גופו של הרוטווילר אתלטי, שרירי וחזק. ראשו רחב ומצחו מעוגל. עיניו השקדיות בצבע חום כהה משדרות המון חום ואינטליגנציה. שפתיו רחבות ומשוחררות (זה אומר קצת יותר ריר מהרגיל) והאוזניים שלו מונחות בצורת משולש על ראשו. צווארו שרירי וחזק, ללא עור רפוי וחזהו רחב ועמוק. פרוותו השחורה והמבריקה מושכת את העין ודורשת טיפול מינימלי בלבד. פה ושם אפשר לראות גם כמה כתמים חומים ודבשיים על פניו, רגליו ואזור החזה. זנבו קצר, רגליו שריריות וארוכות ובסופן, כפות רגליים עבות ומכוסות בפרווה עבה. חתיך, כבר אמרנו?
הרוטווילר הוא כלב שבא לעבוד. אין פלא שבעבר מילא כל כך הרבה תפקידים עבור האדם- שמירה על העדר, תפקידי שיטור, שירות וטיפול. ואם זה לא מספיק, אז יחסית לכלב מסיבי וגדול כזה, הוא די נוח לגידול. מצד שני, הוא לא ממש אידיאלי למי שמגדל כלב בפעם הראשונה או מי שכבר יש לו חיית מחמד אחרת בבית. הוא צריך קצת יותר זמן כדי להתרגל לאנשים זרים, אבל בכל מה שקשור לבני המשפחה, אין יותר נאמן ומגונן ממנו. תתפלאו אולי לשמוע אבל בניגוד לתדמית הקשוחה והאימתנית שלו, הרוטווילר מאוד רגיש וסובל במקרים רבים מחרדת נטישה.
