אבנים בדרכי השתן/ Bladder Stones
המדריך שלנו נכתב ע"י וטרינרים מוסמכים, אולם אינו מהווה חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ
וטרינרי.
אם חיית המחמד שלכם מציגה סימפטום חריג, צרו קשר עם וטרינר
לקבלת ייעוץ.
מה זה אבנים בדרכי השתן אצל כלבים?
אבנים אשר נוצרות בכליות ובשלפוחית השתן כתוצאה מהתגבשות של מינרלים שמקורן בחוסר איזון בריכוז המינרלים, שינויים בתנאי החומציות, הפרעות מבניות בדרכי השתן, מחלות מטבוליות ומחלות תורשתיות. האבנים עשויות להיות זעירות או להגיע לגודל של כדור טניס! במקרים חמורים בהם הן נתקעות בצינורות השופכן או השופכה, עלולות האבנים לגרום לחסימה או קרע של דרכי השתן ובעקבות כך, למצב מסכן חיים.
הסיפור של טוטו
טוטו, היורקי הקטן, נראה סובל מאוד. הוא ניסה כל הזמן לעשות פיפי, בכה ויילל, אך מלבד כמה טיפות דם, שום דבר לא יצא. טוטו הובא למרפאה ועבר סדרת בדיקות מקיפה שכללה בדיקות שתן ודם, אולטרסאונד וצילומי רנטגן. בבדיקות נמצא שהוא סובל מאבנים הממוקמות בשלפוחית ובשופכה וכמעט גורמות לחסימה מלאה שלהם. טוטו הובהל לניתוח חירום במסגרתו האבנים נשטפו באמצעות קטטר והוצאו כולן דרך השלפוחית. טוטו התאושש מהר מאוד ועבר לטיפול תרופתי, משולב בשינויים תזונתיים - כדי לשמור על בריאות השלפוחית ולמנוע מקרה דומה בהמשך.
מה גורם לאבנים בדרכי השתן?
ישנם מספר סוגים של אבני שתן הנוצרים מסיבות שונות ומגוונות:
- זיהומים בדרכי השתן (UTI) – הסיבה הנפוצה ביותר לאבני שתן. חיידקים מסוימים עלולים לייצר סביבה שתביא לעלייה ב-pH (הבססה) ולעלייה בריכוז האמוניה
- תזונה – תזונה עשירה או דלה מדי במינרלים כגון מגנזיום, זרחן וסידן, או בחלבונים מסוימים, עלולה לתרום להיווצרות אבנים. בנוסף, רמת ה-pH של השתן תושפע אף היא מהתזונה, מה שיכול לקדם היווצרות של סוגי אבנים ספציפיים.
- מרכיב גנטי – גזעי כלבים מסוימים נוטים יותר לפתח אבנים מסוימות בשלפוחית השתן. ייתכן והדבר קשור בחסר של אנזימים מסוימים או בהפרעות ספיגה.
- מחלות מטבוליות – פגמים מולדים או מחלות הורמונליות עלולות לגרום לחוסר איזון במלחים או תוצרים שונים בשתן, ובהעלאת הסיכון להיווצרות אבנים.
- צריכת מים נמוכה – שתן דליל עוזר למנוע מהמינרלים לייצר אבנים.
- שימוש בתרופות מסוימות – עלול לשנות את הרכב השתן, מה שהופך את הכלב לבעל סיכון גבוה יותר להיווצרות אבנים
- גורם אידיופתי – לעתים גם לא נמצאת סיבה ברורה להיווצרות האבנים.
סימנים שיעזרו לכם לזהות אבנים בדרכי השתן
- קושי במתן שתן: עקב אי נוחות או כאב (כמות מעטה או ללא שתן כלל)
- תכיפות במתן שתן: כתוצאה מגירוי בשלפוחית השתן או חסימה חלקית של השופכה.
- דם בשתן: אבנים בשלפוחית עלולות לגרום לגירוי של דפנות השלפוחית ולדם בשתן. במקרה זה, השתן עשוי להראות בצבע ורוד, אדום או חום.
- "תאונות שתן": עקב חוסר יכולת לשלוט כראוי בשלפוחית השתן.
- כאב באזור הבטן: אי נוחות/ אי שקט כללי
- ליקוק יתר של אזור איברי המין
- חוסר תיאבון: עקב אי הנוחות והכאב
חשוב לזכור שלעתים לא יופיעו סימנים קליניים כלל והאבנים יתגלו באופן מקרי.
איך מאבחנים אבנים בדרכי השתן?
