חיסונים לכלבים – כל מה שחשוב לדעת

החיסונים נחשבים לאחד הפיתוחים החשובים ביותר של הרפואה הווטרינרית. הם מגינים על חיות המחמד שלנו מפני מחלות שונות וקטלניות ומהווים את אחת הסיבות המרכזיות להארכת תוחלת החיים. החיסונים גם מונעים הפצת מחלות העלולות לפגוע בחיות אחרות ובבני אדם. למעשה, תרכיב החיסון הראשון הורכב מאבעבועות של פרות (ומכאן המילה vaccine שמקורה מהמילה vache, פרה בצרפתית). אילו חיסונים מומלץ לתת לכלבים, האם ישנם כאלה המחויבים על פי חוק, מתי להתחיל ובאיזו תדירות? הווטרינר ד”ר דותן מידן עוזר לנו לעשות קצת סדר.

חיסוני חובה בחוק

חיסון כלבת 

חיסון נגד כלבת הוא החיסון המוכר ביותר וגם נחשב לחיסון חובה במדינות רבות – כזה שבלעדיו לא תוכלו לקבל רישיון להחזיק כלב. כלבת היא מחלה מסוכנת וקטלנית עבור כלל היונקים, כולל בני אדם. מדובר במחלה ויראלית שמקורה בנשיכה או ליקוק מבעל חיים נגוע, ולמרבה הצער, לא נמצא לה עדיין טיפול אפקטיבי.

ישראל היא מדינה אנדמית לכלבת, ובכל שנה מתגלים בה כמה עשרות עד מאות מקרים של כלבת מאומתת בבעלי חיים – בין אם מדובר בתנים, שועלים, כלבים משוטטים, חיות בר ומשק כמו פרות, וחתולים. זו הסיבה שמדובר בחיסון חובה בכלבים בישראל, הנובע מפקודת הכלבת הקובעת מתי יש לחסן, כמו גם את הקנסות שיוטלו על אלו שיבחרו לא לחסן. 

״חיסון הכלבת הוא מהחיסונים החשובים ביותר בהיסטוריה של הרפואה, לכלבים ולבני אדם, כיוון שהוא מונע ב-100% מחלה שהתמותה שלה היא 100%,״ אומר ד”ר מידן. “זהו אחד החיסונים הראשונים שפותחו, והוא כאמור מאוד יעיל בכלבים מדובר בחיסון בווירוס מומת הניתן בזריקה מתחת לעור, וההשפעה שלו מחזיקה לרוב כ-3 שנים, אם כי באיזורים נגועים במחלה כמו בישראל נוהגים לתת אותו באופן תכוף יותר ליתר ביטחון”.

מה הלו”ז? את החיסון הראשון לכלבת נותנים בישראל כאשר הגור/ה בן/ת שלושה חודשים ולאחר 1-3 חודשים חיסון בוסטר נוסף. משם והלאה מחויב הכלב להתחסן שוב פעם בשנתיים – וזו התפתחות חדשה שנכנסה לתוקף באפריל, 2024. לפני כן, החובה היתה לחדש את החיסון פעם בשנה. בכל מקרה, פרטי החיסון מועברים למועצה הווטרינרית אליה שייך הכלב, והרישיון להחזקה בו מותנה בקיומו של החיסון ובחידושו.

“עד כה החוק בישראל חייב לתת כלבת לכלבים פעם בשנה באופן קבוע, אולם לאחרונה ממש בוצע שינוי מבורך שמאפשר לתת את החיסון פעם בשנתיים, לאור הידע שלנו על יעילותו. זה בהחלט סביר בהתחשב בעובדה שישראל מדינה שנחשבת נגועה במחלה,״ אומר ד”ר מידן. 

מה עוד חשוב לדעת? בישראל החוק קובע כי אסור לחסן נגד כלבת במקרה שבו הכלב נשך או ננשך בעשרת הימים שקדמו לחיסון. 

