מצאתם כלב נטוש? הנה כל מה שצריך לעשות (ולא לעשות)

נדיר למצוא בפייסבוק מודעה עם תמונה של כלב שנמצא משוטט ברחוב, בחורשה, בגן לאומי ובמקומות משונים אחרים. כלבים נטושים או אבודים הם תופעה לא נדירה בימינו, אבל החדשות הטובות הן שבחלק גדול מהמקרים יש מה לעשות. איך אפשר לעזור להם? מה עושים אם מוצאים כלב בלי בעלים? חיותא כאן כדי לעשות סדר.

קודם כל – לבוא בטוב

כלב שננטש או ברח מהסביבה המוכרת שלו עלול להיות מבולבל או מפוחד, ובמקרה כזה – כל ניסיון להתקרב אליו יכול במקרה הטוב להבריח אותו, ובמקרה הרע לסכן אותך בביס. מכיוון שאין לך מושג מהו מצבו הבריאותי של הכלב שעומד מולך, מומלץ להיזהר. עדיף לא להתקרב עם עודף ביטחון עצמי, וכדאי לעשות את זה בזהירות. מתקרבים לאט, ומושיטים לכלב את גב היד כדי לאפשר לו לרחרח ולהבין שהכוונות שלך טובות. 

אם במקרה יש עליך חטיף או מזון שמתאים לכלבים, זה בונוס רציני ויכול ממש לקדם את הסיטואציה. אם הוא הסכים להתקרב והצלחת לגעת בו, השלב הבא הוא לנסות לאתר לוחית עם טלפון על הקולר. 

תעודת זהות, בבקשה | זיהוי כלב נטוש

לא מצאת לוחית או סימן זיהוי חיצוני? זה הזמן לנסות לאתר את השבב. לכל כלב רשום בישראל מושתל שבב (צ’יפ) מתחת לעור באזור העורף. באמצעות סריקה של קורא השבבים, אפשר לקבל מספר בן 15 ספרות, שבעזרתו ניתן לשלוף מידע על הכלב ממאגר נתונים מרכזי – שמו של הכלב, היסטוריית הבעלים (כולל פרטי קשר), הווטרינר המטפל, תאריך חיסון אחרון ועוד.

אם יש לך אפשרות להוביל את הכלב למרפאה וטרינרית קרובה – נהדר. במרפאה יוכלו לסרוק את הכלב לאיתור השבב. אם לא – זה הזמן לפנות ל”יחידת הסורקים”. מתנדבים מכל רחבי הארץ שמחזיקים להנאתם קורא שבבים ומגיעים לקריאות של אנשים טובים שמצאו כלב משוטט ללא בעלים.

יש לך פרטי קשר של הבעלים? מעולה! זה הזמן להחזיק אצבעות ביד אחת, וביד השניה לחייג. יש לך סיכוי להפוך מישהו מודאג למישהו מאושר. כמה רומנטי.

מישהו איבד כלב?

אם לא הצלחת לאתר את פרטי הקשר של הבעלים, הגיע הזמן לשלוף את התותחים הכבדים. אנחנו לא גזענים, אבל ברור לנו שיש אנשים שמבחינתם כל הפינצ’רים נראים אותו הדבר, וכל השועליים נראים כמו שוקי. לכן, תמונה טובה וברורה שמקפידה על סימני היכר בולטים יכולה לעשות את ההבדל בין כלב אבוד לכלב שישוב הביתה. 

בעבר היה נהוג לתלות שלטים באזור שבו הכלב נמצא – אבל היום כשיש פייסבוק זה הרבה יותר קל. חשוב לדעת! לפני הפרסום, כדאי לבדוק את מספר החברים בקבוצה, וגם לשוטט בה כדי לדעת אם היא בכלל פעילה ואיכותית. פרסום פוסטים בכמה קבוצות בו זמנית עלול להיראות לפייסבוק כמו ספאם, והמודעה שלך עלולה להימחק לפני שהיא תגיע לעיניים הנכונות, אז שווה לך לפרסם רק בקבוצות הטובות באמת, עם חשיפה גבוהה לעיניים רלוונטיות.

מצאתי כלב. הוא שלי?

טכנית, לא. זה לא עובד ככה. אם לכלב יש בעלים, הוא צריך לחזור לבעליו. אבל אם הבעלים ויתרו על הכלב, והיית רוצה לאמץ אותו – אפשר לבקש מהבעלים הצהרה או כתב ויתור על הבעלות. רגע רגע… שלא ייראה כאילו כלב הוא חפץ כמו מכונית, אבל למען הסדר הטוב החליטו בשבילנו שגם בעלות על כלבים תועבר בצורה מסודרת ותתועד במערכות של הרשות המקומית ומשרד החקלאות.

אין לי אפשרות להשאיר אצלי את הכלב. מה עושים?

אם הכלב לא יכול להישאר אצלך עד שהבעלים יימצא, או עד שיימצא מאמץ אחר, אפשר למסור אותו לסניף של עמותת “צער בעלי חיים” באזור שלך, או לעמותה כלשהי שתספק לו מקלט ותנאים בסיסיים. אפשרות אחרת היא תחנת הסגר עירונית, ובמקרה כזה עדיף לבחור בהסגר שמסדיר אימוץ, ולא משמש מכלאה בלבד. איך יודעים? בד”כ קבוצות פייסבוק רלוונטיות מעורות בפיסות רכילות כמו זו.

זו אהבה ממבט ראשון. אפשר לאמץ כלב נטוש?

רוצה לאמץ את הכלב? וידאת במיליון אחוז שהוא לא שייך לאף אחד? אפשר לגשת איתו למרפאה הווטרינרית החביבה עליך לבדיקה, חיסונים, עיקור או סירוס, כמובן שיבוב (כן, זו המילה המקובלת להשתלת שבב), וחטיף בשביל הכיף. במעמד הזה הווטרינר יכול לרשום אותו במאגר הכלבים הרשותי. אפשרות אחרת היא לגשת עם הכלב למחלקה הווטרינרית ברשות המקומית, לשלם את אגרת הרישוי, לחסן אותו נגד כלבת ולרשום אותו במאגר. פוטייטו פוטאטו. אה, וכאן לא תהיה לך ברירה אלא לדאוג לחטיף בעצמך.

אחרי זה – אפשר לתת לאהבה לפרוח: לבחור לכלב שם מדליק שהוא יאהב, לקנות לו מיטה, אוכל, חטיפים, צעצועים, קערות וכל מה שנראה לך שהוא יאהב. כדאי להתייעץ עם מאלף לגבי ההתנהגות הרצויה (שלך, לא של הכלב), לשמוע מבעלי כלבים בסביבה הקרובה מי הוטרינר הכי מומלץ בעיר וכמובן – לדאוג לכלב לביטוח בריאות בחיותא.

מכל מה שכתבנו כאן, היינו רוצים להדגיש לך את השורה התחתונה: כלב הוא בן משפחה. לפעמים שלך, לפעמים של מישהו אחר – ובחיק המשפחה הזו הוא צריך להיות ולקבל ממנה ביטחון ויציבות. כי משפחה היא הדבר הכי חשוב בחיים. אם כל הקלישאות עד כאן לא הספיקו, אז הנה עוד אחת: נכון אומרים ש”משפחה לא בוחרים”? דווקא כלב הוא בן משפחה שכן בוחרים, אבל בבקשה לא לשכוח: אחרי שבוחרים – זה לכל החיים.