לישמניאזיס/ Leishmaniasis

המדריך שלנו נכתב ע"י וטרינרים מוסמכים, אולם אינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ וטרינרי.
אם חיית המחמד שלכם מציגה מציגה סימפטומים חריגים, צרו קשר עם וטרינר לקבלת ייעוץ.

מה זה לישמניאזיס אצל כלבים?

לישמניאזיס (Leishmaniasis) היא מחלה הנגרמת על ידי טפיל חד-תאי הנקרא לישמניה, אשר מועבר על ידי עקיצת זבובי חול. המחלה הינה זואונוטית, כלומר מועברת גם לבני אדם, ומוכרת גם בשם “שושנת יריחו”. ישנם מספר תתי-מינים של הטפיל, כשחלקם נמצאים דרך קבע בישראל ואחד מהם הוא זה שפוגע בכלבים. המחלה מתבטאת בפצעים וכיבים בעור וכן בפגיעה באיברים פנימיים כגון הכבד, הטחול והכליות. ללא טיפול ראוי, מדובר במחלה מסכנת חיים עבור כלבים ובני אדם גם יחד.

הסיפור של בינדי

בינדי הוא כלב מעורב גדול בן 3, מסורס, מחוסן ובריא בדרך כלל. בינדי הגיע לבדיקה במרפאת החירום הווטרינרית בגלל דימום מהנחיריים שהבהיל מאד את בעליו. בבדיקה נמצא שהוא במצב גופני מעט ירוד וקשרי הלימפה שלו נפוחים. בדיקות הדם הראו סימנים לאנמיה וירידה ברמת הטסיות (הממלאות תפקיד בקרישת הדם). בדיקת דם נוספת נשלחה למעבדה על מנת לאתר טפילי דם, אם יש כאלה, ונמצא שבינדי אכן נדבק בטפיל הלישמניה. הוא התחיל טיפול במספר תרופות, אך ייתכן שיישאר נשא של הטפיל ויחווה אפיזודות נוספות בעתיד. בעליו של בינדי יצטרכו להקפיד באופן קבוע על קולר נגד זבובי חול ולהימנע ככל הניתן מהגעת הכלב לאזורים בהם יש זבובי חול על מנת להגן על עצמם ועל הסובבים מפני הדבקה.

מה גורם ללישמניאזיס?

כאמור, הגורם למחלה בכלבים הינו תת-המין Leishmania Infantum.

דרכי ההדבקה בו הן:

חשיפה לזבובי חול: כלבים החיים באזורים בהם מצויים זבובי חול נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה. אזורים אלה בארץ הם הרי יהודה והגליל. זבובי החול פעילים בשעות החשכה ולכן בשעות אלו הסיכון לעקיצה והדבקה גבוה יותר.
הדבקה ישירה מהאם לגורים: כלבות החולות במחלה או נושאות את הטפיל ידביקו את העוברים שלהן.
הדבקה בעקבות קבלת עירוי דם נגוע בטפיל.

סימנים שיעזרו לכם לזהות לישמניאזיס

חולשה כללית ומצב גופני ירוד
ירידה במשקל
פצעים ונגעים בעור
דלקות עיניים
צליעה ומפרקים חמים ונפוחים
דימום מהאף
שתייה והשתנה מרובות עקב פגיעה בכליות

איך מאבחנים לישמניאזיס?

החשד יכול לעלות בבדיקה הראשונית עקב סימנים עוריים, דימום מהאף, הגדלת קשרי לימפה, הגדלת טחול (שתאובחן במישוש בטני) או שילוב של מספר סימנים קליניים.

בדיקות דם כלליות יראו בדרך כלל אנמיה וטרומבוציטופניה (ירידה בכמות טסיות הדם), עלייה ברמת החלבון הכללי (אשר ניתן לראות גם בבדיקת שתן) ולעיתים ערכים המעידים על פגיעה בכבד ובתפקוד הכליות.

בנוסף, ישנן בדיקות ספציפיות לאבחון לישמניה:

בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים לטפיל בדם או ברקמות
בדיקות PCR לזיהוי DNA של הטפיל בדם או ברקמות
ביופסיה מהעור או מאיבר פנימי כמו הכבד או הטחול

איך מטפלים בלישמניאזיס?

הטיפול הראשוני יינתן בהתאם למצב הכלב בעת האבחון. מקרים הכוללים פגיעה בכליות יזדקקו לאשפוז וטיפול תומך. אנמיה, פגיעה בקרישה ודימומים יצריכו גם הם אשפוז ולעיתים עירוי דם או פלסמה.

הטיפול במחלה עצמה הנו תרופתי ומורכב משילוב תרופות הניתנות דרך הפה ובהזרקה. כל תרופה פוגעת באופן שונה במבנה ובתפקוד הטפיל. התרופות ניתנות במשך תקופה ארוכה של שבועות עד חודשים, כאשר בחלק מהמקרים נדרש טיפול תרופתי לכל החיים. גם במקרים בהם חלה החלמה קלינית, ייתכנו נשאות והתפרצויות חוזרות בעתיד.

הידעת?

המחלה נפוצה באזורים נרחבים בעולם. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ישנם 700,000 עד 1,000,000 מקרי הדבקה חדשים בבני אדם מדי שנה, אך חשוב לציין שרק חלקם יפתחו מחלה פעילה.

בארץ ישנם שני מינים נוספים של לישמניה מלבד ה-Infantum, כשזן אחד מדביק שפני סלע והשני מדביק בעיקר מכרסמים. כולם, לצערנו, מדביקים גם בני אדם.

ההדבקה אינה מתבצעת ישירות מהכלב לאדם. הכלב משמש "מאגר" של הטפיל ולאחר עקיצתו על ידי זבוב חול, הזבוב נושא את הדם הנגוע ומעביר הלאה את הטפיל לכלבים אחרים ולבני אדם.

טיפ מווטרינר

מי שמתגורר או מטייל באזורים המוכרים כאזורי מחיה של זבובי חול צריך להקפיד על מניעת הדבקה ככל הניתן על ידי הימנעות משהייה בחוץ בשעות החשיכה ושימוש בתרסיסים דוחי חרקים (לאדם) וקולרים או אמפולות נגד זבובי חול (לכלב). לא כל תכשיר נגד טפילים מתאים ולכן יש לבחור תכשירים המיועדים בהגדרה להרחקת זבובי חול.