צחצחי אותו כמו שצחצחת אותי – הכל על בריאות חלל הפה של החתול שלכם

כל מה שצריך לדעת על שיני חתולים

אנחנו אולי לא מייללים או משתגעים על קטניפ, אבל שיני חתולים דומות מאוד לשיניים שלנו. גם לחתולים, כמו לבני אדם, יש שתי מערכות שיניים במהלך חייהם: שיני חלב ושיניים בוגרות. לחתלתולים יש 26 שיניים קטנות, בעוד שלחתולים בוגרים יש בדרך כלל כ-30 שיניים בגודל מלא.

גורים נולדים לרוב ללא שיניים ומתחילים להציג את השיניים החותכות (השיניים הקדמיות) הראשונות שלהם בתוך השבוע השלישי או הרביעי לחייהם. שיני החלב והקדם-טוחנות שלהם, לעומת זאת, מופיעות זמן קצר לאחר מכן. שיני החלב הללו מחזיקות מעמד רק כמה שבועות ונוטות ליפול סביב השבוע ה-11 לחיי החתלתול או חתלתולה. עם זאת, כדאי מאוד שתקחו בחשבון שאם אתם מתכננים לקרוא לפיית השיניים של החתולים, היא עשויה לא למצוא שום שיני חלב. הן כל כך קטנות שרבים מהגורים פשוט בולעים אותן.

השיניים הקבועות של החתול מתחילות לצמוח כשהם בסביבות גיל 16 שבועות, וממשיכות לצמוח עד שהם בסביבות גיל 7 חודשים. בסופו של דבר, חתולים מסיימים עם מערכת של 30 שיניים – חותכות, ניבים, קדם-טוחנות וטוחנות.

כמו אצל בני אדם, לכל סוג שן יש תפקיד חשוב.

• 12 החותכות (בקדמת הפה של חתולים) חותכות את המזון לחתיכות קטנות יותר, נוגסות בצעצועים, נוגסות בעדינות בידכם כשאתם משחקים… או נוגסות בעצבים בידכם כשאתם מציקים להם.
• 4 הניבים (ממסגרות את החותכות) עוזרות להם בטרף, לאחוז במזון ולהגן על עצמם מול חתולים או בעלי חיים אחרים.
• 10 הקדם-טוחנות (לכיוון אחורי הפה) עוזרות להם לפרק את המזון.
• 4 השיניים הטוחנות נמצאות לגמרי לגמרי מאחורה בפה של חתולים, ועוזרות להם ללעוס דברים קשים.
  
  חשוב להבין שהתפקידים האלה של השיניים נכונים מאוד לחיי החתולים בטבע, אך אולי תתפלאו לשמוע שחתולים יכולים לאכול בקלות מזון, אפילו גרגרים יבשים, בלי אף שן בפה. זה חשוב ורלוונטי מכמה סיבות, כפי שנראה בהמשך.

שגרת בריאות חלל הפה

כבעלים אוהבים של אריסטוקרטים על ארבע, יש הרבה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לשמור על השיניים של החתול שלכם מאושרות. טוב, נו, וגם את שאר החתול. ואלה שמות:

