אסתמה/ Asthma
המדריך שלנו נכתב ע"י וטרינרים מוסמכים, אולם אינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ
וטרינרי.
אם חיית המחמד שלכם מציגה מציגה סימפטומים חריגים, צרו קשר
עם וטרינר לקבלת ייעוץ.
מה זה אסתמה אצל חתולים?
אסתמה של חתולים היא מחלה כרונית של הסימפונות- צינוריות האוויר המחברות בין קנה הנשימה לריאות. המחלה מאופיינת בהתקפי קוצר נשימה ברמות ובתכיפויות משתנות בין חתול לחתול שעלולים להיות לעתים בעלי מראה דרמטי ביותר. במרבית המקרים, טיפול נכון יאפשר שליטה טובה בסימנים ואיכות ותוחלת חיים נורמליות לגמרי. מקרים קשים יכולים להצריך לעתים טיפול חירום.
מה גורם לאסתמה?
אסתמה של חתולים נגרמת מתגובה אלרגית לחומר חיצוני (אלרגן) שנשאף למערכת הנשימה. מערכת החיסון המקומית מזהה את האלרגן כגורם זר ומובילה להתכווצות והצטברות ריר בסימפונות. האלרגנים יכולים להיות נפוצים בדרגות שונות ולכן גם ישנם חתולים שמראים את סימני המחלה באופן כרוני, לעומת כאלו שיסבלו מהתקפים בתכיפות של פעם בכמה חודשים בלבד.
סימנים שיעזרו לכם לזהות אסתמה
- השתנקויות: החתול ייראה כאילו הוא מנסה להקיא או לפלוט. לעתים בסיומן הוא גם יפלוט חומר שקוף (ליחה).
- שיעולים
- חרחורים וצפצופים
- נשימה בפה פתוח
- קושי נשימתי חמור עד כדי כיחלון ועילפון: ייתכן במצבים חמורים.
הסימנים במחלה זו אינם קבועים אלא מופיעים בהתקפים, שביניהם החתול או החתולה לרוב נראים נורמליים לגמרי. הסימנים שלעיל יופיעו, כאמור, בהתקפים.
איך מאבחנים אסתמה?
- כלי האבחון העיקרי הוא הופעה של הסימנים הקליניים האופייניים בגיל בוגר-צעיר. עד כמה שזה מבהיל, מומלץ מאוד לצלם את ההתקפים כשהם קורים כי הדבר יכול מאוד לעזור באבחון המחלה.
- לעיתים, הדמיית רנטגן של בית החזה תדגים דפוס של אטימויות קטנות סביב הסימפונות.
- בדיקות דם לרוב יהיו תקינות, אם כי בחלק מהחתולים עלולה להיראות אאוזינופיליה (עלייה בתאי דלקת שמעורבים בתגובות אלרגיות).
- ניתן לבצע דיגום של נוזלי הסימפונות (בדיקת BAL) בהרדמה מלאה. בדיקה זו תראה תאי דלקת אופייניים ולעתים גם זיהום חיידקי נלווה.
- ברונכוסקופיה היא בדיקה בהרדמה, במסגרתה מוכנסת מצלמה לסימפונות שיכולה להדגים את מראה הדפנות ולקחת דגימות למעבדה לאבחון.
איך מטפלים באסתמה?
אסתמה היא מחלה ללא מרפא, אך היא בהחלט ברת שליטה המאפשרת איכות חיים טובה ברוב המקרים. הטיפול מתמקד במתן תרופות באופן נקודתי במקרים של התקפים בודדים, עד לטיפול קבוע במקרים הקשים יותר של התקפים בתכיפות גבוהה. התרופות המשמשות אותנו הן:
- מרחיבי סימפונות: כשמן כן הן, מסייעות במניעת התכווצות הסימפונות ובכך מפחיתות את עוצמת ההתקפים.