הווטרינר יתחיל עם בדיקה גופנית יסודית, כולל מישוש של הבטן כדי לבדוק אם יש חריגות או סימנים של אי נוחות. משם יעבור לבדיקת שתן כדי להעריך את רמות ה-pH של השתן ונוכחות דם, תאים לבנים, קריסטלים וחיידקים. צילומי רנטגן יסייעו לו בזיהוי הגודל, המיקום ומספר האבנים בשלפוחית השתן. בנוסף, גם אולטרסאונד שיאפשר לבחון את מצב השלפוחית, כמו גם לזהות אבנים שאולי לא ניתן יהיה לזהות בצילומי רנטגן. במקרים מסוימים יומלץ על בדיקת ציסטוסקופיה בה נכנסים לדרכי השתן עם סיב אופטי ומצלמה.
איך מטפלים באבנים בדרכי השתן?
- הטיפול הראשוני יותאם לבעיה הספיציפית שגרמה להופעתן של האבנים- טיפול אנטיביוטי במקרה של זיהום, טיפול תרופתי במקרה של חוסר מינרלים, ניתוח במקרה של פגמים מולדים ועוד.
- הטיפול באבנים עצמן תלוי בגודלן, מיקומו והסיכון לחסימה – שתי אפשרויות:
- טיפול מזוני במידה והאבנים ניתנות להמסה ואינן חוסמות או מהוות סכנה מיידית לחסימה. התזונה המיוחדת תשולב יחד עם צריכת מים מוגברת במשך מספר שבועות במהלכם יבוצעו צילומי ביקורת כדי לבחון אפקטיביות.
- הוצאת האבנים- במקרים בהם נראה שמדובר באבנים שאינן ניתנות להמסה, אבנים שגורמות לחסימה או כשנראה שקיים סיכון לחסימה או קרע. כאן ניתן לבחור אחת מ- 3 שיטות להוצאת האבנים:
ציסטוטומיה – ההליך הוטרינרי הנפוץ ביותר בו מבצעים חתך בשלפוחית השתן כדי לאתר ולהוציא את האבנים. ניתן לעשות זאת בפתיחת בטן מלאה או בלפרוסקופיה, כלומר הכנסת מצלמה לפתח קטן בשלפוחית.
טיפול בלייזר – פירוק האבנים לשברים קטנים שאותם ניתן לשטוף או להסיר באמצעות ציסטוסקופיה, מצלמה המוחדרת דרך פתח איבר המין.
הצפה – במקרה של אבנים קטנות. הליך המבוצע בהרדמה מלאה ובו שלפוחית השתן מתמלאת בנוזל סטרילי, ומופעל לחץ כדי לדחוף את האבנים החוצה באמצעות קטטר.
הידעת?
נקבות נוטות לסבול יותר מאבני שתן, בעיקר על רקע זיהומים בשלפוחית, אך זכרים סובלים יותר מחסימות בשל שופכה ארוכה וצרה
אבני שתן עלולות להיות בעיה טורדנית והן חוזרות בכ-30% מהמקרים לאחר טיפול כירורגי או תרופתי. לכן, חשוב מאוד להקפיד על צעדי מנע מתאימים.
אוניברסיטת מינסוטה אוספת בחינם אבני שתן מכל העולם לצורכי טיפול ומחקר. עד כה, אספה המחלקה 1.3 מיליון אבנים במשך יותר מ-40 שנות פעילות.
טיפ מווטרינר
עודדו את כלבכם לשתות יותר מים על מנת לעזור לו עם דילול השתן ולשטוף החוצה מינרלים התורמים להיווצרות אבנים, בעיקר אם מדובר בכלב שסבל בעבר או עדיין סובל מהבעיה. ספקו לכלב מים טריים ונקיים בכל עת והוסיפו נוזלים למזון שלו. אפשר גם להשתמש במזונות רטובים ייעודיים לבעיה זו.
כמה זה יעלה לכם?
מה חדש בתחום?
פתיחת בטן להוצאת אבני שתן היתה עד לפני כמה שנים הפרוצדורה הנפוצה ביותר לטיפול במחלה והיא עדיין הכרחית במקרה של אבנים גדולות. עם זאת, היא בהחלט לא חסרה סיכונים וסיבוכים. למרבה המזל, ישנן כיום פרוצדורות חדשניות המאפשרות את הוצאת האבנים תוך התערבות מינימלית יחסית – המסה בלייזר שמאפשרת הכנסת לייזר דרך קטטר ולמעשה, “ירי” על האבנים עד לפירוקן ואז שטיפה מהירה שלהן החוצה. לצערנו, פרוצדורה זו עדיין לא זמינה ברוב המרכזים הווטרינריים. פרוצדורה פשוטה וזמינה יותר היא האנדוסקופיה- החדרת מצלמה דרך חתך קטנטן בבטן ובשלפוחית ושליפת האבנים החוצה.
גזעים בסיכון גבוה לחלות באבנים בדרכי השתן
הידעת?
לעשות חיותא כשחיית המחמד
בריאה זו החלטה נבונה.
אם עושים חיותא כשכבר קיימת מחלה - היא לא מכוסה