באתר סקי במדינת קולורדו שבארה”ב ישנה כלבת ברנר זננהונד בשם קיטי ג’ייקוב אסטור שמקבלת את פני האורחים. המקום אפילו שכר עבורה עוזר אישי שאחראי לדאוג לכל צרכיה (וגם לאסוף את צרכיה). לקיטי יש גם עמוד אינסטגרם מצליח וחיים לא רעים בכלל, באופן כללי.
ברנר זננהונד
הברנר זננהונד – או בשמו הנפוץ יותר, הברניז – הוא כלב גדול, ידידותי וחזק. תחילה ודאי תשימו לב לגודלו המרשים ופרוותו היפה, אבל מהר מאוד תגלו את האופי העדין והאוהב של הכלב ותתאהבו סופית. מדובר בגזע שאפשר לסמוך עליו להשלים משימות פיזיות מאתגרות ואחריהן להתכרבל או לשחק בשובבות. איך אפשר לא לאהוב אותך, ברני?
ארץ מוצא
שוויץ
משפחה
עבודה
גובה
זכר 65-70 ס״מ
נקבה 55-65 ס״מ
משקל
זכר 35-55 ק״ג
נקבה 30-45 ק״ג
תוחלת חיים ממוצעת
7-10 שנים
בקצרה...
כלבי ברניז מורגלים בעבודה פיזית מאתגרת אבל גם ידועים בזכות היכולת שלהם להרעיף חיבה ולהתיידד עם כל אדם וחיה. הם מגיעים מהרי שווייץ במקור, עם יכולות מגוונות והיסטוריה עשירה. הברניז יהיה חיית מחמד מעולה למשפחות ויחידים וכלבים מגזע זה מגלים סבלנות שהופכת אותם לבייביסיטרים מושלמים. היום הם פחות תורמים בעבודות חווה, אבל אם תצטרכו עזרה במשימות סחיבה ומשיכה, דעו שיש לכם פה עסק עם גזע שיכול לשאת פי כמה וכמה ממשקל גופו הלא-מבוטל.
החיים עם ברנר זננהונד
נמוך (1)
גבוה (5)
רמת אנרגיה כללית
זרימה עם משמעת ואילוף?
רמת הנשירה שלי
ומה בעניין נביחות?
בעניין של כושר?
ידידותי לילדים?
ידידותי לחיות אחרות?
על יופי ואופי
לכלב הזה יש גם יופי וגם אופי, ללא ספק. נתחיל בפרווה הארוכה שמגיעה בצבעי שחור, אדמדם ולבן. לכלבים מגזע זה יש ראש גדול ועיניים כהות מלאות הבעה. הזנב פרוותי אף הוא. מבנה הגוף החזק והעמיד של הכלב מרמז לנו על יכולותיו הפיזיות ולא פלא שזה הגזע שנבחר למשימות חוואות. ככלל, מראהו של הברנר זננהונד הוא בעצם פונקציונלי וגם הפרווה שלו נועדה בראש ובראשונה לשמור עליו מהקור השורר בהרי האלפים השוויצרים.
ומה לגבי האופי? הברנר זננהונד ידוע באופיו הנוח והידידותי. הוא מגלה חיבה ונאמנות רבה כלפי משפחתו ובונה מערכות יחסים עמוקות עם בעליו. מדובר בכלב סבלני ועדין שמתאים מאוד לבית עם ילדים בכל גיל. מה שכן, קחו בחשבון שבשל גודלו, הוא עלול לגרום לנזק בטעות ולכן חשוב לאלף את כלב הברנר זננהונד שלכם ולהקנות לו כישורים חברתיים מגיל צעיר. למרות שמדובר בכלב שפותח למטרות עבודה, הוא לא זקוק לפעילות גופנית אינטנסיבית וישמח לבלות את היום ברביצה בבית מדי פעם.
בעיות בריאות נפוצות
הברנר זננהונד רגיש למספר לא קטן של מחלות שונות ולצערנו הם אינם ״מצטיינים״ בתוחלת החיים. מלבד נטייה לגידולים שונים ולבעיות מפרקים, הגזע סובל ממספר לא מבוטל של מחלות גנטיות חשוכות מרפא ,ולעתים גם קטלניות, שניתן למנוע בבדיקות מקדימות להורים. לכן, גידול אחראי ואימוץ כלבים מעורבים או גזעיים המגיעים מבתי גידול המוכרים על ידי התאחדות הגזע יסייע בהארכת חייו ובשיפור איכותם.