לא חובה אבל מומלץ לכולם

כולכם ודאי מכירים את המונח חיסון ״משושה״. אולם ד״ר מידן מסביר שלמרות שהמינוח עדיין נפוץ בארץ, הוא למעשה כבר הולך ונעלם. ״חיסון המשושה מורכב מ-4 מחלות ויראליות יחד עם שני זנים של חיידק העכברת (לפטוספירה). למעשה היום חובה כבר בישראל לחסן כנגד ארבעה זני עכברת, ולכן החיסון הפך למעשה לחיסון ״מתומן״. מצד שני, יש לנו את האפשרות היום להפריד בקלות בין המרכיבים הויראליים (dhpp) שמחזיקים לשלוש שנים, לבין המרכיבים החיידקיים (lepto4) שמחזיקים שנה אחת בלבד. ולכן, מרפאות רבות היום מחסנות את אותו חיסון מתומן פעם ב-3 שנים ובכל שנה חוזרים רק על הרכיב החיידקי של העכברת,״ הוא אומר. אז כנגד אלו מחלות תרכיבים אלו מגנים ולמה כל כך חשוב לחסן באופן קבוע כנגדן? נעשה קצת סדר.

חיסון ל-DHPP

זהו החיסון הבסיסי ביותר והוא מקובל כמעט בכל העולם. הוא משמש למניעת 4 מחלות ויראליות מסוכנות הטיפוסיות לכלבים בלבד. DHPP הם למעשה ראשי התיבות שלהן:

• כלבלבת (distemper) – מחלה מדבקת וקטלנית שמועברת על ידי הפרשות. המחלה תוקפת מערכות שונות בגוף ובעיקר את מערכת העיכול, נשימה ומערכת העצבים המרכזית.
• דלקת כבד נגיפית (hepatitis) – צהבת שבכלבים צעירים עלולה להיות קטלנית במיוחד.
• פרוו (Parvovirus)– וירוס הפוגע פגיעה קשה במערכת העיכול וגורם לשלשולים דמיים ונזק חמור למעי. זו מחלה מדבקת ביותר שעוברת בהפרשות, וללא טיפול תומך אינטנסיבי בימים הראשונים היא עלולה להיות קטלנית, במיוחד בגורים וכלבים צעירים שאינם מחוסנים
• פארא-אינפלואנזה (para influenza) – וירוס נשימתי מאוד מדבק, שאומנם לא קטלני, אבל יכול לגרום לכלב סבל רב, במיוחד בגורים או בכלבים מבוגרים בהם המחלה יכולה להתדרדר גם בקלות יותר לדלקת ריאות.
  חשוב לציין שכל מחלות אלו בלעדיות לכלבים ואינן מדבקות לבני אדם.

מה הלו”ז? את הזריקה הראשונה מקבלים הגורים לקראת סיום החודש השני לחייהם. בהמשך יש לשמור על מרווחים קבועים ולהקפיד לתת את החיסון כל 3-4 שבועות, עד שהכלב מגיע לגיל 16 שבועות, אחר כך נותנים חיסון נוסף כשהכלב בן שנה, ובהמשך מספיקה מנה אחת כל שלוש שנים. 

״אנשים חשובים שאפשר לחסן מהר יותר וכך הגור יהיה מוגן מוקדם יותר, אבל זוהי טעות נפוצה,״ אומר ד״ר דותן. ״למעשה החיסונים בגורים ניתנים מספר פעמים לא כבוסטר אלא כדי ליצור מצב שלפחות אחת מהפעמים בהם החיסון יינתן לא תתנגש עם הנוגדנים אותם הגור קיבל מאמו. אם יש עוד כאלו בזמן החיסון הם יכולים לחסל פשוט את הוירוסים מהתרכיב ללא למידה כלל מצד מערכת החיסון של הגור. לכן חשוב מאוד להקפיד על לו״ז מרווח ומתן שלהם עד שבוע 16 לפחות״.

