איך לא להרוג את החתול שלך: על הנטייה של חתולים לטפס לגובה- וליפול ממנו

אם יש משהו שחתולים אוהבים יותר מקופסאות קרטון- זה גובה. אם יש לכם חתול בבית, סביר להניח שאתם רואים אותו לא מעט על ארונות, מדפים ולצערכם הרב, גם על אדן החלון או המעקה של המרפסת. כמו שתכף תגלו, יש סיבות אבולוציוניות חזקות מאוד שקוראות לחתול שלכם לטפס מעלה מעלה מעלה. אבל מה קורה כשהוא נופל? ובכן, מתברר שחתולים לא תמיד נוחתים על הרגליים וגם כשכן, זה לא אומר שהם בסדר. סקרנות, אם נהיה כנים, יכולה בהחלט להרוג את החתול.

למה חתולים כל כך אוהבים לטפס?

הנטייה של חתולים לטפס היא תוצאה של האבולוציה שעברו עוד כשהיו חיות פרא. לפחות חלק מהחתולים הפראיים, גם אלה שחיים היום, הם גם טורפים וגם טרף (אם כי לא לאותן חיות, מן הסתם). בהתחשב בעובדה הזאת, לטיפוס לגובה היו שני יתרונות משמעותיים שרלוונטיים לכל תפקיד. כטרף, היכולת לטפס אפשרה להם להימלט מטורפים ולמצוא מקלט בטוח. כטורפים, גבהים סיפקו להם תצפית מצוינת על טרף פוטנציאלי בסביבה, שלא לדבר על אלמנט ההפתעה שבלזנק על אותו טרף מלמעלה. אז החתול הביתי שלכם מזמן לא צריך לצוד כדי לשרוד והסיכויים שייטרף קטנים לא פחות- אבל הוא בהחלט שמר על הנטייה הזאת, אפילו כשהוא מוקף בקירות בטון ולא בשיחים ועצים.

לעניין הזה אפשר גם להוסיף את זה שטיפוס הוא דרך מעולה לפרוק אנרגיה ולהפיג שעמום, כמו שיודעים כמה וכמה בני אדם שקירות טיפוס הם התחביב האהוב עליהם. מעבר לכך, חתולים נהנים לבדוק את הטריטוריה שלהם מגבוה, וחשים ביטחון כשהם שולטים בסביבה שלהם- וזה בדיוק מה שלהיות גבוהים מאפשר להם. בנוסף, לעיתים קרובות חתולים יבחרו את הגובה כנקודת מנוחה שקטה, רחוק מעל הרעשים וההפרעות של החיים הביתיים.

אז כן, כשהחתול שלכם יושב על ארון המטבח ובוהה בכם בהתנשאות, תרתי משמע- הוא פשוט מממש את הטבע הפראי שלו. אבל מה קורה כשהתצפית הזו מסתיימת בנפילה?

כגודל הטיפוס, כך גודל הנפילה

למרות שחתולים הם בלי ספק האקרובטים של עולם החי, אפילו הבלרינות המנוסות ביותר מועדות מדי פעם. אותו דבר נכון לגבי חתולים, שהם טפסנים מעולים אבל לחלוטין לא חסינים למעידות ונפילות. הנה כמה מהסיבות שחתולים בכל זאת נוטים ליפול.

הערכת יתר של היכולות שלהם: אם יש משהו שלא חסר לחתולים, זה ביטחון עצמי. פעמים רבות, הם יאמינו שהם מסוגלים לקפוץ מרחק גדול מאוד או לנחות על משטח קטן במיוחד- ויגלו מהר מאוד שטעו.

מגבלות רפואיות או גופניות: חתולים הסובלים מהשמנת יתר, או כאלו עם דלקות פרקים ניווניות (מחלה מאוד נפוצה בחתולים בגילי הביניים ומעלה שלעיתים קרובות אינה מאובחנת בהתחלתה), עלולים להיות תקועים בעבר. במילים אחרות, הם יסתמכו על יכולותיהם הקודמות, כשהיו צעירים או בריאים יותר, בלי לקחת בחשבון את השינויים הגופניים שהם עברו ושישנו את תוצאת הקפיצה. אגב, בהקשר הזה, גם גזירת ציפורניים לחתול יכולה להשפיע לרעה על האחיזה שלו בעת קפיצה ונחיתה. אותו הדבר כמובן נכון כפליים במקרים של עקירת ציפורניים, שכאן המקום להזכיר שאינה חוקית בארץ וטוב שכך!

