כלב קטן עם גוף ארוך ושרירי שבזכותו קיבל את הכינוי “נקניק”, חמידות אינסופית ואישיות ענקית. וזה עוד לפני שדיברנו על האוזניים הארוכות, העיניים החכמות, הרגליים הקצרות שעוזרות להם להשתחל למנהרות צפופות, האף הרגיש במיוחד לריחות באדמה, השמיעה החדה וכפות הרגליים הגדולות מהרגיל שנועדו לעזור לו בתפקיד המרכזי שלו- חפירה וחיפוש אחר בעלי חיים באדמה. בית החזה הרחב מהרגיל שלהם, יחד עם הריאות הגדולות יחסית, הם אלה שאחראים לנביחות העמוקות והקולניות שלו שנשמעות כאילו הגיעו מכלב גדול במיוחד.
כלבי התחש הם תוספת נהדרת למשפחה ולא סתם הם ברשימת הגזעים הפופולריים ביותר מאז שנות ה-50. כיאה לציידים מלידה, הם חכמים, חזקים ואמיצים, אבל גם ידידותיים, שובבים ומלאי שמחת חיים. האופי העצמאי שלהם הופך אותם לעקשנים לא קטנים, מה שעלול להקשות על האילוף שלהם. מה גם שהם נוטים להשתעמם די מהר ולכן פקודות חוזרות ונשנות זה לא ממש בשבילם. הם הכי אוהבים לשחק, להיות צמודים לבעלים שלהם (וכן, הם נחשבים לגזע קנאי במיוחד, אז ראו הוזהרתם) ולרדוף אחרי חיות קטנות כמו קיפודים, ציפורים וחתולים. אפשר בהחלט לגדל תחש גם בדירה בלי חצר, אבל חשוב לזכור לדאוג לו לפעילות גופנית מדי יום.