• צחצוח שיניים הוא כלי יעיל ביותר לשמירה על בריאות הפה, אולם יש מעט מאוד חתולים שיאפשרו לעשות זאת בלי סטרס, וזה עלול להיגמר רע לכל הצדדים… אם החתול שלכם הוא מהנדירים ש״זורמים״ עם זה אז מעולה. הכוונה בצחצוח היא בעיקר הברשה מאיזור מפגש החניכיים והשן לכיוון השן עצמה, כדי להפחית את הפלאק החיידקי שם. כדאי להשתמש במברשות קטנות ועדינות או אצבעונים וללוות את התהליך עם צ׳ופרים למיניהם. לא חייבים אבל בהחלט אפשר גם להוסיף ג’ל או משחת שיניים וטרינרית.
• אם צחצוח איננו אפשרי ישנם אמצעים נוספים שאפשר בהחלט לנסות כדי לשמור על בריאות הפה – חטיפים דנטליים, תוספים הניתנים באבקה או בג׳ל ומזונות רפואיים. על חלק ממוצרים אלו יופיעו אישורים של איגודי רופאי בריאות השן הווטרינריים, מה שאומר שנעשו מחקרים שהוכיחו את יעילותם.
• בדיקות שגרתיות של חלל הפה מבוצעות לרוב כחלק מהבדיקה בעת מתן חיסונים או טיפולים תקופתיים. גורים נבדקים במהלך החודשים הראשונים לחייהם להתפתחות שיניים תקינה והחלפה לשיניים הקבועות.
• טיפולי שיניים הכוללים ניקוי של אבן השן וכיסי החניכיים בהרדמה, ומבוצעים באופן שגרתי במרפאה לפי הצורך, לרוב החל מגילי ביניים ומעלה.
• לשים לב לסימנים – בניגוד לדעה הרווחת, במחלות שיניים רבות חתולים לאו דווקא יפסיקו לאכול כל כך מהר, שכן הם מסוגלים לאכול כאמור מזון ללא שימוש בשיניים כמעט. מה שכן, ישנן מחלות חתוליות של חלל הפה שפוגעות קשות ברקמת הפה, לאו דווקא בשיניים עצמן, ובכך גורמות כאב רב. במקרים כאלה, החתולים ינסו לאכול ויהיו רעבים, אבל יתקשו מאוד בפעולה. לרוב, בעלים מתארים את זה כאילו החתולים שלהם ״מתחשמלים״ כשהם נוגעים במזון – כלומר מנערים את הראש וקופצים בביסים הראשונים מהאוכל. נראה גם שבמצב הזה חתולים מעדיפים מזון רטוב וקר. ככלל, הסימן הבולט הראשון למחלות הוא לרוב ריח רע מהפה (הליטוזיס). סימנים נוספים שייתכנו הם נפיחות של הלחיים, הפרשות וריור רב, שקוף או מוגלתי.

מחלות שיניים בחתולים

ישנן מספר מחלות נפוצות של חלל הפה בחתולים.

מחלות ויראליות של חלל הפה

מה זה?

הוירוס הנפוץ ביותר בחתולים שגורם לדלקות חניכיים (ג׳ינג׳ביטיס) ולכיבים בלשון ובחלל הפה נקרא קאליצ’י. וירוס ההרפס גם הוא יכול לגרום לכך, אולם במידה פחותה. 

איך לזהות את זה

וירוס הקאליצ’י מאופיין במופע קלאסי של כיבים, כלומר קילופים של הרקמה התקינה של הלשון וריח רע מהפה. בגורים, הוא עלול לגרום למחלה קשה שמלווה בחום גבוה ותמנע מהם לעתים לאכול כמה ימים, מה שיחמיר עוד יותר את מצבם. במקרים של גורים צעירים והדבקה קשה, הגור ייראה גם ירוד מאוד. במקרים של הרפס, יתלווה לרוב לנגעים בפה גם סימנים של מערכת הנשימה (עיטושים, נזלת, שיעולים) ודלקות עיניים קשות. 

מניעה

תרכיבי המשולש או המרובע הניתנים לחתולים, בגורים בסדרה של מספר חיסונים, מגינים בשיעור משמעותי מפני הדבקה בקאליצ’י ובהרפס, או לפחות מפחיתים משמעותית את עוצמת המחלה. לכן, חשוב מאוד להקפיד על שגרת החיסונים המומלצת.

