כלב מזדקן: איך מטפלים בכלב שהגיע לגיל השלישי

הוא אולי הולך לאט יותר, שומע פחות ומתעייף מהר, אבל כלב מבוגר עדיין יכול ליהנות מהחיים- פשוט צריך להתאים לו את הטיולים, הבית, התזונה ובעיקר את הציפיות. חיותא מגישה לכם באהבה את המדריך השלם לחיים עם כלבים מבוגרים

בעולם אוטופי, כל מי שמגדל כלב יזכה ללוות אותו עד סוף חייו. זה לא תמיד קל, לא תמיד נוח ולפעמים גם לא מאוד פוטוגני, אבל עם בני משפחה נשארים גם כשהחיים הם לא דבש ותותים, ואפילו כשהם כבר בקושי הולכים על ארבע.

מכירים את זה שאנשים שחגגו 40 אומרים “הזדקנתי”? יכול להיות שיצא לכם לגחך כששמעתם את זה, ויכול להיות שאתם מאלה שמרגישים זקנים עוד מימי התיכון. אבל סטטיסטית, בני אדם חיים הרבה יותר מזה, כך שאם נשפוט אובייקטיבית, 40 זה עדיין די צעיר. אצל כלבים, לעומת זאת, הסיפור שונה. כלב בן 7 כבר יכול להיחשב מבוגר, ובגזעים מסוימים אפילו קודם.

אז מתי כלב נחשב מבוגר, מה משתנה בגוף ובחושים שלו, איך ממשיכים לטייל איתו נכון, מתי צריך בדיקה וטרינרית ואיך מבינים מהי איכות חיים בגיל שבו הקצב כבר אחר? הנה כל מה שחשוב לדעת.

מתי כלב נחשב מבוגר או זקן?

כלבים גדולים מזדקנים מוקדם יותר מכלבים קטנים. זו הסיבה שבגללה כלבים מגזעים גדולים יכולים להיחשב מבוגרים כבר סביב גיל 7-8, ובחלק מהגזעים הענקיים, כמו דני ענק ודוג דה בורדו, אפילו סביב גיל 5-6. לעומת זאת, אצל חלק מהכלבים הקטנים גיל 9-10 יכול להיות עדיין אמצע החיים.

כלל האצבע הפשוט הוא שכלב שעבר את גיל 7 כבר נכנס לאזור שבו כדאי להתחיל לחשוב עליו ככלב מבוגר. לא כי צריך להיבהל, אלא כי זה הזמן להתחיל לשים לב יותר- למהירות שבה הוא קם, לאופן שבו הוא יורד מדרגות, לתיאבון, למשקל, לשיניים, לחושים, לשינה לטיולים ולשינויים קטנים בהתנהגות.

אבל הנה הדבר הכי חשוב: זקנה היא לא מחלה. היא שלב חיים. כן, יש ירידה טבעית בתפקוד עם הגיל, אבל לא כל שינוי הוא “סתם גיל”. לפני שמחליטים שכלב פחות זז, פחות אוכל, פחות שומע או פחות מגיב כי “נו, הוא כבר מבוגר”, כדאי לוודא שאין שם כאב, מחלה, ירידה חושית, בעיית שיניים או מצב רפואי שאפשר לטפל בו.

פעילות גופנית עם כלב מבוגר: חיונית לא רק לגוף

הרבה אנשים נוטים לחשוב שבגיל מבוגר אפשר לוותר על טיולים ולהסתפק ביציאה קצרה לחצר או למדרכה ממול, כדי לעשות פיפי ומה שצריך- ובחזרה. אבל זה ממש לא נכון.

טיול ותנועה חשובים מאוד לשימור השרירים, המפרקים, השלד, הסיבולת והתחושה הכללית של הכלב. לכלבים מבוגרים, ובעיקר לכלבים שכבר מתקשים בתנועה, לא מומלץ להצטרף למרתון או לרוץ על משטחים קשים, אבל הליכות מתונות, קצרות ומותאמות יכולות לעשות להם טוב מאוד. לפעמים עדיף לחלק את הפעילות לכמה טיולים קצרים ביום, במקום טיול אחד ארוך שמסתיים בזה שהכלב מסתכל עליכם כאילו רשמתם אותו למסע כומתה.

