פריקת פטלה (פיקת ברך)/ Luxating Patella

• צליעה: אשר עלולה להחמיר עם פעילות גופנית.
• קושי או חוסר רצון ללכת: כולל החזקת הרגל באוויר לפרקי זמן קצרים או ניעור הרגל לפני הדריכה עליה.
• מעבר פתאומי לדילוג: על 3 רגליים.
• כאב או אי נוחות: רגישות כאשר נוגעים ברגל.
• נפיחות: של האזור סביב מפרק הברך עקב דלקת.
• חולשה או ניוון שרירים: במקרה של פריקת פטלה כרונית.

מעבר להתעמקות בהיסטוריה הרפואית של הכלב וניסיון לברר מהו אופי הצליעה ומתי היא מתרחשת, הווטרינר יבצע גם בדיקה גופנית יסודית, כולל בדיקה אורטופדית של הרגליים הקדמיות והאחוריות. הבדיקה החשובה ביותר לאבחון היא פשוטה: מניפולציה ידנית של הפיקה, לרוב תחת טשטוש. בבדיקה זו מרגישים הוטרינרים את מיקום הפיקה ביחס לשקע המפרק, בכדי לקבוע אם היא בפנים או בחוץ. במקרה שהיא אכן בפנים, תוכל הבדיקה לברר האם קל לפרוק אותה ממקומה והאם היא חוזרת בקלות. גם צילומי רנטגן בהרדמה יוכלו להדגים את רמת הפריקה וכיוונה הכללי ולהעריך את המבנה הכללי של מפרק הברך, כולל חריגות אנטומיות.

הבעיה מחולקת לארבע דרגות, מ-1 הדרגה הקלה ביותר, עד ל-4 החמורה ביותר. אפשרויות הטיפול משתנות מאוד בהתאם לדרגת המחלה וחומרתה:  

• במקרים קלים ביותר (דרגה 1) בהם הבעיה כמעט ואינה מורגשת, ניתן לא לטפל כלל אולם להקפיד על מעקב סדיר,  פעילות גופנית מתאימה ושמירה על משקל תקין.
• במקרים בדרגה 2– ניתן לשלב בין תוספי מזון חיוניים כמו אומגה 3, אשר יתמכו במפרק ויפחיתו את קצב ניוון הסחוס, לבין משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה והידרותרפיה לחיזוק השרירים והקלה לכאבים.   – 
• במקרים בדרגה 3-4- בהם ישנה צליעה קבועה או צליעות בתכיפות גבוהה ופגיעה באיכות חייו של הכלב, בהחלט כדאי לפנות להתערבות כירורגית –  שתכלול אחת או כמה מטכניקות כירורגיות הכוללות:

1. העמקת החריץ בעצם הירך שבו יושבת פיקת הברך כדי לעזור לה להישאר במקומה.
2. הידוק הרקמות הרכות בצד בו הפיקה פורקת ושחרור בצד השני – כדי למנוע את תנועת הפריקה שלה מחוץ לשקע
3. שינויים בעצמות הברך עצמן: הזזת נקודות העיגון  של גיד הפיקה על עצם השוק או הירך בכדי להזיזה לכיוון המרכז