טיפול

אין לנו תרופה כנגד וירוס הקאליצ’י ולכן במקרים של הדבקה בו מטפלים בטיפול ״תומך״, כלומר כזה שלא נלחם בגורם המחלה אלא עוזר לגוף להילחם בה ומונע סיבוכים משניים. טיפול תומך שכזה יכול לכלול נוזלים, משככי כאבים מורידי חום, חומרים מקומיים להפחתת הכאבים הנגרמים מהכיבים ולעתים קרובות גם אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים. במקרה של חשד בנגיעות בהרפס, יש תרופה אנטי ויראלית בשם פאמציקלוויר המסייעת להילחם בוירוס. ברוב המקרים, לא מתבצע בידוד של הווירוסים ואנחנו מניחים שמדובר בהם בשל הסימנים הקליניים, ולכן פעמים רבות הטיפול כולל שילוב בין התרופות.

מחלות חיידקיות 

מה זה?

חלל הפה מלא באופן טבעי בחיידקים, רובם הגדול חיוני והכרחי לפעילות העיכול התקינה. עם זאת, ישנם מספר חיידקים שיכולים לגרום להצטברות של פלאק, שהם למעשה מושבות חיידקיות, לרוב באיזור המפגש בין השן לחניכיים. הפלאק הופך לאבן שן, וגורם לדלקות חניכיים (ג׳ינג׳ביטיס) שאם אינן מטופלות הופכות לכרוניות ויכולות להוביל לנסיגה של חניכיים ולסת (פריודנטיטיס). פריודונטיטיס מתרחשת לרוב כשג׳ינג׳יביטיס לא מטופלת. בפועל, במסגרת הדלקת הכרונית הזאת חיידקים הורסים את הרקמה המחברת את השן לעצם ועלולים לגרום לשיניים רופפות או לאובדן שיניים. אלו מחלות שלרוב מתחילות בגילי ביניים ומעלה, אם כי ישנה גם צורה אופיינית של דלקת חניכיים זיהומית בגורים לקראת סיום הגדילה, בעיקר בשלבי סיום החלפת השיניים (juvenile gingivitis).

איך לזהות את זה

ריח רע, פס אדמומיות בקו החניכיים ומראה אופייני של אבן שן שנראית ככתמים צהבהבים באיזור המפגש עם החניכיים. אם הדלקת מתקדמת, ייתכן שתראו את שורשי השיניים של החתול שלכם ושיניהם עלולת להפוך לרופפות.

מניעה

שמירה על היגיינת פה, כפי שהוזכר מעלה, יכולה לעזור מאוד למנוע או לפחות לעכב משמעותית התפתחות דלקות אלו בזכות מניעה של הצטברות הפלאק והפיכתו לאבן שן ולדלקת.

טיפול

כשמתחילה להצטבר אבן שן, יש להסירה בטיפול שיניים המבוצע במרפאה תחת הרדמה. חשוב מאוד לעשות זאת לפני שהמחלה מתדרדרת לשלבי נסיגת חניכיים ולסת – שהם כבר בלתי הפיכים. מומלץ גם לבצע צילומים דנטליים כדי לברר אם ישנם זיהומים בשורשי השיניים או בלסת, שיצריכו עקירות כירורגיות. במקרים של זיהומים חיידקיים, ייתכן מאוד שיינתנו תכשירי חיטוי הניתנים לחתול כג׳ל לליקוק ולעתים גם אנטיביוטיקה סיסטמית דרך הפה או בזריקות.

מחלות אוטואימוניות 

מה זה?

דלקת לימפוציטית של חלל הפה (LPS) היא מחלה אוטואימונית קשה כנגד מרכיבים ברקמת השן.

איך לזהות את זה

כיבים ושגשוג של רקמת החניכיים, בעיקר זו האחורית במפגש הלסתות. במחלה זו, החתולים כאובים מאוד, מפגינים עצבנות וכאב במגע באיזור הפה ובזמן אכילה, מאבדים משקל במהרה וסובלים מריור ומהפרשת מוגלה.