אם יש אפשרות לשלב שחייה או הידרותרפיה בהמלצת וטרינר, זה יכול להיות מצוין. ההתנגדות של המים מחזקת שרירים בלי לייצר עומס וזעזועים על המפרקים, ולכן היא מתאימה במיוחד לחלק מהכלבים המבוגרים או לכלבים עם בעיות אורתופדיות.

אבל לטיול בגיל הזה יש חשיבות לא רק לגוף. לכלבים, טיול הוא לא רק “הלכנו וחזרנו”. זה עיתון הבוקר שלהם, פיד הטיקטוק שלהם וקצת גם קבוצת הוואטסאפ של הבניין. הם מריחים מי עבר, מי אכל, מי סימן, מי נבהל, מי התלהב ומי השאיר עדכון חשוב ליד העץ השלישי משמאל.

לאן מטיילים עם כלב מבוגר?

אחד הדברים החשובים ביותר עם כלבים מבוגרים הוא לא להיתקע תמיד באותו מסלול בדיוק. גיוון מסלולים יכול לעזור לגירוי מנטלי, להפחתת שעמום, להפעלת קבוצות שרירים שונות, לשיפור סיבולת לב-ריאה ולשמירה על עניין בעולם.

זה לא אומר שצריך לקחת כלב בן 13 לטרק בנפאל כדי לאוורר לו את השכל. לפעמים מספיק לבחור רחוב אחר בשכונה, להחליף כיוון, ללכת לגינה אחרת, לעצור ליד אזור עם ריחות חדשים או לבחור מסלול שיש בו משטח מעט שונה- דשא, אדמה, מדרכה, שביל מוצל.

כן חשוב לעשות את זה בחוכמה. כלב מבוגר עם ירידה בראייה, שמיעה, ביטחון או יכולת התמצאות עלול להיות מוצף במקום חדש מדי. לכן, עדיף לשלב בין מסלולים מוכרים ובטוחים לבין גיחות קצרות למקומות חדשים. לא כל טיול צריך להיות הרפתקה. לפעמים המטרה היא רק להפעיל קצת את הראש ואת האף, לא להוכיח לכלב שהוא עדיין צעיר.

באזורים לא מוכרים, חשוכים, עמוסים או עם מדרגות, כדאי להשתמש ברצועה קצרה יותר וללכת בקצב שלו. לא למשוך, לא להאיץ, ולא להיעלב אם הוא עוצר להריח משהו במשך 40 שניות. בגיל הזה, חלק גדול מהטיול קורה באף.

ירידה בחושים אצל כלבים מבוגרים

אצל כלבים מבוגרים רבים מופיעה ירידה הדרגתית בראייה או בשמיעה. זה לא תמיד קורה באותו גיל, לא באותה עוצמה ולא באותו קצב, אבל זה חלק נפוץ מתהליך ההזדקנות, גם בכלבים בריאים באופן כללי.

במרפאות וטרינריות רואים לא מעט כלבים שמתחילים לפתח שינויים בעיניים, כולל קטרקט או עכירות בעדשה, סביב גילי 8-10, ובגילים מבוגרים יותר, סביב 13 ומעלה, לא מעט כלבים כבר שומעים פחות טוב. אלה לא מספרים שצריך להתייחס אליהם כמו לשעון מעורר ביולוגי, אלא ככיוון כללי. אצל כלבים גדולים, בגלל שתהליך ההזדקנות כולו מתקדם לרוב מהר יותר, גם השינויים האלה יכולים להופיע מוקדם יותר.

חשוב להבין מה זה אומר מבחינת הכלב. כלב שלא מגיב כשקוראים לו לא בהכרח “עושה דווקא”. יכול להיות שהוא פשוט לא שומע. כלב שנבהל כשנוגעים בו מאחור לא בהכרח נהיה עצבני. יכול להיות שהוא לא ראה או שמע אתכם מתקרבים. כלב שמתקשה לרדת מדרגות בחושך לא בהכרח “מפחד בלי סיבה”. יכול להיות שהוא כבר לא רואה טוב באור חלש.

