כיב קרנית/ Corneal Ulcers

• אדמומית בעיניים: העין הפגועה עשויה להיראות אדומה או דמית.
• הפרשות עיניים: ייצור מוגבר של דמעות או מוגלה מהעין.
• מצמוץ מוגבר: עקב כאב או אי נוחות.
• קרנית עכורה: או אטומה ובעלת צבע שונה.
• שפשוף העין: בניסיון להקל על אי הנוחות.
• שינויים התנהגותיים: כלבים הסובלים מכאב עשויים להראות סימנים של עצבנות, אי שקט או ירידה בתיאבון.

הווטרינר יערוך בדיקת ראיה והערכה מקיפה של חלקי העין החיצוניים והפנימיים, לעיתים תחת טשטוש. לאחר מכן, יבצע בדיקת פלורסין – נגיעה בקרנית העין עם נייר המכיל חומר פלורסנטי מיוחד. שכבת הקרנית האמצעית תספוג חומר זה ולכן, אם היא חשופה, הכיב ייזהר ויאיר על הקרנית בחושך. עם זאת, לבדיקה זו יש מגבלות בכיבים שטחיים מאוד או עמוקים מאוד. בדיקה נוספת היא מבחן שירמר – בדיקה המודדת את כמות הדמעות שנוצרות מעיני הכלב. ייצור נמוך של דמעות יכול לתרום להתפתחות כיבים בקרנית.

החלק החשוב ביותר הוא לאתר את הגורם המרכזי להיווצרות הכיב ולהתאים את הטיפול אליו. חשוב להבין האם הכיב מתאים לטיפול תרופתי בלבד או שמצריך התערבות כירורגית.

• טיפול תרופתי – שילוב של מספר תרופות שמטרתן למנוע את התפשטות הכיב, להגן מזיהום של הקרנית ומדלקת של העין ולאפשר תנאים אידיאליים להחלמה- טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום, נוגדי דלקת ומשככי כאב. טיפות סרום יינתנו במקרים של כיבים בינוניים או עמוקים כדי לסייע במניעת התרחבות הכיב ולעודד את החלמתו. 
• ייצור דמעות מלאכותיות – לשמר את לחות העין בכלבים פחוסים או כאלו עם עין יבשה
• שימוש בצווארון אליזבתני – כדי למנוע מהכלב לשרוט או לגרד את העין הפגועה
• התערבות כירורגית – במקרים של כיבים עמוקים או נמסים אשר מסכנים את שלמות העין: סגירה של העפעפיים הפנימיים בתפירה או הנחת שתל ביולוגי או סינטטי על גבי החור בקרנית.