעים למרפאה באמצע הלילה. מבוהלים, מחובקים, ושומעים על הטריפ הרע שמחכה לפאי ולמשפחה בימים הבאים.

טיול ערב רגלי רגוע באוויר הפתוח יכול לתרום לבריאות של הכלב שלכם. אבל אם יש לכם כלב גרגרן, שתמיד מוכן “לשאוב”, אתם כבר מכירים את התרחיש הזה: ריחרוח אקראי של נקודה מעניינת במדרכה, שניה אחת של חוסר תשומת לב – והטיול התמים הזה יכול לשלוח אתכם להיות כוכבי סרט האימה בבימויו של הכלב שלכם, ואפילו לעלות ל”במאי על 4″ בחייו. אלמלא הערנות של הבעלים, כל המתיקות בפאי לא הייתה מצליחה לשנות את טעמה המר של הגלולה.

הכירו את שי, גיא ופאי. גיא, סטודנט לביולוגיה, חולם ללמוד וטרינריה ומדי פעם מבלה את זמנו בעבודה במרפאות וטרינריות; שי, סטודנטית לעבודה סוציאלית, חולמת לשנות את העולם; ופאי, חולמת על… ובכן, לרוב היא חולמת על אוכל וחטיפים.

“את פאי אימצנו לפני שלוש שנים. עבדתי אז בבית חולים כרמל, כאחראי מאבטחים. חבר מהעבודה ניגש אליי יום אחד, וסיפר לי שלכלבה שלו נולדו גורים. זה תפס אותם בהפתעה, והייתה גורה אחת שלא הצליחו למצוא לה בית. מיד אמרתי לו: ‘היא שלי’! לקחנו אותה מיד, אפילו שלא ידענו בדיוק במה כרוך גידול של כלב“. 

מזוג צעיר נטול דאגות למשפחה של ממש

אחרי חצי שנה של טיולים וטרקים בהרים במזרח הרחוק ובארה”ב, נחתו גיא ושי לתוך מציאות אחרת לגמרי: לשגרה של שלושה טיולים רגליים (בין אם יש כוח ובין אם רוצים רק לרבוץ מול הספה), לאחריות כלפי יצור קטן וחמוד, לניקוי תדיר של הרצפה… ממש ההיפך המוחלט מתחושת החופש ששלחה אותם סביב הגלובוס. והוא מודה, שזה רק חיזק את החיבור ביניהם ועשה טוב לקשר הזוגי.

“למדנו לאט לאט מה דרוש כדי לטפל בפאי היטב. כשהבנו באיזה הוצאות מדובר, פחות או יותר, היינו בהלם. לא חשבנו, בתור סטודנטים, כמה יעלה לגדל אותה. אבל היא כבר הייתה שלנו, ולא הייתה אופציה בכלל לוותר”. כשמדובר על ההוצאות שכרוכות בגידול חיית מחמד, וכלב בפרט, מאוד ברור על מה יוצא רוב התקציב. אוכל וחיסונים הם עניינים שגרתיים, אבל ביקורי חירום אצל הוטרינר – שם נמצאים המספרים הגדולים. לרוב האנשים קשה להאמין שמקרה כזה יתפוס אותם לא מוכנים. כך גם ה”הורים המאמצים” של פאי.

“בהתחלה, כשסיפרו לנו על ביטוח לחיות מחמד, היה נשמע לנו מוזר. זו עוד הוצאה, בנוסף להוצאות האחרות שגם ככה כבר היו כבדות על משכורות הסטודנטים שלנו. אבל שקלנו והחלטנו ללכת על זה. וזה המזל שלנו”! 