מצד שני, כלב עם ירידה בראייה או בשמיעה הוא לא כלב מסכן. כלבים חווים את העולם דרך האף בצורה הרבה יותר משמעותית מאיתנו, וחוש הריח יכול לפצות במידה מסוימת על הירידה בחושים אחרים. זה אומר שכלב כזה עדיין יכול ליהנות מטיולים, מאוכל, ממגע, משמש נעימה, מריחות חדשים ומהנוכחות שלכם. פשוט צריך לעזור לו להבין את העולם בצורה בטוחה יותר.

האם צריך להתאים את הבית לכלב שלא רואה או לא שומע טוב?

כן, אבל לא צריך להפוך את הבית למחלקה גריאטרית עם שלטים וחצים על הרצפה. רוב הכלבים שמאבדים ראייה בהדרגה מכירים את הבית של עצמם וממשיכים להתמצא בו לא רע בכלל. דווקא בגלל זה, עדיף לא להזיז להם רהיטים כל שני וחמישי. אם הספה עמדה שם כל חייו, מבחינתו היא חלק מהמפה הפנימית של הבית.

איפה כן כדאי להתערב? במקומות שבהם יש סיכון. מדרגות, מרפסות, בריכות, פתחים, אזורים חשוכים או מקומות שבהם הכלב עלול ליפול. במקרים כאלה, גדר תינוקות/שערי בטיחות יכולים להיות פתרון פשוט ומצוין. גם תאורת לילה במסדרון או ליד מדרגות יכולה לעזור לכלב שרואה פחות טוב בחושך.

אפשר להוסיף גם שטיחים או משטחים נגד החלקה באזורים שבהם הכלב מתקשה לקום, רמפה לספה או לרכב, מיטה נוחה ונמוכה שקל להיכנס אליה וקערות מים בכמה נקודות אסטרטגיות בבית כדי שלא יצטרך לעשות מסע ארוך בכל פעם שהוא צמא.

אם הכלב שומע פחות, כדאי להחליף חלק מהתקשורת הקולית בסימנים ברורים. במקום לצעוק “בוא” מהחדר השני ואז להתאכזב שהוא לא מגיע, אפשר להתקרב אליו, להשתמש בתנועה, אור, מגע עדין או רטט קל על הרצפה. רק חשוב לא להפתיע אותו במגע פתאומי מאחור. גם לנו זה היה מעצבן, ואנחנו עוד מבינים מה זה ביטוח לאומי.

איזו תזונה מתאימה לכלבים מבוגרים?

את התזונה של הכלב המבוגר צריך להתאים לכלב הספציפי, ולא רק לגיל שכתוב לו בפנקס החיסונים. בגיל הזה חשוב במיוחד לשים לב למשקל, למסת השריר, לרמת הפעילות, למחלות רקע ולמצב השיניים.

בחברות המזון לכלבים הבינו כבר מזמן שלכלבים מבוגרים יש צרכים שונים מאשר לחבריהם הצעירים יותר, ולכן הן מציעות מזונות מותאמים עם הרכב חלבונים איכותי, התאמה קלורית ותוספים שיכולים לתמוך במערכות שונות, כמו מפרקים, עור, שיניים ולפעמים גם תפקוד קוגניטיבי.

אבל מזון “סניור” לבדו הוא כנראה לא פתרון קסם. כלב מבוגר שמעלה במשקל יצטרך התאמה אחרת מכלב מבוגר שמאבד מסת שריר. כלב עם מחלת כליות, לב, סוכרת או בעיות עיכול יצטרך התייחסות אחרת לגמרי. לכן, כשעושים שינוי תזונתי בגיל מבוגר, כדאי להתייעץ עם הווטרינר ולא להסתפק בתחושת בטן, בעיקר כי תחושת הבטן של הכלב בדרך כלל תומכת בעוד חטיף.

