עצרו, חתולה לפניכם: הכל על החיים המרתקים של חתולות

עצמאית, רגועה ופחות טריטוריאלית: קווים לדמותה של החתולה

אז נכון, חתולים הם יצורים אינדיבידואליסטיים וההתנהגות שלהם מושפעת מהתנאים שבהם הם גדלים לא פחות מאשר מהמין שלהם – אבל בכל זאת, אפשר להצביע על כמה תכונות שמאפיינות יותר חתולות בהשוואה לחתולים זכרים. חתולות נוטות להיות רגועות ועצמאיות יותר מחתולים, כך שאין להן בעיה להעסיק את עצמן יום שלם לבד בבית. יש כאלה שיתארו אותן כצוננות או מרוחקות יותר מזכרים, רק לא כשהן מיוחמות, כמובן…על זה כבר תוכלו לקרוא בהמשך. 

חתולות גם נוטות להיות פחות טריטוריאליות ואגרסיביות מחתולים, אלא אם הן בהריון או שיש להן גורים. במקרה כזה, כולנו כבר מכירים את האינסטינקט האימהי של חתולות ונזהרים לא להתקרב לגורים שלה כשהיא בסביבה. חתולים זכרים נוטים להיות יותר פעילים (גם בלילה), להשתעשע יותר עם בני אדם וחתולים אחרים וגם ליצור יותר “בריתות” עם חתולים כמוהם. חתולות גם חיות יותר שנים מחתולים – 15 שנה בממוצע לעומת 13 שנה בממוצע לחתול זכר. חתולה מעוקרת תחיה אפילו יותר – 15.6 שנים בממוצע. 

סמל של עוצמה נשית

מאז ומתמיד מצאה התרבות האנושית קווי דמיון בין נשים חזקות שלא “נכנעות” לשליטה גברית, לבין חתולות הנחשבות לעצמאיות, אלגנטיות, מסתמכות על עצמן בלבד ומוכנות ש”יאלפו” אותן רק בתנאים שלהן. 

בכלל, לחתולות יש מעמד מיוחד בכל מה שקשור לעולם המיניות הנשי. פעם, כשרצו לתאר אישה עם תיאבון מיני מוגבר, היו משתמשים בביטויים כמו “כלבה” או “ביץ'”. היום הקללה “כלבה” הפכה להיות מילה נרדפת לאישה רעה ושתלטנית והחתולות הפכו להיות הסמל המרכזי והחיובי למיניות נשית. בעברית, אישה נחשקת מכונה “חתולת מין” והתנועות שלה הן “חתוליות”. מקור המילה, איך לא, הוא בביטוי הצרפתי chatte en chaleur, “חתולה מיוחמת”. בכלל, חתולות זוכות לדימוי חיובי יותר מכלבות ומתוארות כחזקות, עצמאיות ואף כ”מלכות”: חתולה לא מעוקרת נקראת באנגלית queen, והמלטה של חתולה נקראת Queening. 

מה עובר על חתולות בתקופת הייחום ולאן בדיוק נעלמה החתולה הרגועה שאתם מכירים?

אז מאיפה הגיע הביטוי “חתולת מין”, אתם שואלים? ובכן, כנראה שלא ראיתם חתולה מיוחמת בחייכם. 

עם תחילת תקופת הייחום שלה, החתולה מתחילה להשתנות בקטע קיצוני – היא מתחילה להתגלגל בחושניות, לעשות טיזינג מתגרה באמצעות הרמת הישבן ומייללת יללות סקסיות שגורמות לבעלים שלה לתהות לרגע לאן נעלמה החתולה השקטה והרגועה שלהם. במקרים רבים, הם לא רק תוהים בינם לעצמם, אלא פשוט רצים לווטרינר כדי לנסות להבין מה קורה כאן והאם יש סיכוי שנדבקה באיזה חיידק מוזר. 

במקביל, היא מתחילה להפריש ריח שמושך את הזכרים ממרחקים. אבל שימו לב מה עושה החתולה המתוחכמת ברגע שכל הזכרים מתחילים לכרכר סביבה. היא קודם כל מתעללת בהם במשך כמה ימים ולא נותנת להם להתקרב אליה. היא פשוט עומדת בצד וצופה בהם נלחמים עליה בקרב יללות מטורף, מבלי שתישלף ציפורן אחת בין החתולים. זו הדרך שלה לזהות מי החתול החזק יותר והראוי יותר להיות האבא של ילדיה. אקט ההזדווגות עצמו, אגב, נמשך שניות עד דקות לכל היותר ובמהלכו, הזכר מטפס על הנקבה מאחור ומקבע אותה ע”י נשיכת העורף שלה. זה השלב שבו משתחררים למחזור הדם שלה חומרים דמויי מורפין שעושים לה נעים ומשככים כאב. האקט נגמר? החתולה מסתובבת בפתאומיות אחרות ופשוט נותנת לבן הזוג שלה פליק. מלכה, כבר אמרנו?   

 4 עוברים בהריון אחד. לא בהכרח מאותו אבא. 

