בכלבייה המלכותית של המלכה ויקטוריה היו לא פחות מ-35 פומרניאנים. המלכה התאהבה בגזע הזה כאשר נתקלה במקרה בפומרניאן בשם מרקו במהלך טיולה לפירנצה שבאיטליה. באותה תקופה, משקלם הממוצע של הפומרניאנים עמד על 9 קילוגרמים. מרקו, לעומת זאת, היה קטן במיוחד יחסית לאותה תקופה ושקל רק 5 וחצי קילוגרמים. המלכה בחרה לאמץ אותו בשל אופיו החזק, יופיו החינני ומזגו המלכותי. מרקו אפילו זכה במספר פרסים באליפות הכלבים הבריטית. למעשה, עלינו להודות למלכה ויקטוריה על קיומם של הפומרניאנים. הגזע כפי שאנו מכירים אותו היום, פותח על ידי מרביעי כלבים בריטיים אשר ייבאו אותם מגרמניה ושינו את גודלם לאורך השנים.

פומרניאן
אומרים שדברים טובים מגיעים באריזות קטנות והפומרניאן הוא אחת ההוכחות לכך. אבל מסתבר שהגודל לא קובע כי כל מי שמגדל פומרניאן יגיד לכם שהוא ממש לא מתנהג כמו כלב קטן אלא יותר כמו “כלב קטנטן שבטוח שהוא יכול הכל”.
ארץ מוצא
גרמניה ופולין
משפחה
כלבי שפיץ
גובה
זכר 15-17 ס״מ
נקבה 13-15 ס״מ
משקל
זכר 2-3.2 ק״ג
נקבה 1.3-2.8 ק״ג
תוחלת חיים ממוצעת
12-16 שנים
בקצרה...
אז אומנם מדובר בגזע קטן, אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם- מדובר בכלב שמירה נאמן וענק בגוף קטן. עם פומרניאן בבית, כדאי שתתרגלו להרבה אקשן. למרות שהוא יכול להסתגל בקלות לחיים בדירה, עדיין מדובר ביצרן רעש משמעותי שהשכנים שלכם פחות יאהבו, אבל אנחנו בטוחים שברגע שהם יכירו אותו, הם פשוט יתאהבו…איך אפשר שלא? הפומרניאן יהווה תוספת נהדרת למשפחה שלכם בעיקר משום שהוא אינטליגנט, נאמן ונוטה להסתדר מצוין עם ילדים.
החיים עם פומרניאן
על יופי ואופי

לפומרניאן פרווה כפולה, עשירה ונעימה למגע, שמגיעה במגוון צבעים, החל מאדום עמוק ועשיר ועד לשחור או לבן. ייתכן ותיתקלו פעם גם בפומרניאן לבן עם כתמים צבעוניים, או פומרניאן שחור עם כתמים בצבע בז’, אבל מדובר במקרים די נדירים. אל תתנו לפרווה המרשימה הזו להפחיד אתכם – הפומרניאנים לא זקוקים לספר צמוד ומספיק להבריש אותם רק פעם או פעמיים בשבוע. יש להם גם זנב פרוותי שמסתלסל למעלה ואחורה, פנים שועליות עם אוזניים מחודדות ורעמה סמיכה ועבה סביב צווארם, הכל כדי שיוכלו להתמודד עם הקור של הגבעות המושלגות בארץ מוצאם, צפון גרמניה. ויש גם את עיני השקד הכובשות, אלה שמנצנצות כל הזמן בזיק של אינטליגנציה וסקרנות.
ברור שכל כלב הוא יחיד ומיוחד באופי ובטמפרמנט שלו, אבל אתם תגלו כי רוב הפומרניאנים נוטים להיות די שתלטניים. הם קופצניים, ידידותיים מאד ולא פוחדים לנבוח גם על כלבים הרבה יותר גדולים מהם. למזלם, הם מסתדרים די טוב עם כלבים אחרים, בעיקר אם מחברתים אותם כבר בגיל צעיר. לפומרניאן נטיה לנבוח קצת יותר מדי. לפעמים נראה שהם ממש לא יודעים מתי להפסיק לנבוח ולכן, חשוב להשקיע באילוף או בשירותיו של מטפל התנהגותי כדי להתמודד עם הבעיה הזו.
מילה של וטרינר
מילה של מאלף
ומה עם הפומרניאן שלכם?
חיותא מכסה מחלות רפואיות הקשורות בגזע של הכלב שלכם.
הידעת?
פומרניאנים כחולים הם לא באמת כחולים. יש להם פרווה שחורה עם מעט גוון כחלחל. אגב, לחלק מהפומרניאנים הכחולים יש גם עיניים כחולות.
על סיפון הטיטאניק היו שני פומרניאנים. שניהם שרדו.
האגדה מספרת שהפומרניאן הצמוד של מיכאלאנג’לו נהג לשבת על כרית סאטן ולהביט בו מצייר את הקפלה הסיסטינית.
ועכשיו, לחדשות
קצת היסטוריה...
כל מה שצריך זה להסתכל על הפרווה היפהפייה והעבה של הפומרניאן כדי להבין שאבותיו של הגזע הגיעו מהקוטב הצפוני. הפומרניאן הוא קרוב משפחה של האלקהאונד הנורבגי ושל השפיץ הגרמני. בעבר, הם שימשו ככלבי קוטב במחוז פומרניה, מחוז היסטורי שגובל בפולין, גרמניה והים הבלטי. זה אומר שהם נהגו לשמור על הבתים, להגן על חיות המשק ולמשוך מזחלות. מכאן גם מגיע מזגם הקופצני והאנרגטי.
חשוב להבין שבאותה תקופה כלבים אלה היו גדולים בהרבה מכפי שהם היום ושקלו כ-13 ק”ג. תוך זמן קצר הסתמנה העדפה ברורה לקטנים שבהם. באמצע המאה ה-19 התפשט הגזע גם למדינות אירופאיות נוספות, עד שבשנת 1888 התאהבה בהם המלכה ויקטוריה והביאה אותם מאיטליה לבריטניה. כך שלמרות שכלב הפומרניאן נקרא על שם ארץ מולדתו, הוא נתפס כגזע אנגלי.
מילה של פומרניאן…
שיעור באנטומיה...
באופן כללי, הפומרניאן הוא גזע בריא וחזק, למרות הגודל המיניאטורי שלו. הוא גם יכול ליהנות מתוחלת חיים די מרשימה, אולם עדיין ישנן כמה בעיות בריאותיות שהוא עלול לסבול מהן ולכן חשוב להקפיד על מגדל אמין שביצע את כל הבדיקות הנחוצות.
בעיות בריאות נפוצות
ומה עם הפומרניאן שלכם?
חיותא מכסה מחלות רפואיות הקשורות בגזע של הכלב שלכם.