אפשר כמובן לשלב תזונה ביתית איכותית, כמו עוף או דגים מבושלים ללא עצמות, ביצה מבושלת וירקות מתאימים, אבל רק כחלק מתפריט מאוזן. תזונה ביתית לא מאוזנת עלולה לגרום לחוסרים או עודפים תזונתיים, וזה נכון במיוחד אצל כלבים מבוגרים. בקיצור: אוכל ביתי יכול להיות מעולה, אבל “שאריות עם כוונות טובות” זה לא תפריט רפואי.

תוספי מזון לכלבים מבוגרים

ישנם תוספים הניתנים בנפרד מהמזון ויכולים לעזור לחלק מהכלבים המבוגרים. חומצות שומן מסוג אומגה 3, למשל, עשויות לתמוך בתפקוד תקין של מערכות שונות בגוף, כולל עור, מפרקים, כליות ומערכת העצבים. יש תכשירים שמכילים אומגה 3 יחד עם רכיבים נוספים, ולפעמים הם נבחרים לפי הבעיה הרפואית הספציפית.

עם זאת, גם כאן חשוב לא להתייחס לתוספים כמו אבקת קסמים. תוסף לא מחליף אבחון, טיפול בכאב, התאמת מזון או בדיקה רפואית. אם הכלב צולע, יורד במשקל, מתגרד בלי סוף או נראה כבוי, לא מתחילים ומסיימים בשמן סלמון. מתחילים בלהבין מה קורה.

איך שומרים על השיניים של כלב מבוגר?

כלבים מבוגרים נוטים לצבור פלאק ואבן שן בקצב מהיר יותר מכלבים צעירים. לכן, כדאי להקפיד איתם על שגרה קבועה של שמירה על היגיינת הפה. עדיף להתחיל בגיל צעיר, ברור, אבל אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.

צחצוח שיניים, חטיפים דנטליים ותכשירים ייעודיים יכולים לעזור, אבל אם השיניים כבר מלאות באבן שן או אם יש ריח רע, דלקת, כאב או קושי באכילה- צריך בדיקה וטרינרית. בעיות שיניים הן לא רק עניין של ריח רע מהפה. הן יכולות לגרום לכאב, ירידה באכילה, פגיעה בלסת ובהמשך גם להשפיע על מערכות גוף נוספות.

יש מי שחוששים מהרדמה בכלב מבוגר לצורך טיפול שיניים, וזה חשש מובן. אבל גיל לבדו הוא לא סיבה לפסול טיפול, או הרדמה. וזה נכון שבכל הרדמה יש סיכון, אבל בדיוק בגלל זה הווטרינר יבדוק את הכלב לפני ההרדמה, לרוב כולל בדיקות דם ולפעמים גם בביצוע הדמיה או בדיקות נוספות לפי הצורך. דחייה של טיפול שיניים רק בגלל שהכלב מבוגר עלולה לפגוע בו הרבה יותר מההרדמה עצמה.

בדיקות שגרה לכלב מבוגר: גם כשהכל נראה בסדר

בגיל מבוגר, בדיקות שגרתיות חשובות יותר מתמיד. דווקא כשאין שום דבר שנראה דרמטי, זו ההזדמנות לתפוס דברים כשהם עדיין קטנים.

בדיקה תקופתית יכולה לכלול בדיקה גופנית מלאה, בדיקת שיניים, הערכת משקל ומסת שריר, בדיקות דם, בדיקת שתן, בדיקות עיניים, הערכת כאב ולפעמים גם הדמיה או בדיקות נוספות לפי מצב הכלב. המטרה היא לא לחפש צרות כביכול, אלא לזהות מוקדם בעיות כמו ירידה בתפקודי כליות, מחלות הורמונליות, כאב מפרקים, בעיות שיניים, גושים, ירידה במשקל או סימנים מוקדמים של מחלה כרונית.

כלבים, בניגוד לחלק מבני האדם, לא נוטים לפתוח שיחה ולהגיד: “האמת, לאחרונה יש לי תחושת אי נוחות קלה במפרק שמאל”. הם פשוט קמים לאט יותר, מתלהבים פחות, ישנים יותר או משנים הרגלים. בדיקות שגרה הן הדרך שלנו לא לפספס את הדברים האלה.

