כלב חרדתי: מה עושים? משלב הזיהוי ועד הפתרון
הכלב סובל מחרדה? זה הרבה יותר מסתם לא נעים. חרדה היא אחת התופעות השכיחות ביותר בקרב בני אדם, אבל מתברר שגם ההולכים על ארבע עלולים לסבול ממנה. ובגדול.
בין פחד וחרדה יש הבדלים מהותיים, אבל המשותף לשניהם היא תחושה לא נעימה של איום תמידי שמרחף מעל. אם הכלב שלכם חווה חרדה על בסיס קבוע, כדאי שתבינו מה עומד מאחוריה. ברוב המקרים, אפשר לפרק את החרדה ואפילו להיפטר ממנה- לטובת הבריאות הנפשית של הכלב שלכם ולא פחות מכך, גם שלכם.
נכתב ע״י צוות חיותא
6 ד׳ קריאה
איך מזהים סימני חרדה אצל כלבים
חרדה היא מצב של פחד קיצוני מפני איום כלשהו, והיא יכולה להישאר גם זמן רב אחרי שהאיום חלף. מכיוון שהיא מבוססת על פחד, התגובה אליה כוללת את אותם מרכיבים פיזיולוגיים שמאפיינים פחד- כלומר,”fight or flight” (הילחם או ברח). כשהגוף נכנס למצב הזה, הוא מפריש כמות אדירה של אדרנלין, שמביאה להמרצת מחזור הדם והזרמה שלו לגפיים (כדי לברוח או להילחם), התנשפות (כדי להעשיר את הדם בחמצן) והרחבת אישונים (כדי לראות טוב יותר את הגורם המאיים ולקבל מושג על נתיבי מילוט). מלבד כל אלה, אפשר לראות סימני חרדה נוספים כמו: ליקוק שפתיים מוגזם, ריור, רעד בשרירים, פיהוק, יללות ונביחות, הסתתרות מתחת לשולחן, ריצה מבולבלת וחסרת כיוון, אובדן שליטה בסוגרים.
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לזהות את הסימנים בשלב מוקדם, כשהחרדה מתעוררת. במקרים רבים יש מה לעשות גם אחרי שהחרדה כבר מתחילה, ובהחלט כדאי לדעת גם ממה להימנע, כדי לא להעצים אותה. אבל לזה עוד נגיע.
מהן הסיבות לחרדה אצל כלבים?
ישנן כמה סיבות נפוצות לחרדה אצל כלבים. הנה כמה מהן:
– רעש – פיצוצים, רעמים, אזעקות, חפצים נופלים בפתאומיות – אפילו לכם נשמע הגיוני להיבהל מהם. מכאן ועד חרדה הדרך ארוכה. כך שאם הכלב שלכם הגיע למצב של חרדה ולא בהלה רגעית, סביר להניח שמשהו בחשיפות הראשונות לרעש המאיים גרם לפחד להתגבר ולצאת מפרופורציות.
– נטישה – בין אם מדובר על כלב שנזרק מהבית אחרי שהיה רגיל למשפחה אחת במשך שנים, ובין אם הכלב נשאר בבית, אבל אחד מבני הבית עזב אותו לתקופה ארוכה (לטיול במזרח, למשל) – הוא מרגיש שננטש, וחושש לגורלו.
– הזנחה או התעללות – כלבים שנכלאו, הוכו או הוזנחו ירגישו חוסר ביטחון וחשש תמידי – וזה עשוי להיות מפני כל דבר אפשרי, החל בזבובים וכלה בגברים עם זקן.
– טראומה – כלב שחווה חוויה מאיימת כמו תאונה עלול לפתח חרדה מפני הדבר שפגע בו. אם הוא נדרס, הוא עלול לקשר את הטראומה למכוניות באופן כללי, ולא להסכים לצאת לטיול משפחתי בחיק הטבע, גם אם זו הייתה הפעילות האהובה עליו ביותר, לפני התאונה.
– היעדר חשיפה בתקופת הגורות – הסעיף הזה מתקשר במידה רבה לנושא הפתרון לחרדה אצל כלבים. חשיפה של כלבים בתקופת הגורות למגוון מקסימלי של גירויים תמזער את הסיכוי להתפתחות של חרדות. אם לא הייתה חשיפה, או שהחשיפה הייתה בלתי מבוקרת או תווכה לא נכון – יש סיכוי שהכלב יפתח חרדות.
– גזע – יש גזעים וכלבים שהנטייה שלהם לחרדה היא נטייה גנטית. במקרים בהם החרדה היא ממקור גנטי, כדאי לוודא שלא יהיו צאצאים כדי לקטוע את שרשרת החרדה.
– בעיה בריאותית – הסעיף הזה היה צריך להיות בעצם הסעיף הראשון, מפני שכאשר מתעוררת חרדה, הדבר הראשון שצריך לוודא הוא שהמקור שלה לא נעוץ בכאב או בבעיה בריאותית אחרת. חשוב לדעת שמחלה גורמת לגוף להיכנס למצב של סטרס, כך שסף הרגישות כלפי כל גירוי יורד משמעותית.
האם אפשר למנוע חרדה אצל כלבים?
כמו תמיד בבעיות רפואיות או נפשיות, הפתרון הטוב ביותר הוא מניעה. יש כמה דרכים חשובות (והאמת, די קלות לביצוע), בעזרתן תוכלו למנוע חרדה ולגדל כלבים שמחים, בריאים ויציבים בנפשם:
– חשיפה – חשוב לחשוף את הכלב למקסימום גירויים, ולא פחות חשוב – לעשות את זה כשהוא עדיין צעיר ומסוגל “לספוג” ולהסתגל יותר מאשר כלב מבוגר. אם יודעים שהכלב מיועד ל”עבודה” מסוימת, כמו טיפול בעזרת בעלי חיים, נחייה או גישוש – יש להוסיף חשיפה ספציפית לגירויים רלוונטיים. למשל – כלב שמיועד לטפל בנכים> חושפים לכיסאות גלגלים, מקלות הליכה, הליכונים ועוד.