כל ה”שואו” הזה שהחתולה מעלה בתקופת הייחום נועד לשרת מטרה אחת ברורה מבחינתה- להיכנס להריון וכמה שיותר מהר. חתולות מגיעות לבגרות מינית בגיל 6-5 חודשים בממוצע וכבר אז יכולות להיכנס להריון. אם הן לא יעברו עיקור, הן יוכלו להרות כמה פעמים בחייהן ולהמליט בכל פעם 3-4 גורים. רק לקראת גיל 8, רמת הפוריות שלהן מתחילה לרדת.  

תקופת הייחום אצל חתולה היא קטע עונתי שמופיע החל מאמצע החורף ומתוזמן להמלטה בתחילת האביב. מסתבר שאצל החתולה יש איבר קטן במוח הרגיש לאור ומאפשר לה “למדוד” את אורך היום, כך שכאשר הימים מתחילים להתקצר, “נשלחת” הודעה הורמונלית לשחלה להתחיל לפעול. חתולות זקוקות למינימום של 10-12 שעות אור ביום כדי לאפשר לשחלה שלהן לפעול ולהיקלט להריון. זה אומר שלפעמים, מחזור הייחום שלה עלול להשתבש בגלל חשיפה מוגברת למקורות אור מלאכותיים, כמו בערים. חשוב להבין שמרגע שהחתולה התחילה את עונת הייחום שלה, יש לה מנגנון רבייה מדויק שמבטיח שעד סוף הקיץ היא תהפוך לאימא. כמעט ב-100%. מדהים, לא?   

ויש עוד קטע מעניין עם הביציות של החתולה, קטע שאפשר למצוא בטבע רק אצלה ואצל הנאקה. קוראים לזה “ביוץ מושרה”, כלומר, להבדיל משאר היונקות, כולל נשים, חתולה לא תעבור ביוץ ללא הזדווגות. הביציות הבשלות של החתולה נשארות ב”היכון” בתוך השחלה ובזמן הגירוי המכני של ההזדווגות עצמה, מגיע סימן שמודיע לשחלה – “קדימה, שחררי את הביציות”. ברגע שהחתולה נקלטה, אורכו של ההריון יהיה כחודשיים והוא יכלול 3-4 עוברים בממוצע. חתולה יכולה לשאת באותו הריון צאצאים של יותר מחתול אחד, אם הזדווגה עם חתול נוסף בסמוך לביוץ. סימני ההיריון יכולים להופיע אחרי 16-20 יום ולכלול פטמות נפוחות, תיאבון מוגבר, עלייה פתאומית במשקל, כמו גם שינויים בהתנהגות. 

עיקור: כן או לא ומה צפוי לחתולה שלכם אם החלטתם ללכת על זה 

לתהליך העיקור יש לא מעט יתרונות. ברמה הבריאותית, העיקור יוכל לצמצם משמעותית את הסיכוי לחלות בגידולי עטין הנחשבים לגידולים הנפוצים והקטלניים ביותר בחתולות. ואם כבר עיקור, אז כדאי לייצר אפקט מניעתי מקסימלי באמצעות ביצוע העיקור לפני התפתחות רקמת השד, כלומר, לקראת סיום גיל ההתבגרות. אצל רוב החתולות זה קורה סביב גיל 5-6 חודשים. העיקור מונע גם גידולים של מערכת המין, ברחם ובשחלות וכן דלקות רחם שיכולות להתרחש סביב שלב הייחום וההמלטה. העיקור יכול לצמצם או לעזור בטיפול של מספר מחלות שאינן קשורות למערכת הרבייה, כמו למשל סוכרת. 

כל זה עוד לפני שדיברנו על הסיכוי הסביר שחתולה לא מעוקרת תמליט במהלך חייה מספר דו ספרתי של גורים שתצטרכו למצוא להם בית חם, אחרת הם ייאלצו לגדול ברחוב או בחצר עם סיכוי של 50% בלבד לשרוד את שנת חייהם הראשונה בגלל מחלות, תאונות, טריפות ותקיפות. אז אם אין לכם עניין להפוך לסבא וסבתא של עשרות גורים, רצוי שתעקרו אותה סביב גיל חצי שנה. בגזעים גדולים מסוימים, מומלץ לחכות לגילאים מאוחרים יותר כדי לאפשר סיום התפתחות תקינה. התייעצו עם הווטרינרים שלכם.

ניתוח עיקור מתבצע בהרדמה מלאה ובמהלכו מוסרות השחלות, ובמידת הצורך גם הרחם – באמצעות חתך במרכז הבטן או בצד הגוף. לפני התהליך, החתולה צריכה להיות בצום ומומלץ גם לבצע בדיקות דם, כדי לוודא שהיא אכן כשירה לעבור את התהליך. אם אין סיבוכים מיוחדים, החתולה יכולה להשתחרר הביתה כעבור כמה שעות של התאוששות, לרוב עם הוראות למתן תרופה נגד כאבים והמשך החלמה בבית. חתולות מתאוששות לרוב באופן מלא תוך יום-יומיים. 

אז נכון, הביטוח הרפואי של חיותא אולי לא יממן את העיקור עצמו אם תחליטו ללכת על זה, אבל בהחלט יממן את הוצאות הטיפול של מחלות שמקורן במערכת הרבייה של החתולה.
קליק אחד ואתם מכוסים.