מירוץ נגד הזמן

פאי היא כלבה גרגרנית וזללנית (כבר הבנתם את זה ממה שכתבנו בהתחלה לגבי החלומות שלה). לכן, כשאיבדה את התאבון, עד כדי כך שאפילו החטיף האהוב עליה לא עניין אותה, זה הדליק נורה אדומה. שי וגיא החליטו שיקחו את פאי לוטרינרית מיד למחרת בבוקר. אבל אחרי שהקיאה בפעם השלישית באותו הלילה (על המצעים החדשים), כבר לא היה מנוס – והם נזקקו לביקור חירום באמצע הלילה. פאי קיבלה אינפוזיה של נוזלים, אבל המצב לא השתפר, והוטרינרית שלחה אותם ל”מדיווט” – בית חולים לחיות מחמד בחיפה, כדי לברר את המצב לעומק.

“הנסיעה למדיווט לוותה ברגשות קשים, בבלבול, בדאגה עצומה. הרגשנו במירוץ נגד הזמן. אבל דבר אחד לפחות ידענו, והרגיע אותנו – שמהפן הכלכלי אנחנו מכוסים, ושהשיקול הכספי לא ישפיע על השיקול הרפואי. אז לא הבנו אפילו עד כמה אנחנו מכוסים. הביטוח של חיותא התברר כבחירה נכונה, כי תוך זמן ממש קצר ובלי שום בעיות, קיבלנו החזר כספי כמעט מלא”.

מיד עם קבלתה לאישפוז, פאי עברה סדרת בדיקות דם. הבדיקות חשפו חומר כימי בדמה של פאי. ככל הנראה, במהלך טיול בחוץ, מצאה תרופה כלשהי. כיאה לכלבה גרגרנית, הספיקה לחטוף אותה לפני שהבעלים שמו לב. היא קיבלה תרופה לעצירת ההקאות, וטיפול תומך של נוזלים ואנטיביוטיקה. תוך יומיים חזרה לעצמה. 

שיחת טלפון יכולה להציל חיים

חיותא שואלת: גיא, איזה טיפ היית רוצה לחלוק עם בעלי כלבים אחרים?

גיא: “יוצא לי לבלות הרבה במרפאות וטרינריות ולעבוד בצמוד לוטרינרים. אני מכיר קצת את התחום וכבר מצליח לא פעם לזהות את הבעיה של הכלב לפי תיאור של הסימפטומים. הרבה פעמים אני רואה פוסטים של בעלי כלבים בפייסבוק… הם מתארים בעיה שיש לכלב, ולפעמים לא מבינים שמדובר במקרה חירום. הם מחכים לתשובה מאנשים שהם לא מכירים, ויותר מזה – בדרך כלל אין להם שום הכשרה רפואית. אני מפציר באנשים האלה – תרימו טלפון לוטרינר. הוא ישאל את השאלות הנכונות וישפוט את חומרת המקרה על סמך הניסיון והידע שצבר במהלך שנות עבודתו בתחום. בשיחת טלפון, אפילו קצרה, תדעו אם צריך להגיע למרפאה או לא. שיחה כזו לא עולה כסף, אבל לוותר עליה – יכול לעלות בחיים של הכלב שלכם”.

ולסיום, הכירו את פאי

מהו החטיף האהוב עליה? גזר! בכל פעם שאנחנו מוציאים מהמקרר וחותכים, היא מתמקמת מתחת לשולחן ותופסת חתיכות שעפות למטה. פעם נתנו לה גזר בצבע סגול, והיא חשדה בו ממש, נבחה עליו, נגעה בו מרחוק וברחה. בסוף היא תפסה אומץ, ריחרחה אותו קצת וטרפה אותו!

מה אתם הכי אוהבים לעשות איתה? לקחת אותה למפגשים משפחתיים.

איפה היא הכי אוהבת שמגרדים לה? היא הכי אוהבת שמגרדים לה בחזה. היא נשכבת על הגב, נמתחת ואפילו מתעצבנת כשמפסיקים.

מה גורם לה “לאבד את זה”? כשמגיע שליח ומצלצל בפעמון של הבית. היא נובחת בטירוף, גם כשהוא הולך היא רצה לחלון וממשיכה לנבוח עליו עד שמתרחק. אולי היא מתעצבנת שהוא מביא לנו אוכל ולא לה.

אם פאי הייתה יכולה להגיד משפט אחד בעברית, מה הוא היה? “מה זה שם? זה אכיל”?