אלרגיות אצל חיות מחמד

אלרגיה בעולם הווטרינרי מוגדרת כתגובה חיסונית לא רצויה (“תקלה” במערכת החיסונית) של הגוף בחשיפה לחומרים “נורמטיבים”, שאינם מעוררים תגובה במרבית החיות.

אותם חומרים הנמצאים בסביבתנו וגורמים לתסמינים שונים אצל חיות המחמד נקראים אלרגנים. אלרגנים יכולים לחולל מחלה בעקבות מגע (contact allergy), כתוצאה מאכילה ועיכול (food allergy), בעקיצה (flea bite allergy) או במעבר דרך מערכת הנשימה (inhaled allergens).

האלרגיות הנפוצות ביותר בקרב כלבים וחתולים הן: אלרגיות לפרעושים, אלרגיות למזון ואלרגיות לאלרגנים סביבתיים (אטופיק דרמטיטיס). אלרגיות נדירות יותר (ועליהן – בהזדמנות אחרת) הן אלרגיות לתרופות ולמגע.

אלרגיה לפרעושים

האלרגיה המוכרת והמדוברת ביותר (אם כי לא הנפוצה ביותר כיום) היא אלרגיה לפרעושים. הפרעושים עוקצים את הכלב או החתול ומחדירים חלבון נוגד קרישה לעומק העור שמאפשר להם לינוק דם. אם חיית המחמד רגישה לחלבון זה, יופיע גירוי במקום העקיצה. הוא ילך ויחמיר עם הזמן, ויגרום לגירוד, נשיכות אובססיביות, פציעה עצמית וכאב. עם השנים, הרגישות תגבר ותחייב טיפול מיידי בנוגדי אלרגיה (כמו קורטיזון) להקלה על התסמינים. הטיפול המיטבי באלרגיה לפרעושים זהה לטיפול בכל אלרגיה – מניעה! מניעה כוללת הדברת מזיקים בחיות הבית ובסביבת המחייה – הבית עצמו.

אלרגיה למזון

אלרגיה מוכרת נוספת, הנפוצה יותר בחתולים בהשוואה לכלבים, היא אלרגיה למזון. לרוב היא נגרמת בגלל רגישות לחלבון (פרוטאין) שבמזון, בניגוד לדעה הרווחת, לפיה תוספי המזון או הפחמימות שבמזון גורמים לאלרגיה זו. עוף, בקר ומוצרי חלב נחשבים לאלרגנים נפוצים אצל כלבים וחתולים, בעוד שדגים עלולים לעורר תגובה אלרגית בעיקר אצל חתולים (נדיר יותר בכלבים).

לרוב, התסמינים המופיעים באלרגיה למזון מתבטאים יותר בעור, אך עלולים לגרום גם לשלשולים כרוניים ולהקאות. בעור יופיעו גירויים בחלקים שונים בגוף, במיוחד (ולא רק) בפי הטבעת, בכפות הרגליים ובאפרכסות האוזניים. איבחון של אלרגיה למזון מאתגר מאוד, מכיוון שטרם פותחו בדיקות דיאגנוסטיות אמינות. לכן, הדרך היחידה לאיבחון אלרגיה זו היא בהתנסות בתזונה היפואלרגנית-רפואית מוקפדת מאוד למשך 6-8 שבועות. אם במהלך תקופה של חודש עד 8 שבועות מוקפדים בתזונה זו נעלמים התסמינים, אפשר להסיק שהגורם להם הוא אלרגיה למזון. כדי לאשש את המסקנה, מחזירים את המזון “החשוד”, ועוקבים אחרי התגובה: אם יחזרו התסימינים – האבחנה תאושש!

אטופיק דרמטיטיס

האלרגיה הנפוצה ביותר בכלבים (ומעט פחות בחתולים) היא אלרגיה לאלרגנים סביבתיים המכונה אטופיק דרמטיטיס או “אסתמה של העור”. הגורמים לאלרגיה זו עלולים להימצא בבית (קרדית האבק, עובש) או מחוץ לבית (מינים שונים של דשא, עצים, עשבים). התסמינים הנפוצים ביותר הם עוריים, אבל יכולים להתבטא גם במערכות אחרות (דמע עודף או קשיי נשימה – אצל חתולים בלבד). התסמינים העוריים הם גירודים, ליקוקים והתחככויות באופן אינטנסיבי וסימטרי, במיוחד בחלקים הבטניים (בתי שחי, מפשעה, בטן), בכפות הרגליים ובאפרכסות האוזניים. איבחון גורמי האלרגיה מתבצע ע”י בדיקת דם (הדגימה נשלחת למעבדה בארה”ב), שמדרגת את עוצמת האלרגנים. על פי התוצאות רוקחים “קוקטייל” המכיל את האלרגנים הרלוונטים, ומזריקים אותו לכלב או לחתול בתדירות הולכת ופוחתת ובעוצמה הולכת וגוברת. תהליך זה, המכונה גם “דה-סנסיטיזציה” וגם “אימונותרפיה” מייתר את השימוש בתרופות. למעשה, זהו חיסון נגד אלרגיה.

לסיכום, אלרגיות בחיות מחמד נפוצות מאוד, ובמרבית המקרים באות לידי ביטוי בעור. הן מאתגרות את האיבחון ומצריכות סבלנות רבה מאוד מצד הווטרינר המטפל, מבעלי חיות המחמד וכן מהכלבים (ובטח מהחתולים). חשוב מאוד לציין, כי אלרגיה בחיות מחמד לעולם לא חולפת או נעלמת באופן ספונטני (אלא אם מצליחים להמנע ממנה) ומכאן שיש חשיבות עצומה באיבחון מדוייק של הגורם, במניעת החשיפה אליו (אם אפשר) ובטיפול ממוקד. הכול למען רווחת חיות המחמד האהובות שלנו.

המאמר באדיבות – ד”ר אילן סקורינסקי

מרפאה וטרינרית לבעיות עור ואלרגיה