לג קלב פרטס/ Legg Calve Perthes

• צליעה: שיכולה להופיע לסירוגין או באופן הדרגתי. הכלב עלול להפגין נוקשות או קושי בהליכה, לעתים לאחר מנוחה ארוכה או לחילופין פעילות מאומצת.
• כאב או אי נוחות: במפרק הירך הפגוע - כולל רתיעה ממגע או כאב בעת ניסיון להזיז את הרגל.
• ניוון שרירים: שעלול להתפתח עם הזמן עקב צמצום השימוש והניידות של הרגל.
• ירידה בטווח התנועה: באזור מפרק הירך - קושי להאריך או לכופף את הרגל במלואה.
• הליכה של ״קפיצת ארנבת״: כמנגנון פיצוי, חלק מהכלבים עשויים לפתח הליכת ארנבת, שבה הם משתמשים בשתי הרגליים האחוריות בו זמנית כדי להניע את עצמם קדימה במקום להשתמש ברגל אחת בכל פעם.
• נפיחות במפרק: במקרים מסוימים, ניתן להבחין בנפיחות או דלקת סביב מפרק הירך.

הווטרינר יתחיל בבדיקה גופנית מקיפה תוך דגש על צורת ההליכה, היציבה, תחושת כאב וטווח התנועה של הכלב. במידה ועולה חשד למחלה, יבצע צילומי רנטגן של הירכיים, לרוב בטשטוש. צילומים אלה חיוניים לאבחון המחלה שכן עוזרים להעריך את מצב מפרק הירך וראש הירך ואף יכולים לחשוף שינויים באזור הפגוע כמו השטחה או שגשוג של ראש הירך, האופייניים למחלה. ייתכנו גם הדמיות נוספות כמו CT או MRI, אם כי לרוב אין בהן צורך לאבחון מצב זה. 

אפשרויות הטיפול במחלה עשויות להשתנות בהתאם לחומרת המצב: 

• טיפול שמרני במקרים קלים – זה אומר מנוחה, שמירה על משקל תקין, הגבלת הפעילות הגופנית כדי לאפשר למפרק הפגוע להחלים ותרגילי פיזיותרפיה. משככי כאבים ותרופות אנטי דלקתיות ניתנים לפי הצורך בעיתות דלקת וכאב. 
• התערבות כירורגית – ברוב הגדול של המקרים יהיה צורך בניתוח. ההליך הנפוץ ביותר נקרא כריתת ראש וצוואר הירך (FHO). מטרת הניתוח היא להסיר את ראש הירך והצוואר הפגועים ולאפשר לגוף לייצר מפרק “מזויף” המהווה תחליף מצוין לכלבים צעירים קטנים. במקרים הנדירים בהם מדובר בכלב מגזע גדול, ניתן להמליץ ​​על החלפת מפרק ירך מלאה (THR).