ובכל מקרה, לפני שמכריזים על שינוי כלשהו כ”זה הגיל”, שווה לוודא עם וטרינר שהכול תקין. כן, בהחלט יש ירידה טבעית בתפקוד עם הגיל. אבל כאב, מחלה, ירידה חושית או בעיה רפואית אחרת יכולים להיראות מבחוץ בדיוק כמו “הוא פשוט מזדקן”.

האם לכלבים מבוגרים יש איכות חיים?

כן. אבל איכות חיים בגיל מבוגר לא תמיד נראית כמו איכות חיים בגיל צעיר.

הזקנה לא תמיד יפה, לא תמיד מצטלמת טוב ולא תמיד מתנהגת כמו סרטון השראה עם מוזיקה מרגשת. כלבים מבוגרים יכולים לרדת במסת השריר, לזוז לאט יותר, להגיב לאט יותר לסביבה, לישון יותר, להתלהב פחות מטיולים ארוכים ולבחור יותר ויותר במנוחה. זה לא בהכרח אומר שהם סובלים. זה אומר שהם מבוגרים.

הטעות היא לצפות מכלב בן 14 להתנהג כמו שהתנהג בגיל 5. אם פעם הוא היה רץ שעה בגינה והיום הוא נהנה מעשר דקות רחרוח איטי ברחוב, זה לא בהכרח פחות טוב. זה פשוט מתאים לגיל שלו. אם פעם הוא קפץ על הספה והיום הוא מעדיף מיטה נמוכה לידכם, גם זה בסדר. לאיכות חיים יש משמעות אחרת בכל שלב חיים.

כלב מבוגר יכול ליהנות מאוד מדברים פשוטים: שמש במרפסת, טיול קצר, אוכל שהוא אוהב, מגע עדין, ריח מוכר, שינה טובה, קרבה אליכם ותחושת ביטחון. לא כל האטה היא סוף הדרך, ולא כל ירידה בתפקוד היא סיבה למהר להיפרד.

מצד שני, גם לא צריך להתעלם מסבל. אם הכלב כאוב, לא אוכל, לא מצליח לקום, מבולבל מאוד, חרד, לא ישן, מתקשה לנשום או נראה שיש לו יותר ימים רעים מטובים- צריך להתייעץ עם וטרינר. המטרה היא לא להאריך חיים בכל מחיר, אלא לשמור על חיים שיש בהם נוחות, ביטחון וטוב.

בסופו של דבר, כלב מבוגר לא צריך שנרחם עליו. הוא צריך שנראה אותו כמו שהוא עכשיו. לא כמו שהיה פעם, לא כמו שהיינו רוצים שיישאר לנצח, אלא כמו שהוא היום- בקצב שלו, עם הגוף שלו, עם החושים שלו ועם כל מה שהוא עדיין יודע לתת וגם לקבל.

בהמשך לזה, טיפול בכלב מבוגר הוא לא ניסיון להחזיר אותו להיות צעיר. הוא ניסיון לעזור לו להזדקן טוב. זה אומר להמשיך לטייל איתו, אבל בקצב הנכון; לגוון לו מסלולים, אבל לא להציף; לשים לב לירידה בראייה או בשמיעה, אבל לא להתייחס אליו כמסכן; להתאים את הבית, התזונה והבדיקות; ובעיקר להבין שאיכות חיים בגיל מבוגר נראית אחרת- ועדיין יכולה להיות מצוינת באופן יחסי.

עם שגרה נכונה, בדיקות תקופתיות, התאמות קטנות והרבה תשומת לב, גם הגיל השלישי יכול להיות פרק טוב, רך ומלא. אולי יש בו פחות ספרינטים ויותר נמנומים, אבל בינינו- יש בזה משהו לא רע בכלל.

ובשביל ההפתעות הלא נעימות שיכולות להיות בחיי כלב, במיוחד כשהגוף כבר פחות סלחני, טוב שיש את ביטוח הכלבים של חיותא שיכול לעזור להתמודד עם בדיקות, טיפולים והוצאות רפואיות כשצריך.

שאלות נפוצות

באיזה גיל כלב נחשב מבוגר?