מה עוד חשוב לדעת? ישנה גישה המאמינה כי עדיף לא להוציא את הכלב מהבית עד שסיים עם כל החיסונים, כדי שלא יהיה חלילה במגע עם הפרשות של כלבים אחרים, מהן הוא יכול להידבק במחלות שהוזכרו. ד”ר מידן אומר כי מדובר בתפיסה ארכאית: “חשוב שהגור ייצא החוצה בגיל צעיר להיחשף לריחות, צלילים והמראות. זה בסדר להסתובב עם הגור בחוץ, כל עוד מקפידים לעשות זאת עם רצועה באזורים נקיים – מדרכה, שביל נקי ועוד, ולתת לו להתרגל נוכחות של אנשים ומכוניות. מצד שני ממש לא מומלץ לקחת את הגור הצעיר שעדיין לא קיבל את על החיסונים ולתת לו לרוץ חופשי בדשא ציבורי או בחול הים, שכן שם החשיפה לחומר נגוע גבוהה ביותר”.

חיסון לעכברת (לפטוספירה)

עכברת היא מחלה הקיימת בישראל, משפיעה על זנים רבים ומועברת בשתן של יונקים רבים ושונים. באיזורי המרכז ובערים היא מועברת למשל בעיקר על ידי מכרסמים כגון עכברים וחולדות. באיזורים כפריים היא מועברת דווקא יותר על ידי חיות משק ובעיקר פרות. לכן גם פעמים רבות מתפרסם בכלי התקשורת על סגירתם של מקורות מים בהם התגלתה המחלה, בעקבות זיהום הנגרם מעדרי בקר הרועים ליד הנחלים. כלבים חשופים למחלה המועברת דרך השתן של יונקים אחרים בזכות חוש ריחם המפותח ונטייתם לליקוק, כמו גם למקורות מים מזוהמים. הפגיעה של מחלה זו בכלבים יכולה לנוע החל מסימני מחלה מתונים ועד לכשל חמור של הכליות והכבד אשר אשפוז וטיפול אינטנסיביים וטיפול אנטיביוטי ארוך טווח. 

יש לציין שעכברת היא מחלה זואונוטית, כלומר כזו המועברת לבני אדם, היכולים להידבק בה כשהם נחשפים לשתן של כלב נגוע.

מה הלו”ז? את החיסון הראשון נהוג לתת בחודש השלישי לחייו של הגור, בהמשך לתת בוסטר לאחר 3-4 שבועות, ואחר כך – פעם בשנה שכן החיסון המומת אינו גורם לזכרון חיסוני ארוך טווח מספיק ״אנו פוגשים לעתים קרובות במקרי עכברת בכלבים שחוסנו לפני שנה ושלושה או ארבעה חודשים, זה לא נדיר,״ מציין ד״ר דותן. ״לכן, הקפדה היא שם המשחק כאן במניעה של המחלה, במיוחד בכלבים חשופים״.

לא חובה אבל מומלץ למי שצריך

חיסון לשעלת

שעלת היא מחלת דרכי נשימה עליונות אשר נגרמת ממספר רב של וירוסים וגם כמה חיידקים. ולכן, בדומה לצינון בבני אדם, לא ניתן למנוע אותה לחלוטין, גם אם מחסנים נגדה. ״חיסון זה מומלץ לכלבים שנחשפים באופן קבוע לכלבים אחרים- גינות כלבים, פנסיוני יום או קייטנות, או לכלבים שעומדים להיכנס למסגרת הכוללת חשיפה למספר רב של כלבים. לדוגמה, פנסיון או כלביה,” אומר ד”ר מידן. החיסון נגד שעלת ניתן דרך הנחיר והוא כולל את חיידק הבורדטלה, ה״מסבך״ העיקרי של המחלה. כך שגם אם הכלב או הכלבה נדבקים בשעלת, חיסון מגן לרוב מסיבוך של דלקת ריאות חיידקית. שימו לב שהמחלה הזאת מדבקת רק לכלבים- מדובר במחלה אחרת משעלת של בני אדם.

