סינדרום ברכיצפאלי/ Brachycephalic Syndrome

• נשימה מאומצת ורועשת: שבאה לידי ביטוי בתנועות חזה מוגזמות, ולעתים גם תנועות בטן (נשימה בטנית), התנשפויות תכופות ועמידה רחבה אופיינית עם ראש מורם מעלה (אורטופנאה).
• קולות נחירה חזקים: אפילו בזמן מנוחה או שינה.
• קושי בביצוע פעילות גופנית: בשל בעיות הנשימה שלהם, כלבים עם BAOS עשויים להתעייף מהר יותר במהלך פעילות גופנית או משחק.
• שינוי צבע לשון/ חניכיים: (ציאנוזה) במקרים חמורים של חסימה משמעותית של דרכי הנשימה, צבע החניכיים או הלשון עלול להפוך לכחול או סגול.
• התקפי שיעול: במיוחד לאחר אכילה או שתייה, בשל הקושי לבלוע או בגלל חזרה של מזון או מים.
• התעלפות: במקרים קיצוניים של חסימת דרכי הנשימה והיעדר אספקת חמצן מספקת.

זיהוי של הסימנים הקליניים המובהקים יאפשר בדרך כלל אבחון מהיר של הסינדרום. את המאפיינים הפיסיים כמו נחיריים צרים או חך מוארך יהיה אפשר לראות בקלות במסגרת הבדיקה החיצונית המקיפה שתצריך לעיתים טשטוש קל ושימוש בעזרים כמו לרינגוסקופ. לאחר מכן יבוצעו לרוב גם צילומי רנטגן של בית החזה לזיהוי בעיות נוספות שעלולות להתלוות לתופעה או לגרום לסימנים דומים- קנה מוצר, דלקת סימפונות, דלקת או בצקת ריאות. בחלק קטן מהמקרים יכולות להתבצע גם הדמיות מתקדמות- רינוסקופיה, CT או MRI, אך לרוב אין בכך צורך.  

המטרה העיקרית של הטיפול במקרה זה היא להקל על הסימנים הקליניים ולשפר את איכות החיים של הכלב: 

• במקרים קלים יחסית – ניתן להשתמש בטיפול שמרני יותר הכולל שמירה על משקל גוף תקין, מרחב מחיה מאוורר היטב, הימנעות מחשיפה לטמפרטורות קיצוניות או פעילות גופנית מוגזמת, צמצום מתחים ושימוש ברתמה במקום בקולר. 
• במקרים קשים יותר- ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי להקל על אופן החסימה: 

1. הרחבת הנחיריים לצורך שיפור זרימת האוויר.
2. קיצור החיך הרך
3. הסרת שקים לרינגיאליים

•  מקרים חמורים יגיעו למרכזי החירום בשל קושי נשימתי חמור. אז יהיה צורך להרדים את הכלב ולצנרר אותו (כלומר להכניס טובוס לקנה הנשימה) בכדי לאפשר הכנסת חמצן לריאות בצורה תקינה, עד שהכלב יתייצב וניתן לבצע ניתוח לתיקון הבעיה.