הסחות דעת: כידוע, חתולים רגישים במיוחד לתנועות וקולות פתאומיים. תנועה שבאה משום מקום, כמו זה שנכנסתם לחדר, עורב סקרן שעבר לידם או רעש כלשהו, עלולים לגרום להם לאבד ריכוז ברגע קריטי.

משטחים חלקים או לא יציבים: אתלטי ככל שיהיה, חתול שמנסה לקפוץ על משטח חלק או תלול עלול להחליק וליפול. חשוב לזכור שחתולים לא הורגלו מבחינה אבולוציונית למשטחי שיש או חרסינה, כמו שנפוץ למצוא במטבח או על מעקה המרפסת.

מגבלות סביבתיות: חלונות פתוחים או מרפסות ללא רשתות הם מלכודות נפוצות שיכולות להוביל לנפילות קטלניות, בהתחשב בזה שהן מאפשרות לחתולים להגיע לגבהים שלא היו יכולים להגיע אליהם באופן טבעי.

חתולים באמת תמיד נוחתים על הרגליים?

לפני שנענה על השאלה שבכותרת, צריך קודם כל להבין איך בכלל חתולים מצליחים, ככל הנראה כנגד כל חוקי הפיזיקה, להגיע מלכתחילה למצב בו הם נוחתים על הרגליים- גם כשאין להם שום דבר להיאחז בו והסיבוב נעשה פשוט באוויר.

היכולת הזו, המכונה “righting reflex” (או רפלקס ההתיישרות בשפתנו), היא תוצאה של שילוב ייחודי בין אנטומיה, פיזיולוגיה ואבולוציה. אבל איך בדיוק היא עובדת, ומה המגבלות שלה?

ובכן, נתחיל בזה שרפלקס ההתיישרות מופעל אוטומטית ברגע שהחתול מתחיל ליפול. הוא מתבסס על כמה מנגנונים מתואמים:

מערכת השרירים: כולנו מכירים את השרירים המופלאים של החתולים, המאפשרים להם קפיצה לגבהים וריצה מהירה. אותה מערכת שרירים משמשת גם כ”בולם זעזועים” ומאפשרת ספיגה והפחתה של עוצמת הנחיתה, במקום מעבר שלה לעצמות- שאחרת היו נשברות.

מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית: חתולים משתמשים באוזן הפנימית שלהם כדי לזהות את כיוון הנפילה ולהבין במהירות איפה “למעלה” ואיפה “למטה”.

• גמישות הגוף: לעמוד השדרה של חתולים יש מבנה גמיש במיוחד, המאפשר להם לסובב את פלג הגוף העליון והתחתון שלהם בנפרד.
• שלבים בתהליך ההתהפכות:

ראשם של החתולים מסתובב תחילה כדי להתיישר עם הקרקע.

פלג הגוף העליון עוקב אחריו, ולאחר מכן פלג הגוף התחתון.

הזנב מסייע באיזון ובתיקון תנוחת הגוף.

• תפיסת נפח גוף: חתולים פורשים את רגליהם כדי להגדיל את שטח הפנים של גופם, מה שגם מאט מעט את מהירות הנפילה שלהם (תחשבו על זה כאפקט של מצנח) וגם עוזר להם להתכונן לפגיעה בקרקע ולפזר את עוצמתה על שטח רחב יותר.

נופל וקם, נופל… ולא קם?

