קדחת קרציות/ Canine ehrlichiosis
המדריך שלנו נכתב ע"י וטרינרים מוסמכים, אולם אינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ
וטרינרי.
אם חיית המחמד שלכם מציגה מציגה סימפטומים חריגים, צרו קשר
עם וטרינר לקבלת ייעוץ.
מה זה קדחת קרציות אצל כלבים?
קדחת קרציות היא שם כללי למספר פתוגנים (מחוללי מחלה) שונים, חיידקים וחד תאיים, המועברים לכלב דרך קרציות. אותם פתוגנים חודרים לזרם הדם של הכלב בזמן שהקרציה לוקחת את מנת הדם שלה, פוגעים בתאי הדם (כדוריות אדומות, לבנות וטסיות) והם עלולים לגרום למחלה קשה ביותר, שללא טיפול עלולה להיות גם קטלנית.
מה גורם לקדחת קרציות?
ישנם מספר פתוגנים כאמור שגורמים לקדחת קרציות בישראל. בלא מעט מהמקרים כלבים יהיו נגועים בכמה מגורמי מחלה אלו יחד:
- ארליכיה קאניס: הנפוץ ביותר. מדובר על חיידק מסוג ריקטסיה, משפחה של חיידקים תוך-תאיים. החיידק הזה חודר לתאי הדם הלבנים של הכלב ומוביל גם לפגיעה קשה בטסיות הדם, אותם תאים האחראים לקרישה. לכן, בשלב הקשה המחלה מתבטאת גם בדימומים ספונטניים.
- אנפלזמה פלאטיס: בדומה לארליכיה, גם כאן מדובר בחיידק תוך-תאי שחודר לרוב לטסיות הדם. לרוב המחלה תהיה קלה יותר.
- בבזיה קאניס: כאן לא מדובר בחיידק אלא בטפיל חד-תאי (פרוטוזואה) אשר חודר לכדוריות הדם האדומות וגורם להשמדתן. הוא פחות נפוץ מהארליכיה אך עדיין בעל חשיבות רבה שכן הוא גורם למחלה קשה ביותר.
גורמי מחלה אלו מועברים כאמור על ידי קרציות. בישראל מדובר לרוב על קרציית הכלב החומה שנפוצה מאד כמעט בכל האיזורים, במיוחד מהמרכז צפונה. בניגוד לאמונה הרווחת שהקרציות צצות רק בקיץ, הן פעילות כאן כמעט כל השנה.
כלבים מוטפלים על ידי קרציות לרוב מהליכה בשטחים פתוחים כמו דשא גבוה ומרבצי עשב – הקרציות מחכות לנשא שלהן על קצות הצמחים ועולות על הכלב בזמן שהוא עובר לידן. בזכות חומר אלחוש שמצוי ברוק שלהן הכלבים לרוב כלל אינם מרגישים את הקרציה ולא את העקיצה שלה, כך שתוך כמה שעות קרציה שכזו תיקח את מנת הדם שלה ותנשור מבלי שהכלב או בעליו יידעו מכך, מלבד לעתים פצע קטן אדמדם באיזור העקיצה שמסתתרת בתוך הפרווה. זו הסיבה שבעלים רבים מופתעים שכלבם מאובחן עם קדחת קרציות – הם פשוט לא זוכרים שראו עליו אי פעם קרציה.
עקרונית, גם מנת דם מכלב נגוע יכולה להדביק כלב אחר, אך זו צורת הדבקה נדירה ביותר, ובמעט מרכזי הדם בארצנו בודקים כל מנת דם שכזו לנוכחות אותם פתוגנים בשל הנגיעות הרבה באוכלוסיית הכלבים.
סימנים שיעזרו לכם לזהות קדחת קרציות
- שלב אקוטי: בשלב זה מדובר בסימנים כלליים של מחלה זיהומית - חום גבוה מאוד, עייפות, חולשה, חוסר תאבון. לעתים תיתכן גם הגדלה של איברי הלימפה בגוף - קשרי לימפה והטחול. סימנים נוספים שייתכנו הם דלקת בלחמית העין, שטפי דם תת עוריים, דימומים ספונטניים קלים או מתן שתן דמי.
- שלב תת קליני: זה החלק הארוך של המחלה והוא נובע מאיזון בין הטפיל למערכת החיסון של הגוף. שלב זה עלול להימשך שבועות עד חודשים ללא סימנים חיצוניים רפואיים כלל. הבעיה היא שבזמן הזה מתרחשת פגיעה במח העצם ובתאי הדם - טסיות, כדוריות אדומות ולבנות. לכן, לעתים קרובות האבחון בשלב זה הוא לא על פי סימנים אלא בבדיקות דם אקראיות לפני פרוצדורות שונות, בהן מגלים חריגות בשורות הדם שיכולות להיות אופייניות לגורמי המחלה.
- שלב כרוני: זהו שלב מתקדם של הרס מוחלט של מערכות גוף רבות, יחד עם תגובה אוטואימונית של הגוף. שלב זה יכול להיראות לעתים כמו קריסה פתאומית לאחר תקופה ארוכה בה לא נראה שהיתה בעיה כלשהי. כאן ייתכנו כבר סימנים דרמטיים: חיוורון בריריות הגוף, שטפי דם בכל הגוף, דימום בלתי פוסק מהאף, שלשול דמי קשה, פגיעה בעיניים ועיוורון, בצקות בגפיים וצליעות ועד לכדי קריסה ומוות.