ברוב המקרים, כלבים מתחילים להיחשב מבוגרים סביב גיל 7. כלבים גדולים וענקיים מזדקנים מוקדם יותר, ולפעמים כבר בגיל 5-6 אפשר לראות אצלם סימני גיל. כלבים קטנים, לעומת זאת, עשויים להישאר חיוניים גם בגיל 9-10 ומעלה. לכן, הגיל הוא רק נקודת התחלה- חשוב להסתכל גם על הגזע, הגודל, הבריאות וההתנהגות של הכלב.

האם כלב מבוגר צריך פחות טיולים?

לא בהכרח. כלב מבוגר עדיין צריך תנועה, ריחות, גירוי מנטלי ושגרה. מה שכן משתנה הוא אופי הטיול. במקום טיולים ארוכים או מאומצים מדי, כדאי לבחור הליכות מתונות, הפסקות רבות וקצב שמתאים לכלב. לפעמים כמה טיולים קצרים ביום יהיו טובים יותר מטיול אחד ארוך.

האם כדאי לגוון מסלולי טיול לכלב מבוגר?

כן, במידה. גיוון מסלולים יכול לעזור לגירוי מנטלי, להפעלת חוש הריח, למניעת שעמום ולשימור עניין בסביבה. עם זאת, לכלבים עם ירידה בראייה, בשמיעה או בביטחון, כדאי לשלב בין מסלולים מוכרים ובטוחים לבין מקומות חדשים בצורה הדרגתית ולא מלחיצה.

איך יודעים שכלב מבוגר לא רואה טוב?

סימנים אפשריים לירידה בראייה כוללים היסוס במדרגות, קושי בתנועה בחושך, התנגשות בחפצים, בהלה מתנועות פתאומיות או קושי להתמצא במקומות לא מוכרים. אם מבחינים בעכירות בעיניים, שינוי בהתנהגות או קושי בראייה, מומלץ לגשת לבדיקה וטרינרית.

איך יודעים שכלב מבוגר לא שומע טוב?

כלב ששומע פחות עשוי לא להגיב כשקוראים לו, להיבהל כשנוגעים בו מאחור, לישון עמוק יותר, להגיב פחות לרעשים מוכרים או להתבלבל כשלא רואה אתכם. ירידה בשמיעה יכולה להיות הדרגתית, ולכן לפעמים שמים לב אליה רק כשהיא כבר משמעותית.

האם צריך לשנות את הבית בשביל כלב מבוגר?

לפעמים כן. לא תמיד צריך שינוי גדול, אבל התאמות קטנות יכולות לשפר מאוד את הבטיחות והנוחות: שטיחים נגד החלקה, תאורת לילה, שער ביטחון ליד מדרגות, רמפה לרכב או לספה, מיטה נמוכה ונוחה וקערות מים נגישות. אם הכלב רואה פחות טוב, עדיף גם לא להזיז רהיטים בלי סיבה.

כל כמה זמן כדאי לקחת כלב מבוגר לבדיקה וטרינרית?

בגיל מבוגר מומלץ להקפיד על בדיקות שגרתיות גם אם הכלב נראה בסדר. התדירות המדויקת תלויה בגיל, במצב הרפואי ובגזע, אבל ברוב המקרים כדאי לשקול בדיקה לפחות פעם עד פעמיים בשנה. המטרה היא לתפוס בעיות מוקדם, לפני שהן הופכות לגדולות וכואבות יותר.

האם כלב מבוגר שסובל מירידה בתפקוד עדיין יכול ליהנות מהחיים?

כן. כלב מבוגר לא חייב לרוץ, לקפוץ ולהגיב כמו כלב צעיר כדי ליהנות מהחיים. איכות חיים בגיל מבוגר יכולה להתבטא בטיול קצר, תיאבון טוב, שינה רגועה, מגע נעים, עניין בריחות ונוכחות ליד בני הבית. החשוב הוא לבדוק האם יש לו נוחות, ביטחון, עניין והנאה- ולא למדוד אותו לפי מה שהיה מסוגל לעשות לפני כמה שנים.