רפלקס ההתיישרות נראה כמו משהו שלקוח מסרט של גיבורי על, אבל יכולת העל הזאת דווקא לא מבטיחה הגנה מוחלטת מפני פציעות. ישנם כמה פרמטרים המשפיעים על הסיכוי של החתול להיפגע מנפילה:

• גובה הנפילה:

גובה נמוך מדי: אם החתול נופל מגובה נמוך מאוד (למשל משולחן או כיסא), יכול להיות שלא יהיה לו מספיק זמן לסובב את גופו ולנחות על רגליו.

גובה גבוה מדי: מהכיוון השני, בנפילות מגובה רב מאוד (למשל מקומה גבוהה בבניין), מהירות הפגיעה בקרקע עלולה לגרום לפציעות חמורות ואפילו קטלניות גם אם החתול מצליח לנחות על הרגליים.

• סוג הקרקע: נחיתה על משטח קשה, חד, או לא יציב מגדילה את הסיכוי לפציעות, אפילו אם החתול נחת על רגליו.
• מצב בריאותי וגיל: למרות שמו, הרפלקס הזה, לפחות באופן חלקי, הוא נלמד ומשתפר עם הזמן. לכן, חתולים צעירים מאוד יהיו טובים פחות בלהפעיל אותו. מצד שני, חתולים מבוגרים או כאלה עם בעיות בריאותיות, כמו דלקת פרקים או השמנה, עשויים להתקשות ליישם את הרפלקס במלואו.

אבל אם כבר אנחנו מדברים על הנושא, לא נבאס אתכם לגמרי- המוניטין של חתולים כשורדים מוצלחים במיוחד לא סתם צמח משום מקום. בעבר, מספר מחקרים אספו נתונים מבתי חולים וטרינריים וניסו לגלות מה הקומה ה”אידיאלית” לחתול ליפול ממנה ולשרוד. שלא במפתיע אבל בהחלט שמאכזב, רובם מצאו שככל הקומה גבוהה יותר, כך הפציעות שנגרמו היו חמורות יותר. אבל, וזה אבל גדול, חלק מהמחקרים הראו קשר הפוך- כלומר, ככל שהקומה היתה גבוהה יותר, כך גם היו סיכויי החתול לשרוד! 

מחקרים מסוימים הצביעו על הקומה ה”אידיאלית” ליפול ממנה כבין הקומה ה-3 ל-5, בעוד שמחקר ספציפי שהתבצע בניו יורק מצא חתול שנפל מהקומה ה-32 (!) ושוחרר יומיים לאחר מכן עם פציעות קלות בלבד.

לכן, לסיכום אפשר לומר שרוב החתולים- בניגוד לבני אדם- יצליחו לשרוד נפילה מגובה בינוני. עם זאת, לשרוד ולא להיפצע הם שני דברים שונים מאוד. חתולים בהחלט לא בלתי פגיעים, כמו שמיד תראו.

מה הפציעות הנפוצות ביותר לחתולים כתוצאה מנפילות?

בין אם הם הצליחו לנחות על הרגליים ובין אם לא, ישנן כמה פציעות שאופייניות לחתולים שנפלו:

• שברי עצמות: ברגליים, באגן, בצלעות, בגולגולת או בלסת
• פציעות פנימיות: דימום פנימי בחלל בטן, דימום או קריסה של הריאות, קרע סרעפתי, חדירת אוויר לבית החזה (“חזה אוויר”), קרע של שלפוחית השתן, פגיעה באספקת הדם למעי- כל אלו יכולים לגרום לסימנים מיידיים או מאוחרים של הפגיעה
• נזק נוירולוגי: טראומת ראש או נזק לעמוד השדרה שעלול לגרום לשיתוק
• פגיעות בחלל הפה: פגיעה בחך העליון, שברי שיניים ודימומים
• פציעות חמורות בעור: משפשופים ועד חתכים עמוקים

לעתים קרובות ייתכנו פגיעות בכמה מערכות במקביל. במקרים כאלו אבחונים וטיפולים הכוללים הדמיות, ניתוחים וזמני אשפוז ממושכים יכולים להגיע בקלות לאיזורי ה-20,000 ש”ח ואף ליותר מזה.

החתול שומר על השמנת, אבל איך אפשר לשמור על החתול?

אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח תוהים אם יש משהו שתוכלו לעשות כדי למנוע מהחתול לטפס- ובעיקר ליפול- מגובה. אחרי הכל, אם זה טבוע ב-DNA שלו, זה בטח אבוד, לא? אז זהו שלא. למעשה, ישנם כמה וכמה דברים שאפשר לעשות כדי למנוע נפילות או, לכל הפחות, למזער את הנזק שלהן.

• התקנת רשתות בטיחות או סורגים: אפשר להתקין על החלונות והמרפסות בבית שלכם רשתות או סורגים שימנעו מהחתול גישה למקומות מסוכנים או נפילה מהם אם הוא עולה ומועד
• מתן אלטרנטיבות בטוחות: אפשר לקנות עמודי טיפוס ייעודיים עם מקומות מסתור, או אפילו לפנות כמה מדפים עמידים וחזקים שיוכלו לאפשר לחתול שלכם לבטא את יצר הטיפוס שלו בצורה בטוחה. יותר מזה, לפעמים חתולים אפילו ירוויחו מזה בפן ההתנהגותי!
• הקפידו להשגיח על החתול: בין אם אתם בבית ובין אם בחוץ, אל תשאירו את החתול שלכם לבד וללא השגחה במקום שיש בו הזדמנויות טיפוס שעלולות לסכן אותו. אתם לא באזור? הקפידו לסגור את כל החלונות והיציאות למרפסת
• מזערו את אפשרויות הטיפוס: הקפידו שעמודי טיפוס, שולחנות, מדפים או כל דבר אחר לא יהיו בקרבת חלונות, ככה שהחתול שלכם לא יוכל לעבור מהראשונים אליהם

למרות מאמציכם, החתול נפל בכל זאת? בלי פאניקה, גם כאן יש מה לעשות:

• אל תניחו שהוא בסדר: נחת על הרגליים, לא נחת על הרגליים, זה לא משנה. גם אם נראה שהחתול שלכם פשוט קם והתהלך לו מהמקום אליו נפל, קחו אותו בהקדם האפשרי לבדיקה וטרינרית. פציעות פנימיות עלולות לתת את אותותיהן שעות ואפילו ימים אחרי הנפילה- ובשלב הזה זה עלול להיות מאוחר מדי
• שמרו על החתול רגוע ככל האפשר: אחרי נפילה, החתול עלול להיות מבוהל ולברוח מכם. אל תרוצו אליו בפאניקה אלא נסו לשמור על קור רוח בהתנהלותכם
• הקפידו על כלוב נשיאה: הנקודה הזו חשובה מאוד לבטחונו וגם לבטחונכם. כדאי להכניס אותו לכלוב נשיאה גם כדי שלא ייבהל ויברח, וגם בגלל שפציעות עמוד שדרה עלולות להחמיר בתזוזה- והכלוב מעניק משטח קשיח שמגביל את תנועתו
• חפשו סימנים לשברים, דימומים או קשיי נשימה: צליעות, כתמי דם, נשימה מהירה מדי או כזו עם פה פתוח שאינה אופיינית לחתולים. אם אתם יכולים לעשות זאת בביטחון, נסו להפשיל את השפה ולבחון את צבע הריריות שבפה שלו, שאמור להיות בגוון ורדרד, ובתקווה שלא כחלחל או חיוור

אם אתם לוקחים דבר אחד מהכתבה הזו, שזה יהיה הדבר הזה: אתם לא חסרי אונים, אף פעם. יש לכם את היכולת וגם את האחריות להשגיח על החתול שלכם ולדאוג לו, גם באמצעות הגבלת הגישה למקומות מסוכנים וגם באמצעות דאגה לאלטרנטיבות בטוחות יותר. אבל לפעמים הכי טוב שלנו פשוט לא מספיק, והנורא מכל קורה בכל זאת. במקרים האלה, אתם לא רוצים להסתמך על המזל או על נחיתה על הרגליים. אתם רוצים את ביטוח החתולים של חיותא, שהכיסוי שלו יוודא שאף אחת מהנשמות של החתול שלכם לא תבוזבז על נפילות.