מילה של וטרינר
לצערנו, לגזע נטייה גבוהה יחסית לפתח גידולים תת-עוריים ממאירים מסוגים שונים, אפילו בגילים צעירים יחסית. בנוסף, הפרווה הסמיכה ואופיים העליז ממסכים פעמים רבות על כך שיש בעיה עד שלב מתקדם. לכן, כדאי לסרוק מדי פעם את הברניז שלכם טוב טוב (הם גם בטח לא יתנגדו) ובכל הרגשה של גושון חשוד לגשת למרפאה לבדיקה. אם יש ספק, מומלץ גם להסיר כירורגית ולשלוח לבדיקה פתולוגית. חוץ מזה, מחקרים שנערכו באירופה מצאו נגיעות גבוהה של כלבי הברניז במחלת העכברת, ולכן חשוב במיוחד להקפיד איתם על החיסון השנתי כנגד המחלה.
מילה של מאלף
נכון, זה לא הכלב שיביא לכם את נעלי הריצה בחמש בבוקר, אבל חשוב שתקפידו על פעילות גופנית עקבית מדי יום, לשמירה על משקל תקין והוצאת אנרגיה. כלבי ברנר זננהונד מגיבים לחיזוקים חיוביים וחטיפים (ממש כמונו) והם רוצים לשמח אתכם, מה שהופך את הגזע לקל יחסית לאילוף. מכיוון שמדובר בכלב גדול וכבד, חשוב לאלף כלבים מגזע זה וללמד אותם איך ראוי להתנהג בחברה כדי שלא יגרמו בטעות נזקים לסובבים אותם.
הידעת?
החוואים השוויצרים שפיתחו את הגזע כינו אותו “כלב הגבינה” משום שעזר בשינוע עגלות מלאות מוצרי חלב ממקום למקום.
הברנר זננהונד מסוגל לסחוב מעל 400 ק”ג. גזע חזק ומרשים, כבר אמרנו?
הברנר זננהונד מגיע לגודלו הסופי רק סביב גיל שנתיים, כך שתוכלו ליהנות ממנו כגור מגודל ומגושם עוד קצת.
ועכשיו, לחדשות
קצת היסטוריה...
אולי ניחשתם את זה משמו של הגזע, אבל הברנר זננהונד מגיע מברן, שווייץ. הגזע פותח לשימושים מגוונים בחוואות השוויצרית ולכן הוא ניחן בשלל יכולות המתבססות על גודלו וחוזקו. הוא הפך די מהר ליד ימינם (או אולי כפת ימינם) של החוואים המקומיים ועזר למשוך עגלות ולהעביר סחורה ממקום למקום, בדגש על מוצרי חלב וגבינה. כלבי ברנר זננהונד סייעו גם ברעיית בקר, שמירה מפני פולשים ועוד. החוואים שמחו על אופיו הטוב והחברותי של הגזע וכלבים אלה הפכו גם לחיות מחמד אהובות ושובבות.
בתחילת המאה ה-20, כשחוואות מסורתית החלה להיעלם בעקבות תהליכי מודרניזציה, הגזע הפך פחות רלוונטי והיה חשש שייכחד. מומחים נלהבים, ביניהם פרופסור אלברט היים, עזרו להחיות את הגזע והתמקדו הפעם במזגו הנוח ולא ביכולותיו הפיזיות. בשנת 1907, הוקם המועדון הרשמי לגזע בשווייץ ושלושה עשורים לאחר מכן, התאחדות הכלבנות האמריקאית הכירה בגזע ורשמה אותו גם היא. היום נראה כלבי ברנר זננהונד אהובים בבתים ברחבי העולם כשהם משמשים כחיות מחמד נאמנות שהן ממש חלק מהמשפחה.
ומה עם הברנר זננהונד שלכם?
חיותא מכסה גם מצבים רפואיים אופייניים
לגזע הכלב שלכם.