– תזונה איכותית – אחד מגורמי המצוקה הראשונים של הגוף הוא רעב או תזונה לקויה. אם הכלב בחיפוש מתמיד אחר מזון (לא כי הוא גרגרן – אלא כי האוכל שלו לא מצליח להזין את הגוף כמו שצריך) – הוא יהיה בחרדה תמידית.
– סדר יום קבוע – אצל כלבים, כמו אצל בני אדם, לשעון הביולוגי יש משמעות אדירה להפגת מתחים או להיווצרות שלהם. כשזמני הארוחות, הטיולים והחזרה הביתה של הבעלים ידועים מראש, וקל לצפות את מה שעתיד להתרחש – אין סיבה לחשוש.
– צעצועים – כלב משועמם או מתוסכל אוגר אנרגיה שלא מגיעה לפורקן ומעוררת חרדה. כלב שמשחקים איתו, או שיש לו גישה לצעצועים – ימצא פורקן למתח לפני שיתפתח ויהפוך לחרדה.
הנה כמה פתרונות להפגת חרדה אצל כלבים
– פעילות גופנית – הפורקן האולטימטיבי של כל הורמוני הסטרס באשר הם! הקפדה על פעילות גופנית סדירה ומספקת (בעיקר אם היא נעשית יחד איתכם ) תעזור לכלב שלכם להיות שמח ומאושר, ולחייך כל הדרך אל הפארק. ומה ההיגיון מאחורי זה? פשוט. היכולת של כלב מותש לעבד גירוי חושי תהיה פחות טובה, ולכן הוא יגיב בצורה רגועה (אפילו אדישה) גם למשהו שהיה פעם מפחיד. בתכל’ס – פשוט אין לו מספיק כוח לכל התהליך המעייף הזה של חרדה.
– מינון חיזוקים – זה נשמע קצת הזוי ומוזר, אבל בהחלט סביר שבעלים מגבירים את החרדה של הכלבים שלהם כשהם מנסים דווקא להרגיע. יש מומחים בהתנהגות כלבים שסבורים שעבור הכלב, כל מגע הוא חיזוק, גם אם מדובר בהזזה שלו, למשל. אם הכלב ניגש אליכם כדי לקבל נחמה או תמיכה בזמן שמשהו מאיים עליו, כדאי לא להגזים במגע ולא לעשות מזה עניין גדול. הכלב עשוי להבין מכם שההתנהגות החרדה שלו היא דבר רצוי וחיובי (הרי חיזקת אותה), ולהמשיך להתנהג כך בכל פעם.
– לא לנזוף/ להעניש – באותה המידה שלא צריך לפנק יותר מדי ולחזק את ההתנהגות החרדתית, חשוב גם לא לנזוף בכלב, לא להעניש אותו ובוודאי לא להכות אותו (לא במקרה הזה ולא במקרים אחרים). הסטרס ותחושת הבגידה שיעלו בו בזמן שהוא מפחד יכולים להחמיר את המצב.
– טיפול התנהגותי בחשיפה הדרגתית – אפשר להיעזר באיש מקצוע, אבל זה משהו שבהחלט אפשר לעשות גם לבד. אם ברור לכם מהו מקור החרדה אצל הכלב שלכם, אפשר פשוט לחשוף אותו אליו במינונים קטנים, וליצור אצל הכלב הקשרים חיוביים וחיזוקים על התנהגות טובה ורגועה בעזרת אוכל\חטיפים, ליטופים, צעצועים ומילים טובות. כדאי לשים לב לא לתת אותם כשהכלב מפגין חרדה, אלא רק כשהוא מצליח להירגע בזמן החשיפה. לאחר שנראה לכם שהכלב רגוע גם אל מול הגירוי ה”מאיים”, מניחים לו להתרחק מהסיטואציה, לנוח ולתת למוח ולנפש לעבד את היכולת החדשה (יממה, למשל). רק אחר כך אפשר להעלות את הרף ו”לעלות מדרגה” בחשיפה לגירוי.
– תרופות נגד חרדה – הדעות חלוקות בנושא הזה. יש וטרינרים ומטפלים התנהגותיים שמתנגדים נחרצות לתרופות, בעוד שמהצד השני יש את מי שמהללים את האפשרות. התומכים טוענים שכשאין ברירה, עדיף לטפל בתרופות מאשר להניח לכלב להיות אומלל. ברפואה הווטרינרית קיימות היום תרופות יעילות מקבוצת הפרוזאק, שמיועדות לחיות מחמד שסובלות מחרדה. חשוב לקבל טיפול מותאם מהווטרינר ולקנות את התרופה אצלו, כדי להבטיח פיקוח מלא על החומר, המינון והתגובות.
אז נכון, לא קל להתמודד עם כלב חרדתי. אבל למנוע מהחרדה להתעורר – בהחלט אפשר, אם יודעים לקרוא את שפת הגוף של הכלב, ולהבין מה גורם לה. אם כלבים היו מצליחים לדבר, זה היה כנראה הרבה יותר קל (בעיקר כי אפשר היה לשלוח אותם לפסיכולוג). אבל עם הרבה רצון טוב, אפשר למצוא את הדרך הנכונה לתקשר עם הכלב בשפה שהוא מבין.
להצעה מהמומחים שלנו. >>