מניעה

איננו יודעים להגיד בוודאות מדוע נגרמת המחלה, אולם בהחלט ייתכן שיש קשר מסוים לזיהומים של חלל הפה והידבקות בווירוסים, ביניהם קאליצ’י, בגיל צעיר. לכן, חשוב גם בהקשר זה להקפיד על משטר חיסונים והיגיינת פה.

טיפול

לאור זאת שהמחלה נובעת מתגובה לרקמת השן, עקירה כירורגית של כלל השיניים (או לפחות כלל הטוחנות), תוך הקפדה על צילומים דנטליים והוצאה מלאה של השיניים ושורשיהן, יכולות להפסיק את המחלה והסימנים שלה. טיפול שכזה אכן רושם הצלחה גבוהה ב-80%-90% מהמקרים, כשלעתים יש להמשיך לאחר מכן טיפול תרופתי. ההליך נשמע רדיקלי, אך בחתולים שסובלים מהמחלה הנוראית הזו הוא משפר את איכות ואורך חייהם באופן ניכר. ושוב, לחתולים היעדר השיניים לא מפריע כלל לתפקוד ולאכילה. בעת התפרצויות ניתן גם להשתמש בתרופות נוגדות דלקת, מדכאות חיסון, משככי כאבים, אנטיביוטיקה וטיפולים מקומיים לציפוי הכיבים, אולם השפעתם מוגבלת וקצרה.

מחלות אלרגיות

מה זה?

גרנולומות אאוזינופיליות הן לקויות ממוקדות של תאים המשתתפים בתגובות אלרגיות של מערכת החיסון (אאוזינופילים). חלק המופעים האפשריים שלהם כוללות רקמות מוקוזה בחלל הפה – פנים השפתיים והחך.

איך לזהות את זה

מדובר בלקויות אדמדמות נפוחות שיכולות להיראות ככתם או פס. לעתים הן יופיעו במקומות נוספים בעור, כגון הבטן והרגליים.

מניעה

לאור זאת שמדובר בתאי אלרגיה, נראה שאלימינציית אלרגנים הכוללת הקפדה על טיפולים נגד פרעושים תכופים ודיאטות היפואלרגניות יכולות לסייע במקרים רבים במניעת התפרצות הלקויות.

טיפול

טיפול סטרואידיאלי בזמן התפרצות יכול לסייע מאוד בבעיה, לעתים גם בתוספת אנטיביוטיקה במקרה של התפתחות זיהום משני בלקות.

ספיגת שן

מה זה?

בעיה חתולית ייחודית. דנטין הוא החומר שעוטף את מוך השן, כלומר בחלק החי של התעלה. בחתולים, מסיבה לא ידועה, החלק הזה עלול להתפורר לו.

איך לזהות את זה

לא תמיד ייראו סימנים, בעיקר במקרים קלים או בשן בודדת. אבל במקרים שבהם שורש השן הופך חשוף, זה בהחלט כואב, כך שהחתול שלכם עשוי לסרב לאכול, לרייר, ללעוס בצורה מוזרה וחדשה, או להיות מאוד כעוס בזמן האכלה. אבחנה סופית נעשית בבדיקה בהרדמה ולעתים יש צורך בצילומים דנטליים.

מניעה

אנו לא יודעים מה גורם לבעיה, כך שגם אין לנו דרך למניעתה.

טיפול

במקרה שנראה שהשן מסיבה כאב ואי נוחות, יש לבצע עקירה שלה – בהרדמה כמובן.

חיותא לא עושה ביקורי בית במסגרתם נגיע אליכם ונצחצח לחתול שלכם את השיניים במקומכם. הכיסוי שלנו גם לא מכסה את הטיפולים השוטפים אצל הווטרינר ככל שזה נוגע לבריאות הפה של חתולים. אבל מה שאנחנו כן מציעים הוא הכיסוי הביטוחי הכי טוב עבור החתול שלכם – כי בחירה בחיותא היא בחירה באיכות ובאריכות חיים.