מה הלו”ז? מומלץ לתת את החיסון באופן שנתי למי שבחשיפה גבוהה. למי שנכנס לפנסיון, מומלץ להקדים ולחסן לפחות 3 ימים ואם אפשר גם 3 שבועות לפני מועד החשיפה הצפויה.

מה לגבי תופעות לוואי? חיסונים לכלבים נחשבים לבטוחים מאוד, אומר ד”ר מידן: “כל הכלבים מקבלים את אותה מנת חיסון, ללא קשר לגודלם שלהם, ואין קשר בין גודל המנה לתופעות הלוואי שעלולות להגיע בעקבותיה. שיעור קטן מהכלבים יפתחו חולשה ו/או מחלת חום ליום-יומיים. לפעמים תהיה גם נפיחות באזור ההזרקה ולעיתים רחוקות בלבד, יכולה להירשם תגובה אנפילקטית. לכן חשוב שהכלב יחוסן על ידי וטרינריות וטרינריים, וחלילה לא על ידי מגדלים או בעלים, מכיוון שבמקרה הצורך הם יוכלו להגיב מיד במקרה של התפתחות תגובה חמורה”. מחקר ענק ומקיף מאוד שנעשה ממש לאחרונה, מצא קשר בין תגובות לוואי לחיסון לגודל הכלב, ולמספר החיסונים, ולכן בכלבים קטנים ורגישים ייתכן בהחלט שבמרפאה ימליצו לפצל בין כמה מהתרכיבים. “אם הכלב שלכם סבל בעבר מתופעות לוואי לחיסונים, הקפידו לציין זאת,״ אומר ד״ר מידן. ומה אם הכלב מרגיש לא טוב בימים שאחרי החיסון? ״כדאי להתייעץ עם המרפאה, לרוב אין מניעה לתת לכלב תרופות שמקלות על החום,״ ד״ר מידן עונה.

מתי מומלץ לחכות עם החיסונים

ד”ר מידן אומר כי מומלץ שלא לחסן כלבות בהריון וכלבות מניקות. אם מתוכנן היריון קרוב, חשוב שהכלבה תהיה מחוסנת היטב לפני שהיא מתעברת, גם מבחינת בריאות הגורים,״ הוא מוסיף. ״חשוב לדעת כי גורים יונקים מוגנים על ידי הנוגדנים שהם מקבלים מהאם, ולכן לא מחסנים אותם בגיל צעיר שבו הם עדיין יונקים כי אם האמא מחוסנת היטב הם יקבלו את ההגנה ממנה בשבועות הראשונים לחייהם”. 

גם אם הכלב חולה במחלות זיהומיות למיניהן, עדיף לחכות עם החיסון, כדי לא להעמיס על הגוף התמודדות נוספת.

במקרים של מחלות אוטואימוניות מסוימות כמו דלקת עצבים, דלקת מפרקים, אנמיה המוליטית ועוד, קיים חשש שהחיסון יהווה טריגר להתפרצותן של מחלות אלה, וחשוב להתייעץ עם וטרינר קודם למתן החיסון: “במקרים בהם יש סכנה כזו, או שקיימות בעיות אחרות המצדיקות הימנעות מחיסון, תוכלו להגיש בקשה למחלקה הווטרינרית במועצה המקומית אליה משתייכים. ברוב המקרים, ואם יש הצדקה כמובן, יינתן פטור לתקופת זמן מוגבלת. אם יש צורך להאריך את הפטור – תועבר הבקשה לשירותים הווטרינריים,” אומר ד”ר מידן.

אם יש לכם כלב או כלבה, חובתכם לחסן אותם לכל הפחות כנגד המחלות המוגדרות בחוק. משום שאותם חיסונים הינם חובה חוקית, הם אינם כלולים בכיסוי של חיותא. חשוב לדעת – אם כלביכם לא יהיו מחוסנים כחוק, הכיסוי למחלות מהן החיסונים מגנים לא יחול עליהם. קליק אחד וגם אתם מכוסים.