- סטרואידים: מפחיתים דלקת ונפיחות ומהווים טיפול יעיל ביותר. עם זאת, בשל תופעות הלוואי שלהם, מומלץ להוסיפם במקרים קשים יותר במינון המינימלי האפשרי.
- במצבי חירום נשימתיים יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם. הטיפול האופייני במצבים אלו הוא מתן חמצן ומתן התרופות דרך הווריד.
- אנטיביוטיקה צריכה להינתן אך ורק בהוראת וטרינר במקרים של זיהום חיידקי משני לאסתמה שיכול להופיע בחלק מהמקרים.
במצב אידיאלי, תרופות אלו יינתנו במשאף המחובר להתקן מיוחד המאפשר טיפול אינהלציה שכזה בחתולים. דרכים נוספות הן מתן דרך הפה או בזריקות.
במצבי חירום של מצוקה נשימתית הכוללת נשימה מאומצת ומהירה בפה פתוח, צבע חיוור או כחלחלות של החניכיים והלשון או עילפון, יש לפנות בהקדם לטיפול חירום. הטיפול הראשוני כולל מתן חמצן דרך מסכה או כלוב מועשר בחמצן, מתן הרגעה להורדת סטרס ומאמצי הנשימה ותרופות מהירות פעולה דרך הווריד.
הידעת?
אסתמת חתולים היא מחלת נשימה נפוצה יחסית, התוקפת עד כ-5% מכלל החתולים במהלך חייהם.
המחלה תוקפת בעיקר בוגרים צעירים. גיל קלאסי להופעת המחלה הוא בין 1-3 שנים. הופעת הסימנים בגיל מאוד צעיר או מבוגר תהווה חשד למחלות אחרות.
קריסת דרכי האוויר היא משמעותית מאוד מבחינת השלכותיה על נשימת החתול. ירידה של קוטר הסימפונות בחצי תפגע בזרימת האוויר לריאה וממנה פי 16!
טיפ מווטרינר
כאמור, הדרך האפקטיבית והבטוחה ביותר לטפל באסתמה של חתולים היא מתן תרופות במשאף. כך מתאפשרת ספיגת התרופות ישירות לדרכי האוויר, וגם נמנעות תופעות הלוואי שלהן בשימוש ארוך טווח לעומת מתן זריקות/סירופ/כדורים. עם זאת, ממש לא כל החתולים מסכימים לטיפול במשאף או למתן תרופות קבוע, ויש חתולים שהדבר יגרום להם סטרס רב שהוא כשלעצמו גורם מסכן של המחלה. במקרים כאלו, בהחלט לגיטימי לבחור בטיפולים כמו זריקות סטרואידים. בשל תופעות הלוואי המרובות של אותן תרופות, חשוב לנסות לשמור אותן רק למקרי הצורך, להפחית במינונים ובתכיפות הזריקות ככל הניתן ולבצע בדיקות דם שגרתיות פעם-פעמיים בשנה לבחינת רמות סוכר ומצב הכליות והכבד.
כמה זה יעלה לכם?
מה חדש בתחום?
אסתמה נגרמת מתגובת יתר לא מאוזנת של מערכת החיסון. לכן,טיפול אימונותרפי- כלומר כזה המנסה ללמד את המערכת להתנהג בצורה פחות “היסטרית” כלפי גורמים אלרגניים שונים- יכול להיות טיפול אמיתי למחלה המאפשר החלמה ולא רק שליטה בסימנים כמו אותן תרופות מסורתיות. טיפול שכזה נוסה במספר מחקרים קליניים ברמות הצלחה שונות ומתאפשר על ידי בדיקת אלרגנים ואז הזרקתם במינונים שונים לאורך זמן, לטובת התרגלות מערכת החיסון אליהם ומניעת תגובה בפעם הבאה שהחתול יפגוש בהם.
הידעת?
לעשות חיותא כשחיית המחמד
בריאה זו החלטה נבונה.
אם מבטחים כשכבר קיימת מחלה - היא לא מכוסה