למחלה ייתכנו כאמור מספר שלבים שונים, כתלוי בגורם המחלה ובמערכת החיסון של הכלב הנדבק. שימו לב: ייתכן מעבר בין השלב האקוטי לבין השלב התת קליני, כך שלעתים התלונה תהיה של כלב שכבר מספר שבועות נראה שסובל ממחלה ב״גלים״ הולכים ובאים. זהו סימן מחשיד בהחלט למחלה.
איך מאבחנים קדחת קרציות?
אבחון קדחת הקרציות מתחיל בערנות הבעלים, אשר ישימו לב לסימנים שהזכרנו כאן כבר בשלביה המוקדמים של המחלה. הווטרינרים בישראל ערניים מאוד לקיומה של המחלה ולכן סביר שיבצעו בהקדם בדיקות דם שונות, כגון ספירת דם, משטח דם ובדיקות לנוכחות החיידקים והטפילים השונים: סרולוגיה ו- PCR.
איך מטפלים בקדחת קרציות?
- טיפול אנטיביוטי: במקרים של קדחת קרציות חיידקית (ארליכיה, אנאפלזמה) יינתן טיפול באנטיביוטיקה הנקראת דוקסילין למשך תקופה ארוכה של 3-4 שבועות. זהו טיפול אפקטיבי מאוד במחלה בשלביה הראשונים והתת-קליניים. במהלך הטיפול יבוצעו לרוב מספר ספירות דם חוזרות בכדי לנטר את הצלחתו.
- טיפול באימיזולים: במקרים של הדבקה בבבזיה, אנטיביוטיקה איננה יעילה ויש להשתמש בחומר שנקרא אימידוקרב הניתן בהזרקה, עליה חוזרים שוב לאחר שבועיים. לזריקות אלו מספר תופעות לוואי אופייניות, בעיקר של כאב ודלקת במקום ההזרקה.
- סטרואידים: גורמי המחלה של קדחת הקרציות חודרים כאמור לתוך תאי הדם. בעקבות זאת הם גורמים לעתים קרובות בעצם פעולתם לנזק עצמי של הגוף כנגד תאיו, כלומר מחלה אוטואימונית, שעלולה לגרום להמשך הרס בלתי מבוקר ולהגברת הנזק מהמחלה. לכן, במקרים מתקדמים כשיש כבר פגיעה משמעותית בשורות הדם של הגוף יוסיפו לטיפול גם סטרואידים (פרדניזון, דקסמטזון) שירגיעו את אותה התגובה ויימנעו המשך הרס חיסוני.
- עירוי דם: לא מדובר בטיפול מרפא למחלה אלא בטיפול מציל חיים במקרים בהם סובל הכלב מדימום חמור, בעיקר בשלבים הכרוניים של המחלה בהם כבר נגרם נזק חמור למח העצם ולשורות הדם.
הידעת?
בניגוד לאמונה הרווחת, קדחת הקרציות של הכלבים איננה מדבקת לבני אדם. חוץ מזה, נדיר מאוד שקרציות יעברו מהכלבים אלינו. אנשים, בדיוק כמו כלבים, נדבקים לרוב בקרציות בעצמם בהליכה בטבע, בלי שהם בכלל מרגישים בכך.
קרציות מתחילות להתעורר ולחפש מאכסנים כבר כשהטמפרטורה בחוץ היא 10 מעלות. בשנים האחרונות, יחד עם העלייה בחום, קרציות פעילות למשך כמעט כל השנה באיזורים רבים.
כלבים עלולים לשאת את המחלה זמן רב מבלי להפגין סימנים. לכן, גם אם כלבכם לא מציג סימפטומים, אם התגלתה המחלה בבדיקות שגרתיות, חשוב להשלים את הטיפול עליו יורה הווטרינר.
טיפ מווטרינר
מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. טיפול תכוף וקבוע למשך כל השנה בחומרים נוגדי קרציות הניתנים בצורת כדורים, אמפולות וקולרים מפחית משמעותית את הסיכון ללקות במחלה. עם זאת, באיזורים נגועים מאוד תיתכן הדבקה על אף השימוש בהם, ולכן כדאי להקפיד על סריקה מלאה של הגוף לאחר שהייה באיזורים חשודים כגון כרי דשא, שדות ועשבייה גבוהה.
כמה זה יעלה לכם?
מה חדש בתחום?
אמנם אין עדיין חיסון נגד קדחת הקרציות, אבל נעשו מספר נסיונות מחקריים עם השנים בכיוון הזה, כולל של וטרינרים ישראליים. בחלק מהמקרים הניסיון היה להגיע לחיסון באמצעות החלשת החיידקים, או כפי שנעשה יותר ויותר בשנים האחרונות, שימוש בחיסון רקומביננטי – כזה שאינו מכיל את החיידק עצמו אלא חלבונים, DNA או RNA. כולנו תקווה שהן יהפכו עם הזמן לחיסון מסחרי שיגן על כלבים מהמחלה.
גזעי כלבים בסיכון גבוה לקדחת קרציות
הידעת?
לעשות חיותא כשחיית המחמד
בריאה זו החלטה נבונה.
אם מבטחים כשכבר קיימת מחלה - היא לא מכוסה